שאלות למרפאה בעיסוק

[LeonardoDV]

תודה רבה!

 

[udile]

התנסות בטומאטיס

שלום, האם מישהו התנסה בשיטה וראה שיפור לגבי ילדי p.d.d אם כן איזה שיפורים? תודה

 

[דורי 7]

אנחנו ראינו שיפור

מבחינת הדיבור בעיקר באינטונציה (שהיתה קודם לכן איומה) ובהיגוי . וכן שינוי שקרה ממש בהתחלה -שיפור במוטוריקה הגסה ,יותר קלילות של הגוף שבאה לידי ביטוי למשל בעליה במדרגות.

 

[צנציפר שרית]

שאלות למרפאה בעיסוק

שלום לכולם להזכירכם, מי שיש לו שאלות בנושא תפקוד: מוטורי, חשיבתי, חברתי, תחושתי, תפקודי יום יום... מוזמן לשאול. אני לרשותכם, אם תעזרו בי.

 

[ש י ר י ת ה]

יש לי שאלה

הבת שלי מלאת אנרגיות כרימון. אחרי שהיא חוזרת מיום לימודים ארוך, אחרי אוכל, אחרי אמבטיה ממושכת, אני שמה לה קלטת בוידאו וממול את הטרמפולינה. מכיון שהיא לא מסוגלת לשבת, היא רואה קלטת וקופצת, קופצת, קופצת, רצה לחדר, חוזרת לטלויזיה וכו'. תמיד חשבתי שהקפיצות האלו עוזרות לה להוציא את האנרגיה שלה ומרגיעות אותה אבל פתאום חשבתי שאולי זה רק מעורר אותה? אולי אני צריכה למצוא לה פעילות שיותר תרגיע אותה? תודה

 

[צנציפר שרית]

קפיצות

שלום שיריתיה קפיצות יכולות להרגיע, אך גם לעורר מאוד. את צריכה לבדוק האם הבת שלך רגועה יותר לאחר הקפיצות או אולי עירנית יותר?! בכל מקרה, חשוב תמיד לעשות הפסקות ולא להגיע למצב שבו הגירוי הוא קבוע, משום שבשלב מסויים אין שום עיבוד של הגירוי ובעקבות כך גם שום שינוי בוייסות התחושה לטווח הארוך. לפעמים התגובה היא מאוחרת ואז כמה זמן אחרי שהיא תפסיק לקפוץ תהיה תגובה מוגזמת כמו אי שקט בולט, צעקות, ישנוניות מוגזמת וכד'... תנסי אם יש לך זמן, לנסות לשלב עוד פעילות בזמן הקפיצות: שיחה / שירים/ מחיאות כף. ברגע שיש משהו שצריך לשים לב אליו יש עיבוד יותר יעיל של התחושה. והכי הכי חשוב ה פ ס ק ו ת (את יכולה פתאום לשאול אותה משהו, לבקש שתבצע איזו שהיא משימה בבית וכו'...). בלי שום קשר, כדאי לחפש עו דרכים להירגע כדי שבסופו של דבר יהיו לה אפשרויות בחירה במידה והיא סוערת. בהצלחה

 

[liat e]

../images/Emo153.gifגם לי יש שאלה../images/Emo8.gif

שלום, הבן שלי בן 11 ובזמן האחרון כשהוא מרוכז למשל בצפיה בטלביזיה הוא שם את היד בפה. אני מסבירה לו שזה לא מקובל והוא מסכים איתי אבל אחרי זה שוב ושוב אותו דבר. כאילו שאין לו שליטה. והוא רגוע דווקא בתקיפה האחרונה האם שמעת על כזה דבר? תודה ליאת

 

[צנציפר שרית]

הכנסת יד לפה

שלום ליאת אני מכירה עוד אנשים שמכניסים את היד לפה (לאו שווקא עם בעיות התפחותיות). לגירוי בפה יש אפקט מרגיע.מבחינה נוירולוגית הגירוי בפה גורם למערכות מסויימות בגוף להירגע (המערכת האוטונומית אם את במקרה מכירה את המושג). לגבי הבן שלך- כמו כל גירוי שעושה לנו טוב, צריך לבדוק כמה הוא מתאים חברתית וכמה הוא בריא (כי למשל עישון אינו בריא, לגבי כסיסת אצבעות יש ויכוח...). אם הכנסת היד לפה ממש מפריעה, תנסי לתת אפשרות מתאימה יותר לגיוי בפה כמו: מסטיק, סוכריה על מקל, חתיכת גומי שלומעסים, סיגרית מנטה מפלסטיק וכן הלאה.. בהצלחה שרית

