שלו אנדרנליסט
אתחיל משאלה השנייה ואמשיך לראשונה הכרעה למהפך בחיים, ולא משנה לאיזה כיוון, היא הכרעתו של האדם עצמו, אדם לא חי בחלל ריק אלא חי הוא בחברה עם אנשים ודיעות. כל אדם שומע דעות שונות ובוחר ומחליט דרכו על פיהם. וכי אדם עם השקפות מדיניות ימניות לא יביע צידקת השקפתו אל מול אדם שהשקפתו שמאלית? רצוני לומר , כל אדם זכותו ואולי אף חובתו להציע את מה שהוא חושב שיועיל לאדם ולאושרו והשומע ישמע ויחליט. מה שצריך לבדוק האם הדרכים להצגת השקפת העולם נעשית באופן ישר והגון ללא הסתרת מידע ,שקרים וסילופים. ולשאלה הראשונה אעתיק לפניך מה שכבר עניתי בפורום חופש: ראשית צריך הקורא להבחין בהגדרות - למען לא יהיה ערבוב תחומין - בין הבעת "חופש ביטוי" לבין "מסיונריות". "חופש ביטוי" הינו ערך יסוד בכל מדינה דמוקרטית , שכמובן מתיר לומר את דעתי בפני ציבור המתנגד להשקפותיי. הרי לית מאן דפליג (אין חולק) שמותר ל"דעת אמת" להפיץ דבריהם ברשות הרבים במסגרת חופש הביטוי. מה שיש לתת את הדעת האם מותר לאנשי "דעת אמת" להיכנס לבתי מדרש ובתי כנסת הפתוחים ולהניח את "הקונטרסים" על השולחנות ובתוך ספרי התלמוד, ושאלה זו אינה נשאלת משום מיסיונריות [שאם היה בזה מיסיונריות אף ברשות הרבים היה אסור] , אלא משום "הסגת גבול" ויש לדון את בתי המדרש כמקום פרטי. על פי היעוץ המשפטי שניתן לעמותת "דעת אמת" אין בפעולה זו משום הסגת גבול ולכן במסגרת חופש הביטוי מותר לנו להניח את הקונטרסים בבתי כנסת ובבתי מדרש. מיסיונריות או בלשון החוק "המרת דת" מוגדרת רק כאשר יש מתן הטבה כפיתוי להמרת דת, או כשמדובר בקטין אזי עצם השידול אסור, להלן לשון החוק: חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק), קובע מספר עבירות בנושא איסור שידול להמרת דת, כמפורט להלן: סעיף 174א, "מתן הטבות כפיתוי להמרת דת": הנותן או מבטיח לאדם כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת כדי לפתות אותו להמיר דתו או כדי שיפתה אדם אחר להמיר דתו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס 50,000 לירות. סעיף 174ב, "קבלת הטבות תמורת המרת דת": המקבל או מסכים לקבל כסף, שווה כסף או טובת הנאה חמרית אחרת תמורת הבטחה להמיר דתו או לגרום לכך שאדם אחר ימיר דתו, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 300,000 לירות. סעיף 368, "המרת דתו של קטין": (א) העורך טקס המרת דתו של קטין או עושה פעולה אחרת המביאה לידי המרת דתו של קטין, בניגוד להוראות סעיף 13א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, דינו - מאסר ששה חדשים. (ב) המשדל קטין, בפניה ישירה אליו, להמיר דתו, דינו - מאסר ששה חדשים. בתקופה האחרונה יש חברי כנסת המנסים לשנות חוק זה, ולהוסיף גם איסור שידול בלבד אף לבוגר. (הצעת חוק של גפני – לפיד) : " לפיכך, מוצע כי לצד האיסור על מתן הטבות כפיתוי להמרת דת, ייאסר גם עצם השידול להמרת דת, כשזה נעשה בפניה ישירה לאדם. מוצע להבחין בין מצב בו האדם אותו מנסים לשדל הוא בגיר, שאז העונש המקסימלי המוצע הוא שנת מאסר, לבין מצב בו מנסים לשדל קטין, שאז העונש המקסימלי המוצע הוא שנתיים מאסר (ולכן מוצע במקביל למחוק את סעיף 368(ב) לחוק, הדן בשידול קטין להמרת דת)". כמובן שלדעתי הצעת חוק זו היא בניגוד לערך יסוד "חופש הביטוי ". דבריי אלה נאמרו גם אם יש בליבו של מחלק הקונטרסים כוונה להחזיר בשאלה. אך כל הקורא את מטרות דעת אמת באתר: http://www.daatemet.org.il/he_aboutus.html יראה שכל כוונתנו היא לעורר חשיבה ביקורתית ולעודד את התרבות הליברלית ללא שום קשר לקיום תורה ומצוות. דעת אמת אינה מפתה במתן הטבות ואף לא מבטיחה "אושר" או "חיי משפחה זוהרים" וכיוצא באלה הבטחות הבל שאין להן ביסוס עובדתי כפי שנוהגים חלק מאנשי הדת . איננו פונים לקטינים כפי שנוהגות עמותות חרדיות כדי למלא את ספסלי "החיידרים". "דעת אמת" יוצרת דיאלוג אמיתי עם הציבור הדתי חרדי בשפתו ובלשונו. ויתירה מכך, כל מי שערכי הדמוקרטיה והציבור הנאור חשובים לו צריך להיאבק מאבק בלתי מתפשר עם כל אדם המתנגד לערכים אלה ולא משנה אם הוא דתי, חרדי, מסורתי,חילוני, ערבי… ועכשיו אשאל את גולשי הפורום שאלה. האם פלישת ארה"ב לעיראק באופן פיזי וכוחני (כפייה) כדי להופכה למדינה דמוקרטית יש בה משום מסיונריות? כיוצא בו האם דעת אמת הנאבקת - ברמת התכנים בלבד - ללא הפעלת כוח פיזי, להפוך את אזרחי מדינת ישראל בכלל והציבור הדתי בפרט לליברלים ודמוקרטים יותר יש בזה משום מסיונריות? אתמהה!!