שאלות לגבי מהירות מירבית בקטרים:

מצב
הנושא נעול.
לא שכנעת אותי אך אשמח להגיע לחבר

נוסחאות
קודם תביא אתה את הנוסחא שלך, ועד שתמצא אותה, אתה מוזמן אלי הביתה (נראה לי שכבר כמה שנים לא 'היה לי העונג') לעיין בגליונות שונים של מגוון כתבי מקצועיים (שהועברו אלי באדיבות חברנו מרמות ספיר) בכתובת העוסקות, בין היתר, ב-Rolling Fatigue, כלומר הנזקים המצטברים הן למבנה הגלגלי והן למבנה הפס מתנועת הרכבת (כמובן ש-Rolling יש רק בזמן שהרכבת נוסעת...)
לא שכנעת אותי אך אשמח להגיע לחבר
המגניב שלנו מרמות ספיר. התגובות שלך צפויות ואני מחייך כי תמיד יהיה קל לדעת מה אתה עומד לכתוב. בוא נעלה לחבר שלנו מרמות-ספיר שהיום היה לו דו-קרב בבית: בובון נלחם בבייגלה ונשבר עציץ. אז אם אתה לא חושש משריטת חתול, אשמח לבקר את חברנו המיוחד. עכשיו תקשיב חן אחי: בשעה 02:00 מתחילה תוכנית בגל"צ עם דני קרפל: "ציפורי לילה אולדיז" ואני חייב להקשיב עד 05:00 ולכן חייב לשים ת'ראש עד 01:50 אז רחם על הפרופ' שהולך לישון שעה וקצת ונמשיך את הדיון על השחיקה המתכתית בטלפון או ביום שישי כשאני אראה את זיו פניך יא חנצ'יק! אני חייב לסגור ת'מחשב כי אחרת לא אתפקד מחר. לילה טוב למנהל תחנת כאפר-ג'יניס !
 
מהירות

מהירות מירבית של קטרים וקרונות
ראשית, קטר 125 - השינוי העיקרי בהעלאת המהירות המירבית היה שינוי יחס התמסורת בין המנועים החשמליים שבחוגונים לבין הצירים עצמם. המחיר התפעולי בשינוי כזה מורכב משלושה מרכיבים - 1. יחס תמסורת גבוה יותר גורע מכוחו של הקטר במהירויות נמוכות, וגם פוגע ביכולות הזינוק שלו. 2. כשהקטר נוסע יותר מהר, מופעלים על מערכות הנסיעה שלו כוחות גדולים יותר, שגובים את מחירם בעלות תחזוקה גבוהה יותר. 3. כשהקטר נוסע מהר יותר הוא מפעיל כוחות גדולים יותר על המסילה, שמביאים לעלויות אחזקה גבוהות יותר (במקרה הספציפי הזה הגורם הזה לא משמעותי, כי יש לנו קטרים גדולים יותר וכבדים יותר שנוסעים מהר יותר) הבעיה בהפעלת הקטרים הבריטיים במהירות 200 קמ"ש בארץ היא בעיקר סעיף 3 לעיל. הפעלת קרונות 'מו-דו' במהירות כזו תהיה בעייתית גם בגלל סעיף 2 לעיל וגם בגלל העובדה שהמתלים של הקרונות האלו לא בנויים למהירות כזו - פשוט לא יהיה נוח לנסוע בהם על המסילה הקיימת וכמובן שהבלאי שלהם יגדל פלאים. עוד גורם שמשמפיע על הפעלה במהירות גבוהה הוא תוואי המסילה - אינני יודע האם העקומות (הסיבובים) בקו חיפה תל אביב לא חדים מדי בשביל מהירות כזו, אבל די ברור שבקו לבאר שבע הן חדות מדי. כמובן שבשביל להסב קטרי JT42BW לא צריך להחליף את כל הקטר - עובדה שהקטרים הבריטיים המאוד דומים מסוגלים למהירות כזו, אבל בהחלט צריך לעשות שינויים משמעותיים למערכות הנסיעה (חוגונים, מתלים וכיו"ב) וכן לתמסורת (מנועי ההסעה החשמליים וכיו"ב). ייתכן גם שתקני הבטיחות דורשים שינויים במבנה הקטר (מבחינת עמידות מבנית וכיו"ב) אולם אינני יודע לומר זאת. וכמובן שאם יבנו עבורנו קטרים בדיוק כמו אלו הבריטיים, יהיו להם את אותן בעיות התאמה לתנאים הישראלים שהזכרתי לעיל.
מהירות
חן היקר נימוקים מאוד מדעים אבל על סעיף 3 מי מה שידוע לי את המסילות החדשות ניבנו על תשתית ל 180-200 קמ"ש
 
