נחום רוזנשיין
New member
שאלות ותהיות לגבי לימודים והוראה
נושא שמציק לי בערך כל חיי המקצועיים בתחום הזה ואף פעם לא העלתי לדיון. מעניין אותי לדעת מה אנשים חושבים ואני בטוח שכל אחד מחזיק בדעה שונה מהאחר. מה הופך בעיניכם אדם להיות ראוי לתואר "מורה" בתחום המגע? הרי מבחינה אקדמית אין דבר כזה... המורים הכי נחשבים \\ מחזיקים באותה זכות חוקית לקרוא לעצמם מורים, כמו משה מהמכולת שלמע עיסוי שבדי מזורז וסיים אתמול... אני למשל קיבלתי הצעות ללמד כבר לפני 3 שנים ולא הסכמתי כי הרגשתי "לא ראוי". למה לא ראוי? לפי הקריטריונים שלי, מורה צריך להיות בראש ובראשונה משופשף מאוד. ואני, כולה 4 שנים לפני לא ידעתי מה זה אפלוראז'! שאני אקרא לעצמי "מורה"? נראה לי קצת הזוי... אמרתי לעצמי שמוטב שאשמור את השלב הזה לגיל 40-50 כשיהיה לי גם נסיון של "שועל וותיק"... ישנם הרבה אנשים שתחילו איתי את דרכם בתחום, לא התקדמו מקצועית יותר ממני ובהחלט מרשים לעצמם להעביר קורסים של שבדי, תאילנדי, ואפילו דיקור, רקמות עמוק ורפואי רחמנא ניצלן... הקטע העצוב יותר הוא שהם אפילו לא ממש מרגישים "מורים" או איזשהו ייצר להוראה. זה פשוט יותר כלכלי זה הכל... בעיניי זה סוג של זילות של המקצוע בחלק מהמקרים. אז אמרתי ששפשוף זה דבר שחשוב לי. חשוב לי גם מיקוד. מורה לעיסוי רקמות עמוק מבחינתי צריך להיות בנאדם שהתמקד בתחום הזה כל הקריירה שלו ולא מלמד גם שבדי תאילנדי וצרפתי תוך כדי. חשוב לי גם נסיון ההוראה. אלא אם כן זה מקרה ממש יוצא דופן - אני לא ארצה ללמוד במחזור ראשון של אף מורה באף תחום וגם לא בשני. חשוב לי הפאסון. חשוב לי שהמורה שלי יהיה ידען גדול בנישה שלו. מורה לעיסוי רקמות עמוק שלא יודע להגיד לי מה יש מתחת לאמצע שלי עד העצם בכל מקום שאני מניח אותה על הגוף שלו - הוא לא מורה מבחינתי. מורה לדיקור שצריך לפתוח ספר כדי להזכר איפה כל נקודה נמצאת - הוא אולי מטפל ממדרגה ראשונה, אבל המורה שלי הוא לא יהיה.... אז אני מסכם את זה לשפשוף (נסיון קליני), נסיון בהוראה, ידענות ומיקוד בתחום... מה איתכם?
נושא שמציק לי בערך כל חיי המקצועיים בתחום הזה ואף פעם לא העלתי לדיון. מעניין אותי לדעת מה אנשים חושבים ואני בטוח שכל אחד מחזיק בדעה שונה מהאחר. מה הופך בעיניכם אדם להיות ראוי לתואר "מורה" בתחום המגע? הרי מבחינה אקדמית אין דבר כזה... המורים הכי נחשבים \\ מחזיקים באותה זכות חוקית לקרוא לעצמם מורים, כמו משה מהמכולת שלמע עיסוי שבדי מזורז וסיים אתמול... אני למשל קיבלתי הצעות ללמד כבר לפני 3 שנים ולא הסכמתי כי הרגשתי "לא ראוי". למה לא ראוי? לפי הקריטריונים שלי, מורה צריך להיות בראש ובראשונה משופשף מאוד. ואני, כולה 4 שנים לפני לא ידעתי מה זה אפלוראז'! שאני אקרא לעצמי "מורה"? נראה לי קצת הזוי... אמרתי לעצמי שמוטב שאשמור את השלב הזה לגיל 40-50 כשיהיה לי גם נסיון של "שועל וותיק"... ישנם הרבה אנשים שתחילו איתי את דרכם בתחום, לא התקדמו מקצועית יותר ממני ובהחלט מרשים לעצמם להעביר קורסים של שבדי, תאילנדי, ואפילו דיקור, רקמות עמוק ורפואי רחמנא ניצלן... הקטע העצוב יותר הוא שהם אפילו לא ממש מרגישים "מורים" או איזשהו ייצר להוראה. זה פשוט יותר כלכלי זה הכל... בעיניי זה סוג של זילות של המקצוע בחלק מהמקרים. אז אמרתי ששפשוף זה דבר שחשוב לי. חשוב לי גם מיקוד. מורה לעיסוי רקמות עמוק מבחינתי צריך להיות בנאדם שהתמקד בתחום הזה כל הקריירה שלו ולא מלמד גם שבדי תאילנדי וצרפתי תוך כדי. חשוב לי גם נסיון ההוראה. אלא אם כן זה מקרה ממש יוצא דופן - אני לא ארצה ללמוד במחזור ראשון של אף מורה באף תחום וגם לא בשני. חשוב לי הפאסון. חשוב לי שהמורה שלי יהיה ידען גדול בנישה שלו. מורה לעיסוי רקמות עמוק שלא יודע להגיד לי מה יש מתחת לאמצע שלי עד העצם בכל מקום שאני מניח אותה על הגוף שלו - הוא לא מורה מבחינתי. מורה לדיקור שצריך לפתוח ספר כדי להזכר איפה כל נקודה נמצאת - הוא אולי מטפל ממדרגה ראשונה, אבל המורה שלי הוא לא יהיה.... אז אני מסכם את זה לשפשוף (נסיון קליני), נסיון בהוראה, ידענות ומיקוד בתחום... מה איתכם?