שאלות בנושא אמונה

beti20

New member
שאלות בנושא אמונה

שלום לכם. אני חילונית ובזמן האחרון נחשפתי יותר ליהדות בעקבות תוכנית לסטודנטיות חילוניות של הרצאות ומפגשים בכל מני נושאים ביהדות. מאוד נהניתי, ולמדתי הרבה והדבר שהכי הדהים אותי (ותמיד מדהים אותי) הוא האמונה החזקה שיש לאנשים הדתיים. הלוואי ובי היתה בוערת אמונה כזאת חזקה. כשהייתי צעירה יותר הייתי מאוד ספקנית וצינית ולא האמנתי שקיים משהו מעבר, ממש לא התחברתי לכל מה שלא ניתן להוכחה ברורה. עם השנים הבנתי שיש דברים שלא תמיד ניתן להוכיח ולהסביר, אבל הם קיימים וקושרים את הכל למעין "אחד" (הבנתי/הרגשתי.. לא יודעת). ועדיין ישנם ימים שבהם אני תופסת את הראש ואומרת לעצמי- אולי אני משקרת את עצמי? הרי כל כך קל לחיות כאשר מאמינים, כל כך קל לשקר לעצמנו. איך אתם מאמינים כל כך חזק? איך אתם יודעים ואין לכם את הספק? (לכם - אנשי האמונה) אין לכם ימים שבהם אתם תוהים האם אולי הכל בדיה? נכון שלפעמים זה לא באמת משנה אם מה שאנחנו מאמינים בו קיים. לפעמים מספיקה רק האמונה כדי ליצור זאת כאמת בעולם הסובייקטיבי של כל אחד ואחת. ואם אדם מאמין כי ישנו כח שעוזר לו בחיים, שמנחה אותו, שאוהב אותו, אז דבר זה אכן יבוא לביטוי בחייו, והכח יהפוך למוחשי בשבילו כי הוא בטוח ומאמין שהדבר קיים. וזה המצב שהייתי שמחה להגיע אליו, אבל תמיד, תמיד מתעורר בי הספק שמא הכל הוא בדיה מליבי ומעמיד אותי בהתחבטויות. כל כך קשה לי להאמין, וכל כך הייתי רוצה...
 

tamarhp

New member
את מקסימה... :)

לכל אחד יש את הדרך שלו להאמין. מי שגדל בבית דתי, בדרך כלל יותר קל לו - כי האמונה היא לא משהו זר אלא משהו שהוא התחנך אליו מגיל 0, מה"מודה אני" בבוקר ועד קריאת שמע בערב. כל אחד מאמין ומחזק את האמונה שלו בצורה שונה. יש כאלו שה' עשה להם נס גדול ומאז הם מאמינים בו בכל הכוח; יש כאלו שהתפילה 3 פעמים ביום מחברת אותם לקב"ה והם מרגישים בו בצורה כל כך חזקה שהם אפילו לא מבינים איך אפשר לחשוב שהוא לא קיים.. הדרך ש*לי* הכי קל להתחבר ולהאמין, למשל, היא דווקא ע"י השכל - תורה ומדע, וכו'. בכל פעם שהמדע מגלה משהו שכבר כתוב בתורה, זה מרגש אותי מחדש וגורם לי להבין שוב כמה התורה שלנו היא נפלאה וכמה בורא העולם חכם. תראי - אפשר להוכיח את היהדות בכל מיני דרכים, אבל אחרי הכל - זו עדיין "אמונה" ולא "ידיעה" כי אף אחד מאיתנו לא היה במעמד הר סיני ושמע את הקב"ה שם - עם כל ההוכחות שבעולם. הקושי להאמין הוא עמוק יותר - כי אם אלוקים אכן קיים ואם הוא ברא את העולם ואם הוא באמת נתן תורה, זה אומר שצריך עכשיו לעשות מהפך ענקי ולשנות את כל הדרך שלי, ובעצם גם להודות שטעינו עד עכשיו, וצריך פתאום להתחיל דרך חדשה לגמרי... זה ממש ממש ממש קשה, מפחיד, ומלחיץ!!! אבל אם זו האמת שלך, עושים את זה למרות הכל... :)
 

tagademalhuta

New member
:)

