שאלה

[uwhxhxa]

שאלה

שאלה
ידידה שלי עבדה כמדריכה בקייטנה לפני כחודש ימים, לא נחתם חוזה עבודה מסודר או לחלופין בחוזה שנחתם לא צויין מועד קבלת המשכורת. מהם הצעדים שבהם ידידתי יכולה לנקוט כדי לקבל את שכרה? האם דחיית התשלום לזמן כל כך ארוך נחשבת להלנת שכר? האם ישנם צעדים בהם ידידתי יכולה לנקוט בכדי להשיב למעסיקה (מנהלת הקיטנה) כגמולה, ולוודא שיחס קלוקל זה לא יחזור על עצמו כלפי אחרים? (אני חשבתי בכיוון של איתור ודיווח למס הכנסה של העלמות מס אפשריות ו/או העובדה שלא בוטחה - כלומר לא שולם מס על העסקתה). האם זה אפקטיבי? האם ישנם גורמים אחרים אליהם ניתן לפנות? תודה לכם!

 

[יוסאריאן]

המועד לתשלום השכר היה...

שאלה
ידידה שלי עבדה כמדריכה בקייטנה לפני כחודש ימים, לא נחתם חוזה עבודה מסודר או לחלופין בחוזה שנחתם לא צויין מועד קבלת המשכורת. מהם הצעדים שבהם ידידתי יכולה לנקוט כדי לקבל את שכרה? האם דחיית התשלום לזמן כל כך ארוך נחשבת להלנת שכר? האם ישנם צעדים בהם ידידתי יכולה לנקוט בכדי להשיב למעסיקה (מנהלת הקיטנה) כגמולה, ולוודא שיחס קלוקל זה לא יחזור על עצמו כלפי אחרים? (אני חשבתי בכיוון של איתור ודיווח למס הכנסה של העלמות מס אפשריות ו/או העובדה שלא בוטחה - כלומר לא שולם מס על העסקתה). האם זה אפקטיבי? האם ישנם גורמים אחרים אליהם ניתן לפנות? תודה לכם!

המועד לתשלום השכר היה...
בסוף החודש שבעדו הוא משולם. אם המעבידה לא שילמה בסוף החודש וגם לא במשך 9 ימים לאחר מכן, השכר נחשב מולן. אם המעבידה לא משלמת, הידידה שלך יכולה לתבוע אותה בביה"ד לעבודה, ולדרוש גם פיצויי הלנה. אני לא חושב שיש קשר בין מס הכנסה לבין הדאגה לכך שהמקרה לא יחזור על עצמו. דיווח למס הכנסה בעקבות תלונה על איחור בתשלום השכר, נראה יותר כמו נקמה מאשר כמו דאגה למשהו טוב.

 

[uwhxhxa]

האם את התביעה ניתן להגיש לבד?

המועד לתשלום השכר היה...
בסוף החודש שבעדו הוא משולם. אם המעבידה לא שילמה בסוף החודש וגם לא במשך 9 ימים לאחר מכן, השכר נחשב מולן. אם המעבידה לא משלמת, הידידה שלך יכולה לתבוע אותה בביה"ד לעבודה, ולדרוש גם פיצויי הלנה. אני לא חושב שיש קשר בין מס הכנסה לבין הדאגה לכך שהמקרה לא יחזור על עצמו. דיווח למס הכנסה בעקבות תלונה על איחור בתשלום השכר, נראה יותר כמו נקמה מאשר כמו דאגה למשהו טוב.

האם את התביעה ניתן להגיש לבד?
בביהמ"ש לתביעות קטנות? כמה ניתן לדרוש עבור ההלנה? (האם זה רק ריבית והצמדה) או שמגיע עוד משהו? האם את הוצאות המשפט (אגרה) ניתן לצרף לתביעה ולקבל חזרה באופן וודאי? תודה רבה על התשובה המהירה!

