שאלות לדוברי היידיש החביבים.
- פותח הנושא DerBleistift
- פורסם בתאריך
אז מ´ווארפט שוין די אלטע
אויסגעדראשענע קלישע´ען אנשטאט ענטפערען צו´ם זאך... איז שוואכע מעשות איך וואלט דיר פונקט אזוי געקענט רופען א פעמעניסט,וואס איז נאך ערגער. איך האב מער נישט ווי געזאגט א פאר פאקטען און איך ווער שוין בארעגענט מיט באזידלונגען. מ´זאגט טאקע אז דער אמת איז אלעמאל פריינטלאז. אז דו קענסט מיר זאגען א גראמאטיק-בוך וואס מאכט נישט צו לאנגווייליג אדער שלעפעריג, און אין וועלכען בהמ"ד איך קען עס טרעפען וועל איל דיין פארשלאג אין בעטראכט נעמען OK קעצעלע?
אויסגעדראשענע קלישע´ען אנשטאט ענטפערען צו´ם זאך... איז שוואכע מעשות איך וואלט דיר פונקט אזוי געקענט רופען א פעמעניסט,וואס איז נאך ערגער. איך האב מער נישט ווי געזאגט א פאר פאקטען און איך ווער שוין בארעגענט מיט באזידלונגען. מ´זאגט טאקע אז דער אמת איז אלעמאל פריינטלאז. אז דו קענסט מיר זאגען א גראמאטיק-בוך וואס מאכט נישט צו לאנגווייליג אדער שלעפעריג, און אין וועלכען בהמ"ד איך קען עס טרעפען וועל איל דיין פארשלאג אין בעטראכט נעמען OK קעצעלע?
DerBleistift
New member
טוב... הבנתי משהו.
ולא בגלל שאני יודע יידיש, אלא בגלל שאני יודע קצת גרמנית. עם זאת, לא היה לי כוח לקרוא את מרבית דבריך מפאת הקושי בקריאת גרמנית אשר נכתבת באותיות העברית.
ולא בגלל שאני יודע יידיש, אלא בגלל שאני יודע קצת גרמנית. עם זאת, לא היה לי כוח לקרוא את מרבית דבריך מפאת הקושי בקריאת גרמנית אשר נכתבת באותיות העברית.
התשובות שלי
1. לפי הסטטיסטיקה יש ליידיש 70 אחוז גרמנית ואני חושב שזה גם במילים ובדקדוק. 2. דובר גרמנית לא יבין יידיש וגם לא להיפך אבל זה לא בגלל ההבדלים במילים רק בגלל הדיאלקט השונה, סוג ההתבטאות, שזה אומר שבהתכתבות יבין אחד את השני, כמו כן אחרי שיתרגל לדיאלקט השני הוא יבין כמעט הכל. למשל אני שדמדבר יידיש פעם לא הייתי מבין כלום גרמנית והיום אני יכול להבין טוב סרט בגרמנית. 3. מה שידוע לי יש הרבה שוודית ביידיש. 4. איזה 5 מיליון בעיקר חרדים או אנשים מבוגרים חילונים-יהודים. 5. אני רוצה ללמוד גרמנית
1. לפי הסטטיסטיקה יש ליידיש 70 אחוז גרמנית ואני חושב שזה גם במילים ובדקדוק. 2. דובר גרמנית לא יבין יידיש וגם לא להיפך אבל זה לא בגלל ההבדלים במילים רק בגלל הדיאלקט השונה, סוג ההתבטאות, שזה אומר שבהתכתבות יבין אחד את השני, כמו כן אחרי שיתרגל לדיאלקט השני הוא יבין כמעט הכל. למשל אני שדמדבר יידיש פעם לא הייתי מבין כלום גרמנית והיום אני יכול להבין טוב סרט בגרמנית. 3. מה שידוע לי יש הרבה שוודית ביידיש. 4. איזה 5 מיליון בעיקר חרדים או אנשים מבוגרים חילונים-יהודים. 5. אני רוצה ללמוד גרמנית
DerBleistift
New member
רק כדי להבהיר נקודה...
אנני דובר יידיש! אנא כתבו תשובותיכם בעברית צחה.
אנני דובר יידיש! אנא כתבו תשובותיכם בעברית צחה.