מסכימה איתך, רק הייתי מורידה את ה- "אם" מהמשפט. כי אלוהים קיים, חי, הדיר.. :)
 

אופירA

New member
מנהל
אמונה זה דבר מורכב

את בוודאי מתכוונת לחלק שכוונתו - אמונה שיש אלוקים, שיש כוח עליון מנחה/אוהב/עוזר. ואת צודקת בהחלט באומרך שהאמונה בלבד היא כבר סיבה שהכוח הזה יהיה מוחשי בשביל המאמין. אבל הדברים עוד מעבר לכך, ולא רק האמונה מזינה את השפעת הכוח הזה בחיי המאמין, אלא גם המציאות העובדתית של קיומו של הכוח הזה. ולא רק שהוא אכן קיים, אלא שהוא מלא את כל העולם. ולא רק שהוא מלא את כל העולם - אלא שהוא מהות הכל, ואין שום דבר מלבדו! כלומר, האמונה באלוקים אינה רק כוח עצום ובעל יכולת, אלא גם מושתתת על אמת מבוססת. בהתייחס לתגובה שקדמה לי, אומר שלכל אדם יש מבנה נפשי אינדיבידואלי, ועל כן יש מי שהיותו דתי מבית, ויונק את האמונה כל ימי חייו - נותן לו יתר כוח וקלות להאמין. ויש מי שדווקא היותו בלתי מאמין מלידה, ורכש את אמונתו בהוכחות לוגיות - עשה את הדברים קלים יותר ונטולי ספק. לגבי אני, נולדתי בבית חילוני. את תחושת היות האלוקים קיים נשאתי בחובי כל ימי חיי, אף על פי שרק אמי מאמינה בקיומו, ואילו אבי אינו מאמין בו כלל, ר"ל. לפעמים נהגתי עפ"י תחושתי הפנימית, וכילדה בת 12 נשאתי תפילה בשעת מצוקה. אך עם השנים, החינוך החילוני הממשלתי לימד אותי להתנגד לאלוקים ואף לנסות לכפור בקיומו, ובוודאי שלהתעלם ממנו ככל האפשר באורחות חיי. ובכל אופן - לראות אותו כאלמנט שלילי ר"ל... בשלב מסוים בחיי הבנתי כמוך, שהכוח של האמונה הוא עוצמתי מכדי שאתעלם ממנו, ובשלב הבא - הגעתי להכרה חותכת עפ"י לוגיקה על קיומו של האלוקים, על כל המידות שהיהדות מייחסת לו, על אמת ההתרחשות ההיסטורית המתוארת בתורה וכו'. הדרך שהגעתי לכך היתה ע"י לימודי היהדות לעומקם ולרוחבם + התבוננות פנימית בדברים. כלומר, אני מדברת איתך על הכרה לוגית - הכרה מוכחת לוגית ועובדתית. כלומר, קיומו של האלוקים מסתבר עבורי בדיוק כמו ש-1+1 הם 2, באופן שעל כך נשענת כל המתמטיקה על כל רבדיה המתוחכמים ביותר. כלומר - כשם שברור לי שאני קיימת, שאני זו אני (ולא אחותי...), כך ברור לי שהאלוקים קיים ותורתו אמת. הכרה לוגית זו אני מאחלת לך, כי היא מעבר לאמונה. היא וודאות מוחלטת, שמקבלת הוכחה כל רגע ורגע (כשם שכל אמת מתמטית מוכיחה כל הזמן את העיקרון של 1+1=2). האמונה מתחילה אח"כ, בדברים שאינם מוכחים. ושם יש באמת לבטים, ספקות המופיעים ונעלמים, בעיקר כשמופיעות צרות וייסורים (אצלי בכל אופן... יש אנשים שדווקא מתחזקים באמונתם בעקבות הייסורים). האמונה באהבתו התמידית של הקב"ה כלפיי, האמונה בהשגחתו המתמדת. דווקא האמונה בטוב המוחלט שהוא מהותו - אינה מתערערת אצלי כלל. אפילו חקירת השואה הנוראה לעומק, והייסורים שאני עוברת - לא רק שלא ערערו הכרה זו אצלי, אלא חיזקו אותה לכדי וודאות מוחלטת. וכפי שאמרתי - הדברים שונים מאדם לאדם.
 