מהירות מירבית

שאלות לגבי מהירות מירבית בקטרים:
- מהם השינויים שבוצעו בקטר 125 שהעלו את מהירותו המירבית ל-140 קמ"ש? - האם רכבת ישראל תוכל להינות ממהירותם המירבית של קטרי Class 67 שהיא 200 קמ"ש (אולי ניתן לבצע הסבה קלה במודו הספרדי שיתאים למהירות זו)? - רכבת ישראל בקשה מהספרדים שהקטרים ממס"ד 751 ואילך יגיעו למהירות מירבית מותרת של 160 קמ"ש, למרות זאת, קטרי 751-755 יצאו מהמפעל עם מהירות מירבית מותרת של 140 קמ"ש, כי 'צריך להחליף כמעט את כל הקטר...', אבל מה לגבי קטרים 756-770 שעוד לא התחילו לבנות דאז, האם הם לא יכולים לבנות אותם בדיוק כמו שבנו את קטרי Class 67 עבור הרכבת הבריטית???
מהירות מירבית
אני מודע שלא יודע מה זה קטר Class 67 ,אבל מבחינת הקרונות לפחות הגרמנים אמרו שניתן לעלות את מהירות הקרונות דו-קומתי עם התקנת בלם מסילה מגנטי כאשר למעשה המקום ישנו.אין לי תשובה לגבי הקטרים אבל במדינה בגודל של מדינת ישראל אני חושב שאין צורך במהירויות גבוהות יותר
 
CLASS 67 הוא שלנו בשינויים

מהירות מירבית
אני מודע שלא יודע מה זה קטר Class 67 ,אבל מבחינת הקרונות לפחות הגרמנים אמרו שניתן לעלות את מהירות הקרונות דו-קומתי עם התקנת בלם מסילה מגנטי כאשר למעשה המקום ישנו.אין לי תשובה לגבי הקטרים אבל במדינה בגודל של מדינת ישראל אני חושב שאין צורך במהירויות גבוהות יותר
CLASS 67 הוא שלנו בשינויים
לא רציניים. תלוי איך מסתכלים על זה. אותו קטר כמו הבובו, אותו מנוע ואותו גנרטור. השוני: מנועי הסעה שונים, יחס גלגלי שיננים שונה וחוגונים אחרים הנותנים לבו-בו הזה את היכולת לנסוע 200 קמ"ש. זו המהירות המותרת לו. את זה אנו נראה אולי בארץ אם העסקה עם EWS תצא אל הפועל. אתה צודק כשאתה אומר שהמסילות הטובות בארץ מותאמות למהירות הזו. אין צורך בה אך ניתן להסיע רכבת במהירות 180 - 200 קמ"ש עליה. הבלאי נמוך יותר במהירות גבוהה וזה פשוט מאוד להבנה. חן רק שכח מאיזה מרכיבים בונים כיום גלגלי קטרים ומסילות ברזל.
 
והוא תיכף יביא פה קישור לאיזה מאמר

CLASS 67 הוא שלנו בשינויים
לא רציניים. תלוי איך מסתכלים על זה. אותו קטר כמו הבובו, אותו מנוע ואותו גנרטור. השוני: מנועי הסעה שונים, יחס גלגלי שיננים שונה וחוגונים אחרים הנותנים לבו-בו הזה את היכולת לנסוע 200 קמ"ש. זו המהירות המותרת לו. את זה אנו נראה אולי בארץ אם העסקה עם EWS תצא אל הפועל. אתה צודק כשאתה אומר שהמסילות הטובות בארץ מותאמות למהירות הזו. אין צורך בה אך ניתן להסיע רכבת במהירות 180 - 200 קמ"ש עליה. הבלאי נמוך יותר במהירות גבוהה וזה פשוט מאוד להבנה. חן רק שכח מאיזה מרכיבים בונים כיום גלגלי קטרים ומסילות ברזל.
והוא תיכף יביא פה קישור לאיזה מאמר
מקצועי שהוא יחפש במטרה לשלול את האמירות שלנו (משחקי כבוד או לא ?) אבל... כמו שיש מאמר מקצועי הגורס א', תמיד יש מאמר מקצועי בכתב עת מתחרה או אחר הגורס ב'. את זה אסור לחן לשכוח !
 
אז המשחק צפוי ! חן יקירי ???

והוא תיכף יביא פה קישור לאיזה מאמר
מקצועי שהוא יחפש במטרה לשלול את האמירות שלנו (משחקי כבוד או לא ?) אבל... כמו שיש מאמר מקצועי הגורס א', תמיד יש מאמר מקצועי בכתב עת מתחרה או אחר הגורס ב'. את זה אסור לחן לשכוח !
אז המשחק צפוי ! חן יקירי ???
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה