שאלות למניקות ומניקות ולשעבר

[Big Al]

הספר הזה לא מתאים לכל אחד

התינוק יודע מתאים לאנשים שלא נותנים את השד כתנאי הרגעה ישנם זה מאוד נכון מה שהיא אומרת שם בספר ומי שאנו פתוח לא יבין את הדברים האלה חיים טובים

 

[אמא של ים]

ליאתי ../images/Emo24.gif. את סיפור הגמילה שלנו

את מכירה ואני לא אחזור עליו שוב. אישית תמיד אמרתי שביום שמיכל תרים לי את החולצה כדי לינוק - אני מתחילה בגמילה. ההצהרות האלה לא נבדקו במציאות כי מיכל גמלה את עצמה לפני שהתחילה להרים לי חולצות (11 חודש, כפי שבטח זכור לך). עם כל הכבוד לכולם - הציצי הוא קודם כל שלי . אין דבר כזה לנשוך, למשוך ושאר התעללויות. מיכל נשכה כמה פעמים, נקטתי בשיטת "התוצאה הטבעית" וחסל סדר נשיכות. תנסי את זה, אולי זה יעבוד. ומכיון שהציצי הוא כאמור שלי , הוא חזר לשימוש מלא בשלב כלשהו, לא זוכרת בדיוק מתי, אבל כמה חודשים לפני סוף ההנקה. באיזשהו שלב כבר לא דולפים בין ההנקות

....

 

[אמא של שחר]

לגבי השאלה השניה

שחר נגמלה בגיל 11 ח´. הגמילה נעשתה בגלל לחץ חיצוני ולא מתוך בחירה שלי ושלה ולכן זה לא היה קל או נעים בלשון המעטה (ולכן גם לא אספר כרגע). לדעתי במקרה שלך שאת בשלה לגמילה, זה יהיה יותר קל ופשוט. אני חושבת שזו גם הסיבה שלמרות שעבר כבר המון זמן אני לא חזרתי לחשוב על החזה בתור משהו מיני בלבד ואני כבר לא מאמינה שזה יקרה אי פעם (אולי אחרי שתהיה חוויה מתקנת

) . עד היום (שנה וחצי אחרי) עוד נשארו לי כמה טיפות חלב.

 

[אמיר.]

מספר הערות מחסר נסיון....

אישית - מעולם לא הנקתי

אבל ברשותך: 1. תשאלי בפורום רוקחים (או את הרופא) אם האנטיביוטיקה לא עוברת לתינוק). 2. גמילה עושים בהדרגה (אבל באמת חוכמה מצידי לדבר..). כל הכבוד על ההתמדה, הילדה שלך רק מרויחה מזה. 3. לגבי העתיד - אל תדאגי

זה לא צריך להיות מונופול של אף אחד (רק שלך!!) קחי את הכל בסבבה ויהיה טוב. בהצלחה בפעמים הבאות.

 

[ליאת של בר]

../images/Emo6.gif תודה אמיר!

האנטיביוטיקה משמשת לריפוי פצעים בפה אז זה בסדר... אל תדאג..

 

[אמיר.]

עדין יש לדאוג.

חובה עליך לדווח לרופא ולרוקח שאת מניקה.

 

[ליאת של בר]

דווח דווח אין מה לדאוג...

 

[אמא של ע,ק,ת]

תשובות של מניקה ומניקה לשעבר2x

לגבי הפצע אין לי מושג... את שני בניי הגדולים הנקתי עד גיל מאוחר יחסית (שנה ושלושה, שנה וארבעה) והגמילות היו כמו באגדות! בהדרגה עם התבגרותו של התינוק הורדתי הנקות כך שלקראת גיל שנה נשארנו עם 3 הנקות ביממה (בוקר, לפני שנת צהרים, ערב) אח"כ ירדה ההנקה של הצהרים, מאוחר יותר כשהילד הפסיק לבקש לינוק בבוקר גם מזה נגמלנו ואז הוא הפסיק לבקש לינוק גם בערב. הגדול הפסיק לינוק ועבר לשתות מכוס בלבד. השני היה מאוד זקוק למציצה והצענו לו בקבוק עם חלב (שקדים) שהמשיך ללוות אותו עד שהוא החליט שהוא נפרד גם ממנו (עם הפרידה מהחיתול סביב גיל שנתיים). לאורך כל תקופת ההנקה התיחסתי לזה כאל אוכל בלבד! (לא ניחומים, לא במקום חיבוקים או מגע אחר - רק אוכל, כמו הזנה מבקבוק), אני מניחה שזו הסיבה שהגמילה עברה כ"כ בקלות כי בשלב מסוים הם לא היו זקוקים למזון הזה. לגבי שאלתך השניה: גם בין תקופות ההנקה זה משתנה (אצלי) ובטח שבסיום ההנקה נעלמת הרגישות והוא חוזר לשימושיו האחרים. מקווה שעניתי על מה שהתכוונת, אשמח לענות אם יש לך עוד שאלות בנושא.