beti20

New member
תודה

אני מאחלת לעצמי לפחות חלק מהאמונה שיש לכן....
באמת יש הוכחה לוגית לדעתכן לקיומו של האל? נשמע לי קצת מוזר שעל ידי הכלים שיש בידינו (הכלים המדעיים, המוחשים) ובשיטות של כימות ומדידה ניתן יהיה להוכיח דבר כל כך מופשט וחמקמק כמו האלוהים...
 

tamarhp

New member
תלוי מה

אפשר להוכיח ע"י ממצאים ארכיאולוגיים כל מיני דברים שתוארו בתנ"ך ולהראות שהם אכן היו; אפשר ע"י מחקרים מדעיים להוכיח כל מיני דברים שכתובים בתורה; וכו' וכו'.. להוכיח לוגית את קיומו של אלוקים? אני לא יודעת ולא נראה לי שאפשר, אבל - קודם כל תוכיחו לי שאין אלוקים..
 

תריג

New member
לוגיקה אלוקית???

אלוקים הוא העלם . הוא נעלם בעולם שיצר והוא דורש חיפוש מתמיד . אבל אחרי שמוצאים אותו זה תענוג כי הוא הולך איתך תמיד . בעולם החסידות יש פתגם שמביע את הקשר לאלוקים הפתגם אומר בתרגום לעברית ( מארמית) אין אתר פנוי ממנו יתברך. פרוש הדברים : שאין דבר בעולם בלי אלוהים .אלוהים נמצא בעץ,בשמש,בפרי ,בי, בחברי,בטוב וברע. אין שום דבר בלי אלוהים רק צריך למצוא אותו בכול מקום. שאלו \ אמרו ,פעם ילד חסיד קטן : אנחנו ניתן לך רובל אם תגיד לי איפה אין אלוהים? אמר הילד ואני יתן לך שני רובל אם תגיד לי איפה הוא לא נמצא... מציאותו של אלוקים בעולם היא אינדיבידואלית אם תכניסי את אלוהים לחיים שלך שם הוא יהיה .אם תתני לו להכנס הוא יהיה בכל מקום ובגדול. תנסי תראי שזה עובד . ותמסרי לו גם ד"ש חם ונשיקה ממני
 