 

[גליה שמילוביץ עוד]

לא - אי אפשר לתבוע שכר בבית

האם את התביעה ניתן להגיש לבד?
בביהמ"ש לתביעות קטנות? כמה ניתן לדרוש עבור ההלנה? (האם זה רק ריבית והצמדה) או שמגיע עוד משהו? האם את הוצאות המשפט (אגרה) ניתן לצרף לתביעה ולקבל חזרה באופן וודאי? תודה רבה על התשובה המהירה!

לא - אי אפשר לתבוע שכר בבית
משפט לתביעות קטנות. הסמכות הבלעדית לתביעות שנוגעות ליחסי עבודה הינה לביה"ד האזורי לעבודה. בהחלט ניתן לתבוע לבד. מצרפת לך קישור לטופס תביעת שכר. את הטופס יש למלא ולהגיש לביה"ד האזורי לפי כתובת המעביד (במקרה שלה זה יכול להיות לפי הכתובת בה בוצעה העבודה, כלומר מקום הקיטנה). פיצויי הלנה על שכר, הם בשעור 5% ריבית לשבוע הראשון ו-10% ריבית לכל שבוע נוסף, לביה"ד לעבודה הסמכות לאשר פיצויי הלנה בשיעור נמוך יותר או לפסוק רק ריבית חוקית והצמדה ולא פיצויי הלנה והוא יעשה זאת בדרך כלל כשיש מחלוקת כנה ואמיתית בדבר חובת התשלום או טעות כנה ואמיתית. על תביעת שכר אין תשלום אגרה.

 

[שפם המקובלים]

רגע, אז רוב המעסיקים במשק

המועד לתשלום השכר היה...
בסוף החודש שבעדו הוא משולם. אם המעבידה לא שילמה בסוף החודש וגם לא במשך 9 ימים לאחר מכן, השכר נחשב מולן. אם המעבידה לא משלמת, הידידה שלך יכולה לתבוע אותה בביה"ד לעבודה, ולדרוש גם פיצויי הלנה. אני לא חושב שיש קשר בין מס הכנסה לבין הדאגה לכך שהמקרה לא יחזור על עצמו. דיווח למס הכנסה בעקבות תלונה על איחור בתשלום השכר, נראה יותר כמו נקמה מאשר כמו דאגה למשהו טוב.

רגע, אז רוב המעסיקים במשק
מלינים שכר? מפני שנהוג ברוב מקומות העבודה לשלם ב-10 לחודש.

 

[גליה שמילוביץ עוד]

ממש לא! הכוונה היא שמשכורת לא

רגע, אז רוב המעסיקים במשק
מלינים שכר? מפני שנהוג ברוב מקומות העבודה לשלם ב-10 לחודש.

ממש לא! הכוונה היא שמשכורת לא
תשולם יותר מאוחר מתום 9 ימים אחרי סוף החודש שעבורו היא משולמת. כלומר, אם מסכימים שמשכורת תשולם ב-15 לחודש אפשר יהיה לשלם את המשכורת עד ה- 24 בחודש וזו עדין לא תחשב הלנה.

 

[שפם המקובלים]

אז אם אני מסכים

ממש לא! הכוונה היא שמשכורת לא
תשולם יותר מאוחר מתום 9 ימים אחרי סוף החודש שעבורו היא משולמת. כלומר, אם מסכימים שמשכורת תשולם ב-15 לחודש אפשר יהיה לשלם את המשכורת עד ה- 24 בחודש וזו עדין לא תחשב הלנה.

אז אם אני מסכים
שמשכורת יולי תשולם ב-15 באוגוסט, המעביד יוכל לשלם אותה עד ה-24 (התשלום הוא רק על ימי עבודה בחודש יולי)?

 

[יוסאריאן]

אני לא מסכים בהחלט.

ממש לא! הכוונה היא שמשכורת לא
תשולם יותר מאוחר מתום 9 ימים אחרי סוף החודש שעבורו היא משולמת. כלומר, אם מסכימים שמשכורת תשולם ב-15 לחודש אפשר יהיה לשלם את המשכורת עד ה- 24 בחודש וזו עדין לא תחשב הלנה.