קאַטאָוועס
New member
כמה תשובות עד כמה שידיעתי מגעת
גרמני יוכל להבין, במידה מסוימת יידיש, במיוחד את היידיש התקנית שמדברים ברדיו, למשל. פעם עבדתי עם גרמניה נוצריה וכדי לשמוע חדשות היא מאזינה לרדיו ביידיש והבינה יפה מאד. במקום העבודה הנוכחי שלי עובדת אישה ששפת אמה הולנדית ויידיש היא לא יודעת. אבל כשהקראתי לה משהו מן הפורום היא הבינה כמעט הכל, רק בשל הדמיון בין יידיש והולנדית. ברור שדובר גרמנית לא יבין יידיש פולנית גם בשל המבטא המוזר לו וגם בשל אוצר המלים הסלביות שנכנס לשפה. יידיש מורכבת מתחילתה, לפני כאלף שנים משלשה מבנים לשוניים: גרמני, לשון קודש – עברית וארמית (שנתפסו כאחד) ושפות רומאניות כמו צרפתית ואיטלקית. זאת בשל העובדה שהיהודים היגרו צפון איטליה לאיזור הריינוס שם הם התחילו לדבר את שפת המקום – גרמנית שהפכה מהר מאד ליידיש, כלומר שפה יהודית. הם, כמובן הביאו אתם את מסורותיהם הלשוניות וכך נמצא עד היום טשאָלנט שהיא ממקור צרפתי – chaud lent מתחמם לאט והשם ינטה שמקורו איטלקי – Gentile. עם נדידת היהודים למזרח אירופה נכנסו גם מלים סלביות והמלה הסלבית העתיקה ביותר ביידיש היא זיידע – סבא שמקורה בצ´כית. עם הזמן נכנסו, כמובן יותר ויותר מלים סלביות לשפה. תופעה דומה מתרחשת היום בישראל בה נכנסות מלים עבריות מודרניות לשפה ובארה"ב שם נכנסות מלים אנגליות. גם ההיפך קורה כשמלים ביידיש נכנסות לשפה האחרת, במיוחד בארה"ב שם כבר קוראים לזה Yinglish. אך גם בעברית, למשל המילה לפרגן מקורה ביידיש פֿאַרגינען. מקובל שיש היום כשש מאות אלף דוברי יידיש בעולם, אם זכרוני אינו מטעני.
גרמני יוכל להבין, במידה מסוימת יידיש, במיוחד את היידיש התקנית שמדברים ברדיו, למשל. פעם עבדתי עם גרמניה נוצריה וכדי לשמוע חדשות היא מאזינה לרדיו ביידיש והבינה יפה מאד. במקום העבודה הנוכחי שלי עובדת אישה ששפת אמה הולנדית ויידיש היא לא יודעת. אבל כשהקראתי לה משהו מן הפורום היא הבינה כמעט הכל, רק בשל הדמיון בין יידיש והולנדית. ברור שדובר גרמנית לא יבין יידיש פולנית גם בשל המבטא המוזר לו וגם בשל אוצר המלים הסלביות שנכנס לשפה. יידיש מורכבת מתחילתה, לפני כאלף שנים משלשה מבנים לשוניים: גרמני, לשון קודש – עברית וארמית (שנתפסו כאחד) ושפות רומאניות כמו צרפתית ואיטלקית. זאת בשל העובדה שהיהודים היגרו צפון איטליה לאיזור הריינוס שם הם התחילו לדבר את שפת המקום – גרמנית שהפכה מהר מאד ליידיש, כלומר שפה יהודית. הם, כמובן הביאו אתם את מסורותיהם הלשוניות וכך נמצא עד היום טשאָלנט שהיא ממקור צרפתי – chaud lent מתחמם לאט והשם ינטה שמקורו איטלקי – Gentile. עם נדידת היהודים למזרח אירופה נכנסו גם מלים סלביות והמלה הסלבית העתיקה ביותר ביידיש היא זיידע – סבא שמקורה בצ´כית. עם הזמן נכנסו, כמובן יותר ויותר מלים סלביות לשפה. תופעה דומה מתרחשת היום בישראל בה נכנסות מלים עבריות מודרניות לשפה ובארה"ב שם נכנסות מלים אנגליות. גם ההיפך קורה כשמלים ביידיש נכנסות לשפה האחרת, במיוחד בארה"ב שם כבר קוראים לזה Yinglish. אך גם בעברית, למשל המילה לפרגן מקורה ביידיש פֿאַרגינען. מקובל שיש היום כשש מאות אלף דוברי יידיש בעולם, אם זכרוני אינו מטעני.
הנתון של מס´ דוברי היידיש .
טעון, בדיקה. ר´ קאַטאָוועס. אפילו כדוברי יידיש בישראל בלבד. המספר של 600 אלף מועט. שני נתונים. העליה, בשנותיה, הראשונות של המדינה. היה כמליון יהודים, שרידי שואת אירופה. אני מניח שרובם אינם בין החיים. אך גם הדור, השני דובר יידיש בצורה כזו או אחרת. אף שאיננו עושה שימוש בשפה ואיננו קורא או כותב בה. נתון שני. עליית יהודי ברה"מ. אם נניח שמאז תחילת שנות השבעים. והעליה ההמונית משנות התשעים ועד היום. המספר מתקרב גם כן למליון. מחציתם לפחות, דוברי יידיש. ההגירה מברה"מ, לשעבר, לארצות המערב, מאלה שלא הגיעו לישראל, ויש לזכור, שרובם המכריע היו יהודים, ממש ולא היו בהם נישואים מעורבים, כפי אלה המגיעים היום לארץ. משלים לדעתי, את המספר, לשני מליון. הציבור החרדי, אשכנזי, בארץ. יהודי אירופה, כולל, במדינות שהרכיבו את ברה"מ לשעבר. בעיקר האוכלוסיה המבוגרת. הציבורים הגדולים, בארה"ב, קנדה, ארגנטינה, שאר מדינות דרום אמריקה, אוסטרליה. דרום אפריקה. נותנים את היסוד להניח. ששליש מן העם היהודי, ( מתוך 15 מליון.) דוברים את השפה. בצורה כזאת או אחרת. ברור, שאין המצב, כפי שהיה, בטרם השואה, והקמת המדינה. כי אז, זו היתה שפת הלימוד, הרשמית, בכל בתי הספר היהודיים בעולם. כיום, אני מניח, השפה הנלמדת היא עברית ולא יידיש.