אופירA

New member
מנהל
לא "לוגיקה אלוקית" ולא מחקר מדעי

ובוודאי שלא מחקרים ארכיאולוגיים... או עדויות של תקשור אוטיסטים וכו'... לא כלים מדעיים מוחשיים ולא שיטות של כימות ומדידה. לוגיקה של הכרה פנימית. כלים של סברה תבונית. של שיפוט שכלי לוגי. תראי - שההורים שלך הם ההורים שלך אמנם אפשר להוכיח ב-99% ע"י בדיקת DNA. אבל מעולם לא ביצעת בדיקה זו, כי את לא זקוקה לה. ברור לך בסברה תבונית שההורים שלך הם ההורים שלך, וזה ברור גם לממשלה, ולחבר'ה מהצ'כונה, ולבעלך וכו' וכו' וכו'. למה? כי זה מובן מאליו ומסתבר לוגית - שהרי האחות שיילדה את אמא שלך מעידה שאת היא זו שיצאת מהבטן שלה, והיא מיד סימנה אותך בצמיד מתאים, כדי שלא יהיו טעויות. ועפ"י תעודת הזהות של אבא שלך ועפ"י תעודת הנישואין ועפ"י עדויות הורייך ומכריהם - ברור שהוא אבא שלך, למי שעדיין יש ספק - את הרי דומה לו כ-2 טיפות מים ולא הגיוני שזה במקרה!!! אז לא סביר לוגית שגם מישהו החליף את הצמיד של הלידה במזיד או בשוגג, וגם/או אמא שלך עבדה על כולם ואת בכלל מאבא אחר (ואת דומה לו רק במקרה)... וגם בנוסף ההורים שלך מעולם לא הרגישו בשום סימן שאת בכלל איזו מישהי זרה שהוצמדה למשפחה בטעות. לא סביר לוגית. ברור מבחינה הגיונית, ללא שום ספק, לכולם - שאת היא הבת של ההורים שלך. נקודה. אין צורך בבדיקת DNA מדעית. נכון, שמי שאינו יודע שבלידה מצמידים צמיד לתינוק שנולד, יכול לתהות - מאין הוודאות? מאין יודעת האם שהתינוק שלה? מאין יודע הצוות הרפואי איזה תינוק שייך לאיזה אם? ומי שאינו מבין בתעודות זהות ונישואין יתמה כיצד יודע הצוות הרפואי לאיזה אב שייך התינוק, במקרה שהאם נפטרה בלידה ואינה יכולה להעיד מיהו בעלה... אבל מי שמכיר את הנתונים והעובדות, לא יוכל לטעון שיש סבירות מינימלית שגם הוחלף התינוק למרות הכללים וגם שהתינוק שהוחלף דומה באקראי למגדליו בהתנהגותו ובנתוניו חיצוניים... אם תכירי את ההוכחות של אלו שקובעים שבין 2 נקודות עובר רק קו ישר אחד, תביני שמי שיטען אחרת - יצטרך להעמיד הוכחות חזקות יותר, וכאלו אינן. אגב, האלוקים אינו כה מופשט וחמקמק. כבודו מלא עולם והוא מהות הכל. צריך ללמוד את הפרטים וההוכחות (כפי כמוצגים בסמינר ערכים, למשל, או בשיעורי היהדות בנושא הוכחת אמת התורה), ולהתבונן היטב על משמעותם של הדברים, ואז תתברר ותסתבר מעל לכל ספק הידיעה שה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו.
 

beti20

New member
נכון

ההסבר על ההוכחה של ההורות הוא נכון, וכמובן שהסיכוי שאבי איננו באמת אבי הוא נמוך. לא כל כך הבנתי איך זה מתקשר לאלוהים. איך הדוגמא הזאת מסבירה את הלוגיקה של קיום האלוהים? קטונתי. ואגב, לא התכוונתי להישמע מזלזלת כשכתבתי שאלוהים הוא מופשט וחמקמק חס וחלילה, רק רציתי להמחיש שכך הוא נתפס על ידי.
 

