תשמע -
אני אסביר לך את דעתי. אתה צודק לחלוטין. כמעט כל היצירות, גם במוסיקה קלה, וגם במוסיקה קלאסית וכל מוסיקה למעשה, הם דברים שאפשר לשנות אותם, אפשר לעבד אותם, לגעת בהם. הם חומרי גלם טובים. כך גם בביצוע של יצירה קלאסית, אתה ניגש לבצע משהו שהוא לא ננגע, בצורה אחרת, איך שאתה מרגיש את זה. אבל במקרה הזה, ואני באמת ובתמים משוכנע שאם ישאלו את המתי את השאלה הזו, הוא יענה את אותה התשובה, והיא שכאשר הוא רושם שיר, העיבוד כבר נמצא שם מלכתחילה. הכל מחובר בצורה כל כך הדוקה שאין אפשרות לשנות. אין אפשרות להתעלם מהדברים הקיימים. ומה שהבחור מקודם אמר שווה ערך ללקחת סימפוניה של בטהובן ולומר: "אה, לא אוהב את הכינורות פה. אני אעשה את זה עם ויולות דווקא", מה שגם אפשרי, אבל הוא בעצם גם לא אפשרי. אני חושב שאם מישהו יגיד דבר כזה כמו לשנות את הסימפוניה של בטהובן, אתה תצחק עליו. למה? כי הסימפוניות נוצרו כמיקשה אחת - מלודיה, הרמוניה, קצב, ו, יותר מכל (!), תזמור, מה שבמקרה שלנו הוא עיבוד. לא אדבר בשמו של מתי, אבל ניכר בעיניי שההשפעה העיקרית בלחנים היא השפעה של מוסיקה קלאסית, ואני משוכנע שגם משם מגיעה ההשראה לעיבודים - לפחות בגישה. בכל מקרה, זו דעתי. שי
