יוסי ר1
שמי יוסי, ואני מגיע מבית דתי, ממשפחה חרדית, שעלתה בשנות העשרים מטעמים ציוניים ארצה, על מנת להיות בה חלוצים המתפרנסים מעמל כפיהם (זהו פרק מעניין בהסטוריה הציונית, שמשום מה לא ניתן לו מקומו הראוי בחקר הציונות ). סבי וסבתי הם דגם החיקוי שלי, אליו מכוון התנ"ך לדעתי: אנשי אמונה ועמל, המשכימים טרם שחר לעמלם, תוך הקצבת זמן לימוד קבוע כל יום, ואמירת תהילים בשעות המתות, למשל בנסיעה באוטובוס. סבי זכה להגיה את ספרי סבו זקינו תוך כדי שהייה במרעה. אני עצמי שייך לזרם הכיפות הסרוגות (ירידת הדורות...). ניסיתי מסגרות לימוד מגוונות על מנת למצא תשובות לשאלות אמוניות שהטרידו אותי, כולל לימוד עם אישים מהזרם החרדי, קורסים בקבלה ומיסטיקה, ותואר שני באוניברסיטה, בפילוסופיה כללית ובמחשבת ישראל. די מהר התברר לי כי מסגרות שכאילו מצויינות כדי לשאול שאלות טובות, אך לא כדי למצא תשובות מספקות. מאז ומעולם התעניינתי בתנ"ך, עוד לפני שלמדתי לקרא, הייתי מקשיב לטקסט בשעת קריאת התורה. עדיין מפליא אותי שלשונו של התנך חייה ורלוונטית לימינו אנו. תן לנער בעל מיומנות קריאה ממוצעת לקרא פרק כלשהו בתנ"ך, ואת רובו של החומר הוא יקרא בנקל ואף יבין ברמה זו או אחרת, למעט קטעים או פסוקים בודדים יחסית שלשונם משונה מלשונינו העכשיוית. זה מפליא כי טקסטים מתקופה מקבילה ומאוחרת יותר נראים לנו משונים להפליא מלשונינו – כתובות על חרסים, חלקים נרחבים ממגילות מדבר יהודה. מאמין שהתנ"ך אכן מלמדינו את דרך החיים הראוייה לאדם לחיות. לצערי אני מאמין גם שפרשנויות מוטעות ושינויים אחרים לאורך ההיסטוריה העמידו לנו יהדות אחרת ממה שכוון אליה במקור, יהדות שעושה עיקר מהטפל, מתמקדת בפילפולי דקויות ואינה רואה לנגד עיניה את רוח התנך של היות אדם טוב ויצרני בעולמו של הקב"ה, תוך הרמוניה עם הסביבה והכרה בבורא כמקור החוקים המחייבים. יהדות שמעלה על נס את העיסוק בלימוד כערך עליון בפני עצמו, ולא את הלימוד כבסיס לעשייה. נכון להיום אני ניגש לתנ"ך משתי גישות שונות: האחת , אמונית, כספר החוקים המחייבים אותי מתוקף היותם צו אלוקי, שאת מצוותיו עלי לקיים כלשונן. הנוספת , מחקרית, כטקסט עתיק שניתן ללמוד ממנו על תרבותינו העתיקה, על ההסטוריה של המזרח הקדום ועוד הרבה. אני מאמץ את השיטות המחקריות, ועם זאת יודע שיהיו המסקנות המחקריות אשר יהיו, אין בכך כדי לקדם או לשלול את בחירתי להאמין ולקיים. במקום דמות נערצת, בחרתי בפרק שלטעמי מציג את האדם האידאלי, תחליף לאדם שבגן עדן: תהילים קכ'ח א שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת: אַשְׁרֵי, כָּל-יְרֵא יְהוָה-- הַהֹלֵךְ, בִּדְרָכָיו. ב יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, כִּי תֹאכֵל; אַשְׁרֶיךָ, וְטוֹב לָךְ. ג אֶשְׁתְּךָ, כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה-- בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ: בָּנֶיךָ, כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים-- סָבִיב, לְשֻׁלְחָנֶךָ. ד הִנֵּה כִי-כֵן, יְבֹרַךְ גָּבֶר-- יְרֵא יְהוָה. ה יְבָרֶכְךָ יְהוָה, מִצִּיּוֹן: וּרְאֵה, בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם--כֹּל, יְמֵי חַיֶּיךָ. ו וּרְאֵה-בָנִים לְבָנֶיךָ: שָׁלוֹם, עַל-יִשְׂרָאֵל.
איך הגעתם להתעניינות בתנ"ך וללימוד לעומק?
