שאלות לגבי מורשע בהטרדה מינית/פגיעה בקטין

[אניאורחת]

שאלות לגבי מורשע בהטרדה מינית/פגיעה בקטין

אני לא ממש יודעת את העובדות : אבל אדם התלונן נגד אדם אחר שפגע בו מינית לפני 5 שנים, כשהוא היה קטין. האדם שנגדו הבתלונה (והוא לא עשה זאת. בודאות!) - ביקש "מכונת אמת" ואמרו לו שזה דבר שלא נותנים. עו"ד שלו יעץ לו להודות כי "במקרה של קטין יכולים לפסוק לו מאסר מעל 10 שנים". האדם (מעל גיל 70, דרך אגב) הודה בעצת סנגורו. נגזרו עליו 3 שנים בפועל. ועכשיו לשאלות : 1. האם באמת העצה של ה- עו"ד נכונה וטובה או שהיה עליו לכפור? 2. הבנתי שהולך להיות ערעור. האם הערעור הוא על העונש או על עצם פסק הדין? האם הוא יכול לחזור בו מהודאתו בערעור, בטענה שכך הבין שכדאי לעשות, כעצת עו"ד? 3. האם יש עונש מינימום או שהוא היה יכול לצאת ב"עונש" נמוך יותר? חייבת לציין שמרגע ששמעתי את הסיפור הזה אני מאד נסערת ונרגזת. מדובר באדם שהדבר הזה הכי הכי הכי רחוק ממנו ומדובר בילד שאמו איימה כבר לפני 5 שנים שהיא תתנקם באבי ובמשפחתו. (דרך אגב, הילד הגיש תביע ג ם נגד אביו....סיפור ארוך...). 4. יש עו"ד מומלץ לתחום הזה? עצוב לי שאין צדק במדינה ואדם בן 70 מתפתה להודות במה שלא עשה רק מפחד ששופט יחליט שהוא אשפ ועונשו יהיה כבד יותר. אני ממש ממש ממש בהלם. תודה לעונים.

 

[עופר רשו]

תשובה

אי-אפשר לדעת אם העצה הייתה טובה או לא מבלי להכיר את התיק על פרטיו, כמו גם את כלל הנסיבות, סוג העבירה, גיל המתלונן ועוד. ערעור יכול להיות מוגש הן על הכרעת הדין (אשם או לא אשם) והן על גזר-הדין (העונש). במקרה הזה יש קושי לבקש לחזור מהודאה שכן באם יתאפשר מהלך שכזה בקלות אז כל נאשם יודה יראה מה העונש ואם לא יתאים לו הוא יבקש לחזור מהודאתו. האפשרות לחזור מהודאה בנסיבות האלו הינה קשה מאוד ומעבר לכך,זאת בהנחה ואלה ורק אלה הן הנסיבות ואין בחומר הראיות ובהתנהלות מול ועם העו"ד "משהו" נוסף. יש עונש מינימום בחוק בעבירות מסויימות אך לבית משפט יש סמכות להחליט על עונש נמוך מכך.

 

[אניאורחת]

תודה. האם בעונש מינימום

יכול השופט לתת אותו כ"מאסר על תנאי"? האם טענה שההודאה נעשתה מכורח ההמלצה של העו"ד - תעזור לו? האם העובדה שאין שום עבר פלילי בעברו, הוא אדם מעל גיל 70, אשתו נכה (ותשאר לבדה) והוא אחראי על שני קרובי משפחה הלוקים בנפשם (=אפוטרופוס שלהם מזה שנים) הם דברים שעליו להעלות בערעור? האם יש אפשרות שהטיעונים האלו יובילו להחלטת השופא להשאיר את ההרשעה - אבל שכל העונש יהיה על תנאי? (שוב, מדובר באדם שהעלילו עליו כדי לפגוע בו. אין שום אמת בהאשמות הללו. בודאות).

 

[עופר רשו]