אופירA

New member
מנהל
הדוגמה לא ממחישה את קיום האלוקים

אלא ממחישה כיצד יכולה להיות לוגיקה של הוכחות מסתברות, שאינן משאירות מקום לספק קל שבקלים. אפשר להגיע ללוגיקה כזו כאשר לומדים את הפרטים המעידים על האלוקות ועל אמת התורה האלוקית, ומנתחים אותם שכלית. תראי - ההסבר על הצמיד שבחדר הלידה הגיוני. אבל עדיין יש בעיות - למשל: לא את, לא השכנים ולא הפקידה במשרד הפנים שרשמה אותך עפ"י עדות הורייך והמסמך הרפואי - אף אחד מכם לא ראה את הצמיד הזה. רק אמא שלך ראתה, ובקושי, מתוך דמדומים של תשישות. אבל היא מאמינה למיילדת, והפקידה הרושמת את המסמך הרפואי מאמינה למיילדת ולהוכחה של הצמיד, והפקידה במשרד הפנים מאמינה למסמך הרפואי ולהורייך, והשכנים מאמינים להורייך (באופן שאף שכן אפילו מעולם לא בדק את תעודת הזהות שלך... הוא בהחלט מסתמך רק על נכונותם של הורייך לגדלך במסירות שנים רבות). ועל כל זה מתווספת ההוכחה של הדמיון בינך לבין הורייך. מערכת הוכחות כאלה מקבלים כאשר לומדים יהדות. לומדים על המסירה מדור לדור + הוכחות הגיוניות + עדויות מוכחות. לומדים על העיקרון מאחורי התורה האלוקית, התכלית והסיבות והשתלשלות הדברים בפועל. כשכל הפרטים הללו מתחברים ואין שום סתירה שמפריעה - רואים בחוש את האמת, ואין שום ספק לגביה, בדיוק כמו שרואים וגם מוכח שאת הבת של הורייך, ואין שום ספק לגבי כך. וכל מי שינסה לטעון בבית המשפט שאינך בתם של הורייך, יגלגלו אותו מכל המדרגות ואפילו לא יתעסקו איתו בכלל. ברור שמדובר במשוגע חסר היגיון. לגבי האלוקות - רבים הכופרים הטוענים שהאמת אינה האמת, ויש להם טענות חזקות מאוד, משום שאינם יודעים כלל את מערכת הפרטים וההוכחות. והבעיה היא שגם השופטים החברתיים אינם יודעים את מערכת הפרטים וההוכחות, ולכן טענותיהם מתקבלות בחברה. אבל מי שיודע ומבין היטב את הדברים, אין לו שום ספק קל שבקלים, ושום "פסיקה משפטית" לא תערער את ידיעתו, ממש כמו אותו גליליאו גליליי, שהוכרח ע"י הכנסיה לכפור מבחינה טכנית בטענותיו, אך בליבו המשיך להגות: ואף על פי כן, נוע תנוע, וכולנו יודעים מי צדק. וממש כמו אברהם אבינו ע"ה, שצעד לקראת עקדת יצחק, כשהשטן מכרכר סביבו בתואנות ובטענות כבדות משקל נגד המעשה המיועד,ולמרות הכל התעלם אברהם אבינו, כיוון שידע בוודאות שזה רצון האלוקים, וענה לשטן: ואף על פי כן! אמנם אין לי מה לטעון כנגדך, ובכל זאת, את האמת אני יודע בוודאות. אני חייבת להזהיר, שלקח לי כמה שנים של שאלות כדי להגיע לתובנה עמוקה שאין מאחוריה כל ספק ושאלה.
 