אני לא מסכים בהחלט.
מה פתאום??????????? חוק הגנת השכר קובע במפורש שהשכר החודשי צריך להיות משולם עם תום החודש שבעדו משולמת המשכורת. הסכמה על תשלום ב-15 לחודש בעד החודש שקדם לזה, נוגדת את החוק ואם המעביד הולך לפי זה - הוא מפר את החוק. עם תום החודש זה מייד לאחר חצות הלילה של היום האחרון של החודש, שזה בעצם ב-1 לחודש שאחרי זה. לכן, תשלום ב-10 לחודש עוד לא נחשב להלנת שכר, אבל תשלום ב-11 לחודש - כן נחשב. גם אם מוסכם שהשכר ישולם ב-15 לחודש, אם השכר משולם ב-11 לחודש, זו הלנה.

 

[גליה שמילוביץ עוד]

ומה קורה אם העובד התחיל לעבוד

אני לא מסכים בהחלט.
מה פתאום??????????? חוק הגנת השכר קובע במפורש שהשכר החודשי צריך להיות משולם עם תום החודש שבעדו משולמת המשכורת. הסכמה על תשלום ב-15 לחודש בעד החודש שקדם לזה, נוגדת את החוק ואם המעביד הולך לפי זה - הוא מפר את החוק. עם תום החודש זה מייד לאחר חצות הלילה של היום האחרון של החודש, שזה בעצם ב-1 לחודש שאחרי זה. לכן, תשלום ב-10 לחודש עוד לא נחשב להלנת שכר, אבל תשלום ב-11 לחודש - כן נחשב. גם אם מוסכם שהשכר ישולם ב-15 לחודש, אם השכר משולם ב-11 לחודש, זו הלנה.

ומה קורה אם העובד התחיל לעבוד
ב-10 לחודש ומוסכם בין הצדדים כי חודש העבודה הוא מה-10 עד ה-9 חודש אח"כ? או שחודש העבודה הוא מה-15 עד ה-14 חודש אח"כ? למה זה לא חוקי? למה הצדדים חייבים להתחייב על חודש שמתחיל ב-1 ונגמר ב-31? איפה כתוב שחודש עבודה זה 1 עד 31?

 

[יוסאריאן]

לא דווקא ב-31.

ומה קורה אם העובד התחיל לעבוד
ב-10 לחודש ומוסכם בין הצדדים כי חודש העבודה הוא מה-10 עד ה-9 חודש אח"כ? או שחודש העבודה הוא מה-15 עד ה-14 חודש אח"כ? למה זה לא חוקי? למה הצדדים חייבים להתחייב על חודש שמתחיל ב-1 ונגמר ב-31? איפה כתוב שחודש עבודה זה 1 עד 31?

לא דווקא ב-31.
לפעמים הוא נגמר ב-30, לפעמים ב-28 ולפעמים אפילו ב-29. אבל "חודש" - זה חודש לפי הלוח הגריגוריאני. תבדקי בחוק הפרשנות.

 

[שיר ורד]

לא מסכים

לא דווקא ב-31.
לפעמים הוא נגמר ב-30, לפעמים ב-28 ולפעמים אפילו ב-29. אבל "חודש" - זה חודש לפי הלוח הגריגוריאני. תבדקי בחוק הפרשנות.

לא מסכים
בהרבה מקומות עבודה נהוג שחודש עבודה מסתיים בתאריך שונה מאשר סופו של החודש. אם חישוב ימי עבודה,חופשה, מחלה וכו נעשה עד ליום זה, זה בהחלט יקרא סוף החודש ומיום זה , יש למעביד עד תשעה ימים לשלם את השכר. דרך אגב, בהרבה מקומות באמת חורגים ביום אחד (ובסופי שבוע וחגים עד 4 ימים) בתשלום השכר ומשלמים ב 10 לחודש או ביום העסקים הבא אחריו.