טעון, בדיקה. ר´ קאַטאָוועס. אפילו כדוברי יידיש בישראל בלבד. המספר של 600 אלף מועט. שני נתונים. העליה, בשנותיה, הראשונות של המדינה. היה כמליון יהודים, שרידי שואת אירופה. אני מניח שרובם אינם בין החיים. אך גם הדור, השני דובר יידיש בצורה כזו או אחרת. אף שאיננו עושה שימוש בשפה ואיננו קורא או כותב בה. נתון שני. עליית יהודי ברה"מ. אם נניח שמאז תחילת שנות השבעים. והעליה ההמונית משנות התשעים ועד היום. המספר מתקרב גם כן למליון. מחציתם לפחות, דוברי יידיש. ההגירה מברה"מ, לשעבר, לארצות המערב, מאלה שלא הגיעו לישראל, ויש לזכור, שרובם המכריע היו יהודים, ממש ולא היו בהם נישואים מעורבים, כפי אלה המגיעים היום לארץ. משלים לדעתי, את המספר, לשני מליון. הציבור החרדי, אשכנזי, בארץ. יהודי אירופה, כולל, במדינות שהרכיבו את ברה"מ לשעבר. בעיקר האוכלוסיה המבוגרת. הציבורים הגדולים, בארה"ב, קנדה, ארגנטינה, שאר מדינות דרום אמריקה, אוסטרליה. דרום אפריקה. נותנים את היסוד להניח. ששליש מן העם היהודי, ( מתוך 15 מליון.) דוברים את השפה. בצורה כזאת או אחרת. ברור, שאין המצב, כפי שהיה, בטרם השואה, והקמת המדינה. כי אז, זו היתה שפת הלימוד, הרשמית, בכל בתי הספר היהודיים בעולם. כיום, אני מניח, השפה הנלמדת היא עברית ולא יידיש.
DerBleistift
New member
מעניין מאד.
אגב, למיטב ידיעתי כמות היהודים בעולם כיום נוטבה לכיוון 13 המליון, ולא 15. אבל... זה משנה? הרי כולנו יהודים.
אגב, למיטב ידיעתי כמות היהודים בעולם כיום נוטבה לכיוון 13 המליון, ולא 15. אבל... זה משנה? הרי כולנו יהודים.
לגבי העליה מברה"מ לשעבר.
העליה משנות ה-90 מתאפיינת במיעוט דוברי היידיש. כתבתי, שמשנות ה- 70 כאשר התאפשר ליהודים לצאת מברה"מ. רובם לא הגיעו לישראל. פרש במחנה ´שנאו´ בדרכו למערב. זה היה ככל הנראה, ה"גרעין הקשה" של יהודי ברה"מ. העליתי השערה. נתונים דמוגרפיים, והתפלגות דוברי יידיש, בעם היהודי, הם נושא למוסדות מוסמכים. "הייתי, בברה"מ ולא שמעתי" איננה כמובן, הוכחה , כשם שהבאבושקות בגן הציבורי ליד ביתי, דוברות יידיש צחה. אינן הוכחה שכולן כאלה. גל העליה משנות ה-90 מתאפיין בהקלות הרבות להגדרה "יהודי" להקל על משפחות מעורבות. עד כמה שברור לי, הערכה של שליש, מהעם היהודי. דוברי יידיש. אך יש לזכור - בדיבור. קוראי וכותבי יידיש הולכים ומתמעטים.
העליה משנות ה-90 מתאפיינת במיעוט דוברי היידיש. כתבתי, שמשנות ה- 70 כאשר התאפשר ליהודים לצאת מברה"מ. רובם לא הגיעו לישראל. פרש במחנה ´שנאו´ בדרכו למערב. זה היה ככל הנראה, ה"גרעין הקשה" של יהודי ברה"מ. העליתי השערה. נתונים דמוגרפיים, והתפלגות דוברי יידיש, בעם היהודי, הם נושא למוסדות מוסמכים. "הייתי, בברה"מ ולא שמעתי" איננה כמובן, הוכחה , כשם שהבאבושקות בגן הציבורי ליד ביתי, דוברות יידיש צחה. אינן הוכחה שכולן כאלה. גל העליה משנות ה-90 מתאפיין בהקלות הרבות להגדרה "יהודי" להקל על משפחות מעורבות. עד כמה שברור לי, הערכה של שליש, מהעם היהודי. דוברי יידיש. אך יש לזכור - בדיבור. קוראי וכותבי יידיש הולכים ומתמעטים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.