beti20

New member
הבנתי... מעניין מאוד

אני מניחה שבאמת צריך להתעמק בזה וללמוד כדי להגיע לרמת ההבנה שאת נמצאת בה כרגע. תודה על התשובות המפורטות. השארת אותי סקרנית.
 

josh100

New member
יפה כתבת , אמת אמרת .

בכדי לחזק את מה שאמרת , אביא פה מאמר שמאיר זוית מסויימת ומהווה חומר למחשבה : לשחק מחבואים עם הבורא חסידים מספרים כי נכדו של ר´ ברוך ממז´יבוז´ הנער יחיאל מיכל, שיחק עם נער אחר במשחק המחבואים. הוא התחבא היטב וחיכה שחברו יחפשהו. כשחיכה זמן רב יצא ממחבואו, אבל חברו לא נראה בשום מקום. עתה הבחין יחיאל, שחברו לא חיפש אותו כלל וכלל. פרץ בבכי ובא במרוצה מתוך בכייה אל חדר סבו והתאונן לפניו על חברו הרע. זלגו עיני רבי ברוך דמעות ואמר: "כך אומר גם הבורא: אני מחביא את עצמי, אבל אין איש רוצה לחפשני". הטיפול בסיפור שלפנינו מצריך ראשית כל התייחסות לאחד היסודות במשנת החסידות. הכלל המרכזי של תורת החסידות מקופל במשפט "לית אתר פנוי מיניה" כלומר אין מקום פנוי ממנו יתברך. המציאות כולה מלאה את הנוכחות האלוקית. כך ניתן בעצם למצוא את הנוכחות הזו בכל מצב, בכל דבר, בכל דיבור ובכל מחשבה. הבעש"ט אמר שבתחילה היה לו קשה לשבת עם אנשים שדברו על ענינים של חולין, אולם משלמד את סוד היחוד הגדול הזה האומר כי בכל דיבור ודיבור ואף דיבור של חולין יש הארה מנוכחותו יתברך, שוב אין הוא מתקשה לשבת ולהאזין לשיחות החולין של הסובבים אותו, שכן הם מדברים דיבורים סתם, והוא שומע משמעויות עמוקות העולות מתוך הדיבורים. זוהי התפיסה בה מקשיב ר´ ברוך לדברי נכדו. הבכי על כך שהוא התחבא ואיש אינו מחפש אותו, איננו נשאר בתחום הקונקרטי של צערו של ילד במשחקו, אלא הופך להיות לצער הבורא על שאין מחפשים אחריו. לאור הגישה הזו נבחן את הדברים הפשוטים בדרך מעמיקה מתוך הבנה כי הדברים שלכאורה נראים כדברים חוליים ופשוטים יכולים לפתוח בפנינו פתח להארה עמוקה הרבה יותר. הסיפור שלנו חושף נקודה עמוקה ביותר במשחק המחבואים. הגישה הפשוטה אל המשחק הזה אומרת שהמתחבא רוצה דבר אחד, והוא שלא יתפסו אותו. השקפה עמוקה יותר מגלה כי למרות שהמתחבא רוצה שלא יגלו אותו, הוא נהנה מן העובדה שהאחר מחפש אחריו. העובדה שלמישהו אכפת היכן אתה נמצא היא עובדה מחמיאה. יש כאן מעין התרחקות שבסיסה מונח הרצון והתשוקה לחזור ולהתאחד שוב. בכיו של הנער על כך שחברו כלל איננו טורח לחפש אחריו, מביע פגיעה עמוקה, כביכול כלל לא אכפת לו ממנו. מצידו של החבר הרע, יכול המתחבא להמשיך ולהשאר במחבואו לעולמים והוא, האמור לחפש אחריו, כלל לא יתגעגע אליו. הפגיעה היא גדולה. הילד בוכה. ר´ ברוך איננו משאיר את הדברים ברמה הפשוטה שלהם. הוא משליך את כל שראו עיניו להבנות עמוקות הרבה יותר. הפסוק המונח בבסיס ההבנה הזו הוא "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא". יש כאן הסתר בתוך הסתר. ההסתר הראשון הוא הסתר בו המחפש חש עדיין כי הבורא מסתתר מפניו. הסתר שכזה הוא בבחינת הצבת אתגר לכל מבקש ה´. האדם חש שהבורא מתחבא ממנו והוא יוצא לדרך החיפוש אחרי אלוקיו. זוהי דרכו של הבורא. יש והוא מתרחק מן האדם דווקא כדי לגרום לו לחפש אחריו ולבקש אותו. חז"ל מלמדים אותנו כי האמהות היו עקרות משום שהקב"ה מתאוה לתפילתם של צדיקים. הקב"ה יוצר את החסר, על מנת לגרום לאדם לצאת מעצמו, להפוך את העולם ולחפש אחר הפתרון, לבקש להתחנן ולהתפלל לחזרה למצב של גילוי פנים. מצב זה של הסתר פנים עם כל הקושי שבו הוא עדיין מצב בעל משמעות גדולה לקירבה שבין האדם לאלוקיו שכן דווקא הריחוק יוצר את הרצון להתקרבות. המצב הקשה עליו מדבר הפסוק הוא "ואנכי הסתר אסתיר". מדובר כאן על הסתר בתוך הסתר. כשיש הסתר בתוך הסתר משמעות הדבר שהמחפש כלל איננו יודע שעליו לחפש. כאן נוצר נתק. הקב"ה מסתיר את עצמו מאתנו אולם הפרשנות שאנו נותנים להסתר הזה היא שעלינו להפסיק לחפש. לצערנו הגדול קורה לעיתים שאנשים הנפגשים עם ההסתר הנוראי של בורא עולם מאיתם, מגיעים למסקנה שאין שוב אחרי מי לחפש. השאלות מסתיימות, הויכוח מסתיים, ואפילו קריאות התיגר כלפי בורא עולם הולכות ונחלשות. והבורא, הוא שהסתיר את הפנים כדי שיטרחו אחריו לבקשו נכנס לחדריו הפנימיים ובוכה, למה באתי ואין איש קראתי ואין עונה. עלינו לרדת לעומקו של משחק המחבואים העולמי ולהבין כי מאחורי ההסתר הגדול , קיימת קריאה גדולה לקראת חיפוש שיביא בסופו של דבר לחשיפה ולהתחברות.
 
במה את רוצה להאמין?

בעיני, זאת שאלה שמתבקש לשאול אדם שלא מאמין (לא מאמין במה?) כרגע.
 
למעלה