 

[גליה שמילוביץ עוד]

האם יש פסיקה של ביה"ד שקבעה

לא מסכים
בהרבה מקומות עבודה נהוג שחודש עבודה מסתיים בתאריך שונה מאשר סופו של החודש. אם חישוב ימי עבודה,חופשה, מחלה וכו נעשה עד ליום זה, זה בהחלט יקרא סוף החודש ומיום זה , יש למעביד עד תשעה ימים לשלם את השכר. דרך אגב, בהרבה מקומות באמת חורגים ביום אחד (ובסופי שבוע וחגים עד 4 ימים) בתשלום השכר ומשלמים ב 10 לחודש או ביום העסקים הבא אחריו.

האם יש פסיקה של ביה"ד שקבעה
כי "חודש עבודה" לא יכול להתחיל ביום אחר בהסכמת הצדדים?

 

[שיר ורד]

לא מכיר פסיקות בנושא

האם יש פסיקה של ביה"ד שקבעה
כי "חודש עבודה" לא יכול להתחיל ביום אחר בהסכמת הצדדים?

לא מכיר פסיקות בנושא
אבל מטרת החוק ברורה, לא להשהות את השכר מעבר למינימום ההכרחי לתהליך חישוב השכר והתשלום עבורו. לכן,קביעת מועד לסיום חודש שאיננו בסוף חודש קלנדרי, בהסכמת הצדדים (או באופן מעשי על פי קביעת המעביד והסכמת העובד בחתימה על חוזה העבודה) היא בסדר, כל עוד הפער שבין היום האחרון בגינו נעשה חישוב משכורת לבין יום התשלום איננו עולה על 9 ימים.

 

[יוסאריאן]

לדעתי, אתה טועה.

לא מכיר פסיקות בנושא
אבל מטרת החוק ברורה, לא להשהות את השכר מעבר למינימום ההכרחי לתהליך חישוב השכר והתשלום עבורו. לכן,קביעת מועד לסיום חודש שאיננו בסוף חודש קלנדרי, בהסכמת הצדדים (או באופן מעשי על פי קביעת המעביד והסכמת העובד בחתימה על חוזה העבודה) היא בסדר, כל עוד הפער שבין היום האחרון בגינו נעשה חישוב משכורת לבין יום התשלום איננו עולה על 9 ימים.

לדעתי, אתה טועה.
והראיה שהבאת על "הרבה מקומות עבודה" - אינה ראיה. דבר ראשון, תשלום עד ה-10 בחודש, אינו גורר פיצויי הלנה, כמו שהסברתי. כי השכר נחשב למולן החל מה-1 בחודש ו-9 ימים אחרי זה זה ה-10 בחודש, כך שרק אם השכר לא שולם עד ה-10 בחודש (כולל) הוא נחשב למולן. דבר שני, לא הסברת איך אתה מיישב בין דעתך לבין ההגדרה הברורה של המונח "חודש" בחוק הפרשנות. מדובר בחודש גריגוריאני, ולא בשום "חודש" אחר.

 

[גליה שמילוביץ עוד]

איפה היית כל היום? כבר דאגתי ../images/Emo5.gif

לדעתי, אתה טועה.
והראיה שהבאת על "הרבה מקומות עבודה" - אינה ראיה. דבר ראשון, תשלום עד ה-10 בחודש, אינו גורר פיצויי הלנה, כמו שהסברתי. כי השכר נחשב למולן החל מה-1 בחודש ו-9 ימים אחרי זה זה ה-10 בחודש, כך שרק אם השכר לא שולם עד ה-10 בחודש (כולל) הוא נחשב למולן. דבר שני, לא הסברת איך אתה מיישב בין דעתך לבין ההגדרה הברורה של המונח "חודש" בחוק הפרשנות. מדובר בחודש גריגוריאני, ולא בשום "חודש" אחר.