תשובה

מבחינת החוק הדבר אפשרי ועל בת-המשפט לנמק זאת בטעמים מיוחדים. תשומת ליבך כי הנחת התשובה הינה כי במקרה הנ"ל אכן נקבע עונש מזערי. לגבי המשך השאלה, כל נתון לקולא הינו רלוונטי בעניין ערעור על העונש. מאידך, בית משפט של ערעור יכול לומר כי בית-משפט קמט כבר נתן לנתונים האלה חשבון בגוזרו עונש זה ולא אחר שהיה אמור להיות חמור יותר. לגבי מה יכול לעזור ומה לא, אני מניח שברור לך שהכל נתון לשיקול דעתו של מי אשר מייצג בערעור. לגבי העלילה וכו'. אז נשאלת השאלה מדוע אדם חף-מפשע מודה במה שלא ביצע? רק לצורך הדגמה יובאו למשל דברי בית-המשפט העליון מיום 28.3.10 במסגרת דחיית ערעור בעבירה שונה:"... לא מצאנו לנכון להיעתר לבקשה שהגיש המערער. הניסיון לחזור מן ההודיה בא לאחר שניתן גזר דינו של בית המשפט המחוזי. במקרה מעין זה יוּתר לנאשם לחזור מן ההודיה רק בנסיבות נדירות, "שאם לא כן הסכמתם של נאשמים להסדרי טיעון תהא למעשה מותנית בחומרת העונש שמוטל עליהם בדיעבד" (ע"פ 5622/03 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נח(4) 145, 152, בין האותיות ה-ו (2004)). הפרקליט שייצג את המערער בפני בית המשפט המחוזי הגיש תצהיר בו נאמר כי בית המשפט הציע הסדר טיעון, והתייחס בדבריו ל"שריטות ושפשופים לבד". מדברים אלה לא עולה כי מעורבותו של בית המשפט המחוזי הייתה מעורבות חריגה, מעבר לנהוג ולמקובל. אף לא מצאנו בסיס לטענה כי ההסדר אינו בהיר דיו. אכן, ההסדר מתבסס בעיקרו על הודעתו של המערער במשטרה וזאת "במחובר לעובדות כתב האישום". לאחר שעיינו בהודעה במשטרה, ברור כי הכוונה בהסדר הייתה שמעורבותו של המערער במרכיב האלימות שבאירוע הייתה פחותה מזו של האחרים. מידת המעורבות הנמוכה יותר צוינה במפורש ככל שמדובר בפגיעה בעינו של אחד מבני החבורה האחרת. סיכומו של דבר, שלא מצאנו עילה להתיר תיקון של הודעת הערעור. לפיכך, ההרשעה עומדת על כנה. 6. המערער טוען, באופן חלופי, כי בית המשפט המחוזי החמיר עימו יתר על המידה. כך היפנה הסניגור המלומד לתסקיר שהוגש לבית המשפט המחוזי, אשר בסיומו הומלץ להעמיד את המערער במבחן ולהטיל עליו שירות לתועלת הציבור בצד תשלום פיצוי למתלוננים...". ועדיין כל מקרה! לנסיבותיו!

 

[אניאורחת]

אני עדיין לא מכירה את כל הפרטים

אבל נראה לי שמדובר בעסקת-טיעון. אם הוא לא היה מודה אז היתה אפשרות שיגזר עליו עונש דו-ספרתי בשנים. לכן הוא כאילו הודה בסעיף מופחת. הם הגישו כבר את "תעודת העיוור" של אשתו לפני פסק הדין. אבל לא את עניין אפוטרופוסותו על שניים מאחיו.

 

[אניאורחת]

שאלת המשך :

אז ככה : האדם הזה נאשם ע"י ה"ילד" (שהאשים גם את אביו במקביל על אותו דבר....). הוא השתמש בסנגוריה הציבורית. הסנגור אמר לו "נעשה עסקת טיעון, תודה בסעיפים קלים כדי שלא תקבל עונש קל או בכלל". בזמן הדיון הנאשם נשאל "האם אתה מסכים לעסקת טיעון" ואמר שכן. ה"מצחיק" הוא שאין לו מושג במה הוא הואשם בדיוק, מה כללה עסקת הטיעון - והוא גם לא חתם על אף מסמך. גם בזמן ההודאה - לא נקראה עסקת הטיעון או סעיפיה. האם זה מקובל ולגיטימי? מיד לאחר מכן (באותו יום) הוא קלט שהוא בעצם הודה במשהו ודרש מהעו"ד שיבטל את הכל. ההוא אמר שאי אפשר. אז הוא לקח עו"ד פרטי ונשאר רק לחכות לגזר הדין, שניתן (3 שנים). האדם לא יודע מה היו האשמות המקוריות, אין לו מושג מה יש בעסקת הטיעון ואפילו אין לו מושג במה בדיוק הוא הורשע. הכי "מצחיק" שהוא אפילו לא ממש יודע מהי הטרדה מינית וכו' - מרוב שהוא הכי רחוק שאפשר מהדבר. אז השאלה : האם היה עליו לחתום על עסקת טיעון או שמספיקה אמירה באולם המשפט? האם זה נכון שלא יאמרו לו במשפט מה בכלל מכילה עסקת הטיעון? הכיוון העכשווי עכשיו הוא לערער על עצם ההרשעה - כשאין לנו ממש מושג על מה ומהי.

 

[עופר רשו]

תשובה

אני מבין את המצב אך לא יכול לתהייחס לגופו שכן יש פרטים שלא רואים מ"כאן". בפרקטיה הפרקליטות בדרך-כלל נוהגת לוודא כי הנאשם יחתום פיזית על הסדר/הסכם הטיעון, בהנחה וההסדר בכתב. כולי תקווה שעורך-הדין שנשכר על-ידכם יבצע את מלאכתו נאמנה ולא יותיר שום אבן לא הפוכה, לרבות לגבי כל נושא ההודאה וכו'. בהצלחה.