קופיפה טובעת
New member
עונה בעצמי...
אז איפה אתם חוגגים את הסדר השנה? לא חגגתי. כרגיל הוזמנו לאותם קרובי משפחה אבל מכל מיני סיבות לא הלכנו. והאמת, שממש שמחתי. בדר"כ ממש חשוב לי לציין איכשהו את החג, אבל השנה באמת שלא היה לי חשק. אפילו לא טרחתי לאכול ארוחת חג/ ערב מסודרת בבית שלי.
יוצאים אחרי ליל הסדר? לא יוצאת כ"כ כבר תקופה. אתמול דווקא שקלתי אבל התבטל שלא באשמתי וזה בא לי בטוב- זמן שינה!
האם הרגשתם השנה יציאה מעבדות לחירות? הדבר הכי קרוב לזה זה שהתפטרתי, אבל אני עוברת למקום אחר שגם הוא סוג של עבדות מבחינתי.
האם הרגשתם, בכלל בחיים, יציאה מעבדות לחירות? הרגשתי, מבחינה רוחנית. אני מרגישה את זה כשאני משתחררת מקבעונות, מפחדים, מתפיסות מסוימות, כשיש לי יותר בטחון עצמי... למשל, כשהתחלתי ללבוש שמלות זה הגיע בעקבות לא מעט שינויים מחשבתיים, מבחינתי זה לגמרי לצאת מעבדות לחירות!
מאכל אהוב בפסח (לא חייב אהוב, סתם משהו שאתם מסוגלים להכניס לפה בחג) אין דבר כזה! רק נוטלה אולי אבל בלי המצה... לפני כמה שנים אמא שלי היתה מכינה איזו עוגת לימון ואפילו שאני לא אוהבת עוגות חנק או סתם עוגות יבשות בלי קרם, זה דווקא היה לי ממש טעים אבל היא הפסיקה עם זה....
האם גם אתם מקללים את בני ישראל שהיו כאלה חסרי סבלנות? כאילו רבאק, סבלתם כל כך הרבה זמן בתור עבדים, לא יכולתם לחכות עוד שעה שהלחם יתפח?! נראה לי שאפילו קליפות תפוחי האדמה שאכלו בשואה טעימות יותר מהמצות האלה! ועכשיו ברצינות... למה לאכול רק מצות? למה לא אוכלים חמץ ובנוסף לזה מצות? אין אף חג שבו אני משמיטים מאכל מסוים אלא תמיד מוסיפים, רק פסח דפק אותנו!
אז איפה אתם חוגגים את הסדר השנה? לא חגגתי. כרגיל הוזמנו לאותם קרובי משפחה אבל מכל מיני סיבות לא הלכנו. והאמת, שממש שמחתי. בדר"כ ממש חשוב לי לציין איכשהו את החג, אבל השנה באמת שלא היה לי חשק. אפילו לא טרחתי לאכול ארוחת חג/ ערב מסודרת בבית שלי.
יוצאים אחרי ליל הסדר? לא יוצאת כ"כ כבר תקופה. אתמול דווקא שקלתי אבל התבטל שלא באשמתי וזה בא לי בטוב- זמן שינה!
האם הרגשתם השנה יציאה מעבדות לחירות? הדבר הכי קרוב לזה זה שהתפטרתי, אבל אני עוברת למקום אחר שגם הוא סוג של עבדות מבחינתי.
האם הרגשתם, בכלל בחיים, יציאה מעבדות לחירות? הרגשתי, מבחינה רוחנית. אני מרגישה את זה כשאני משתחררת מקבעונות, מפחדים, מתפיסות מסוימות, כשיש לי יותר בטחון עצמי... למשל, כשהתחלתי ללבוש שמלות זה הגיע בעקבות לא מעט שינויים מחשבתיים, מבחינתי זה לגמרי לצאת מעבדות לחירות!
מאכל אהוב בפסח (לא חייב אהוב, סתם משהו שאתם מסוגלים להכניס לפה בחג) אין דבר כזה! רק נוטלה אולי אבל בלי המצה... לפני כמה שנים אמא שלי היתה מכינה איזו עוגת לימון ואפילו שאני לא אוהבת עוגות חנק או סתם עוגות יבשות בלי קרם, זה דווקא היה לי ממש טעים אבל היא הפסיקה עם זה....
האם גם אתם מקללים את בני ישראל שהיו כאלה חסרי סבלנות? כאילו רבאק, סבלתם כל כך הרבה זמן בתור עבדים, לא יכולתם לחכות עוד שעה שהלחם יתפח?! נראה לי שאפילו קליפות תפוחי האדמה שאכלו בשואה טעימות יותר מהמצות האלה! ועכשיו ברצינות... למה לאכול רק מצות? למה לא אוכלים חמץ ובנוסף לזה מצות? אין אף חג שבו אני משמיטים מאכל מסוים אלא תמיד מוסיפים, רק פסח דפק אותנו!