איפה היית כל היום? כבר דאגתי

ולנושא הדיון: לדעתי ההוראות שבפקודת הפרשנות הן הוראות מהסוג שניתן להתנות עליהן. לדוגמא: כתוב בפקודת הפרשנות כי אם מועד אחרון תשלום חל בשבת או חג, אזי נדחה התשלום אוטומטית ליום העסקים הראשון שלאחריהם. ועדין, לא פעם קובעים צדדים לחוזה כי התשלום יקדים את החג או השבת ולא יהיה אחרי. מעולם לא שמעתי שבימ"ש פסל חוזה כי הוסכם בו בשונה מפקודת הפרשנות לגבי מועדי תשלום. נראה שלהסיק מפקודת הפרשנות שלא ניתן להסכים אחרת מהכתוב בה זוהי הכללה גורפת שנוגדת את הנוהג המקובל. אני חושבת שפקודת הפרשנות נועדה לסייע במקום בו קיימת מחלוקת לגבי הגדרת מושג. היא לא בהכרח הבאה לפרש במקום שיש בו הסכמה. לילה טוב.

 

[יוסאריאן]

אני, כמובן, מתנצל...

איפה היית כל היום? כבר דאגתי

ולנושא הדיון: לדעתי ההוראות שבפקודת הפרשנות הן הוראות מהסוג שניתן להתנות עליהן. לדוגמא: כתוב בפקודת הפרשנות כי אם מועד אחרון תשלום חל בשבת או חג, אזי נדחה התשלום אוטומטית ליום העסקים הראשון שלאחריהם. ועדין, לא פעם קובעים צדדים לחוזה כי התשלום יקדים את החג או השבת ולא יהיה אחרי. מעולם לא שמעתי שבימ"ש פסל חוזה כי הוסכם בו בשונה מפקודת הפרשנות לגבי מועדי תשלום. נראה שלהסיק מפקודת הפרשנות שלא ניתן להסכים אחרת מהכתוב בה זוהי הכללה גורפת שנוגדת את הנוהג המקובל. אני חושבת שפקודת הפרשנות נועדה לסייע במקום בו קיימת מחלוקת לגבי הגדרת מושג. היא לא בהכרח הבאה לפרש במקום שיש בו הסכמה. לילה טוב.

אני, כמובן, מתנצל...
על היעדרותי המדאיגה. ואני מודיע מראש - גם מחר אעדר רוב היום או כולו. אבל - אני בכלל לא מסכים איתך, ואסביר זאת: 1. דבר ראשון - מדובר בחוק הפרשנות ולא בפקודת הפרשנות, אבל זו סתם הערה קטנונית. 2. דבר שני - חוק הפרשנות לא בא לפרש חוזים, הוא בא לפרש חיקוקים. ברור שצדדים לחוזה רשאים להתנות תנאים שונים ממה שנקבע בחוק הפרשנות. זו בכלל לא שאלה ולא על זה המחלוקת. 3. דבר שלישי - צדדים לחוזה עבודה אינם רשאים להתנות תנאים שחורגים מחקיקת מגן, אם הם לרעת העובד. (ובלשון יותר מדוייקת, אין תוקף לתניות שגורעות מזכויות העובד לעומת מה שנקבע בחוק). 4. דבר רביעי - חוק הגנת השכר הוא חלק מחקיקת המגן, כך שאין תוקף לתנאים בחוזה עבודה שגורעים מזכויות העובד על פי החוק הזה. 5. דבר חמישי - חוק הגנת השכר קובע ששכר אמור להיות משולם עם תום ה"חודש" שבעדו הוא משולם. כאן נכנס למשחק גם חוק הפרשנות. הוא מפרש את המונח "חודש" שבחוק הגנת השכר (הוא לא מפרש את חוזה העבודה). 6. דבר ששי - המסקנה מהאמור לעיל היא שלפי חוק הגנת השכר, שכר אמור להיות משולם עם תום החודש שבעדו הוא משולם ואין תוקף לתנאים בחוזה שקובעים שהוא ישולם מאוחר יותר. 7. מש"ל. 8. לילה טוב גם לך.

 

[גליה שמילוביץ עוד]

טוב שהודעת מראש - לא תצטרך להתנצל

אני, כמובן, מתנצל...
על היעדרותי המדאיגה. ואני מודיע מראש - גם מחר אעדר רוב היום או כולו. אבל - אני בכלל לא מסכים איתך, ואסביר זאת: 1. דבר ראשון - מדובר בחוק הפרשנות ולא בפקודת הפרשנות, אבל זו סתם הערה קטנונית. 2. דבר שני - חוק הפרשנות לא בא לפרש חוזים, הוא בא לפרש חיקוקים. ברור שצדדים לחוזה רשאים להתנות תנאים שונים ממה שנקבע בחוק הפרשנות. זו בכלל לא שאלה ולא על זה המחלוקת. 3. דבר שלישי - צדדים לחוזה עבודה אינם רשאים להתנות תנאים שחורגים מחקיקת מגן, אם הם לרעת העובד. (ובלשון יותר מדוייקת, אין תוקף לתניות שגורעות מזכויות העובד לעומת מה שנקבע בחוק). 4. דבר רביעי - חוק הגנת השכר הוא חלק מחקיקת המגן, כך שאין תוקף לתנאים בחוזה עבודה שגורעים מזכויות העובד על פי החוק הזה. 5. דבר חמישי - חוק הגנת השכר קובע ששכר אמור להיות משולם עם תום ה"חודש" שבעדו הוא משולם. כאן נכנס למשחק גם חוק הפרשנות. הוא מפרש את המונח "חודש" שבחוק הגנת השכר (הוא לא מפרש את חוזה העבודה). 6. דבר ששי - המסקנה מהאמור לעיל היא שלפי חוק הגנת השכר, שכר אמור להיות משולם עם תום החודש שבעדו הוא משולם ואין תוקף לתנאים בחוזה שקובעים שהוא ישולם מאוחר יותר. 7. מש"ל. 8. לילה טוב גם לך.

טוב שהודעת מראש - לא תצטרך להתנצל
ואני אענה על הטיעונים שלך: 1. אני מסכימה איתך עם שני הדברים בסעיף אחד (אכן זה חוק ואכן זה קטנוני

). - עם השאר אני כבר לא מסכימה - 2. טעוניך מחזקים את טיעוני. לו היה כתוב בחוק הגנת השכר כי שכר אמור להיות משולם בתום "חודש" - היינו פונים לחוק הפרשנות ובודקים מה היא ההגדרה של "חודש". אלא מהי, החוק מדבר על "תום החודש שבעדו הוא משולם" והחודש שבעדו הוא משולם יכול להתחיל בכל תאריך בחודש הקודם. לקבוע שחודש עבודה יתחיל בתאריך מסויים ויסתיים ביום קודם בחודש אח"כ אינו הפרה של חקיקת מגן. ולא טענתי אפילו לרגע שניתן לאחר בתשלום. ושוב, לילה טוב.

 

[יוסאריאן]

אם יהיה לי חשק וכח...

טוב שהודעת מראש - לא תצטרך להתנצל
ואני אענה על הטיעונים שלך: 1. אני מסכימה איתך עם שני הדברים בסעיף אחד (אכן זה חוק ואכן זה קטנוני

). - עם השאר אני כבר לא מסכימה - 2. טעוניך מחזקים את טיעוני. לו היה כתוב בחוק הגנת השכר כי שכר אמור להיות משולם בתום "חודש" - היינו פונים לחוק הפרשנות ובודקים מה היא ההגדרה של "חודש". אלא מהי, החוק מדבר על "תום החודש שבעדו הוא משולם" והחודש שבעדו הוא משולם יכול להתחיל בכל תאריך בחודש הקודם. לקבוע שחודש עבודה יתחיל בתאריך מסויים ויסתיים ביום קודם בחודש אח"כ אינו הפרה של חקיקת מגן. ולא טענתי אפילו לרגע שניתן לאחר בתשלום. ושוב, לילה טוב.

אם יהיה לי חשק וכח...
אחפש פסיקה כדי להוכיח לך שאת טועה. אם לא - אז לא. לילה טוב גם ממני. וכמובן - התנצלות.