 

[liat e]

תשובה לשרית הכנסת יד בפה

לשרית שלום, תודה על תשובתיך. אצל הבן שלי הוא מכניס יד בפה רק כשהוא צופה בטלויזיה. פשוט בתקופה האחרונה זה החמיר ולילד בגיל 11 זה לא יפה וגם לא נעים וחשבתי שאולי זה נובע חרדה או כד' אני אשאל גם את הרופא . הוא יודע שזה לא מקובל ואומר סליחה אבל כאילו לא שולט בזה ואני לא רוצה שיוכל סתם, גם ככה אנו שומרים עליו מבחינת השמנה ויש בבית גבולות בנושא עקב בעיות האכילה שלו ( אוכל דברים ספורים בילבד) מאז שאנו אומרים זה קצת פחת והוא שם את הידים מתחת לראש למשל כשהוא שוכב ביוזמתו. אם יהיו לך עצות נוספות נא תכתבי לי תודה ליאת

 

[צנציפר שרית]

נסיונות קודמים

שלום ניסית לתת לו דברים חילופיים לשים בפה? כמו שכבר כתבתי, מסטיק / סיגריית מנטה מפלסטיק / נשכן כלשהו ?! שרית

 

[LeonardoDV]

אובססיה

בני בן ה 4.5 מאובחן כאספרגר. בהרבה תחומים הוא לא אספרגר קלאסי, אין לו פחד ממקומות חדשים, הוא מאוד מפותח מבחינה מוטורית, הוא יוזם קשר עם בני גילו במגבלותיו. אבל בתחום אחד הוא מתנהג כמו רבים מילדי אספרגר, יש לו אובססיה למאווררים ומזגנים, אנחנו מצליחים באופן חלקי לרסן את ההתנהגות הזאת שכוללת היסתכלות במזגנים ומאווררים, משחק עם מאווררים (הוא מאוד אוהב להדליק ולכבות) וזה גם נושא שיחה אהוב עליו במיוחד. הייתי שמח לדעת על דרכי פעולה כדי להתמודד עם הבעיה.

 

[תירתיר2]

מצטרפת לנושא המאווררים...

הבן שלי מוסח מאוד מרעשים מסוימים (או פשוט ממאווררים), למשל בטיפול אצל הקלינאית תקשורת יש בחדר מאוורר תקרה, והוא לא מסוגל בכלל להתרכז- רק מסתכל על המאוורר ומדבר עליו. וחוץ מזה הוא מפחד נורא מהמכונת כביסה כשהיא פועלת.

 

[תלמה פינץ]

וויסות אודיטורי- מוסח מרעשים בקלות

היי תירתיר, מאווררים, ניאגרות בשירותים, מזגנים או מכונת כביסה נמצאים הרבה פעמים בתוך טווח התדרים המציקים לילדים עם קושי בוויסות אודיטורי. לעיתים מרתיע רעש חזק ופתאומי- כמו פיצוץ בלון או פעמון אך הרבה פעמים גם רעש "מונוטוני" מציק. הטיפולים האודיטוריים מאד נפוצים בארה"ב לילדים מהספקטרום. יש את השיטות של בראר או טומאטיס. שווה לך לבדוק גם עם קולגות. נדמה לי שיש גם שיטות נוספות של דסנסטיזציה.

 

[LeonardoDV]

יש מישהו בארץ

שמטפל בשיטת טומטיס?

 

[Avi Ariel]

חיפוש אחר דברים שמסתובבים

שלום מאז שבני היה קטן הוא אוהב ונמשך לדברים שמסתובבים כדוגמת מאווררים. כשאנחנו מטיילים הוא אוהב לחפש מאווררי תקרה בבניינים ציבוריים. אם אנחנו מגיעים למקום שיש בו מאוורר נייד, הוא נהנה מאוד להפעיל אותו. מתישהו קראתי (לא זוכר באיזה ספר) שזה אחד ממאפייני PDD, ומופיע ברשימת הסימנים לתסמונת.

 

[sharonie]

מחפשת דרכי פעולה להתמודדות

עם אובססיות. הילד כל הזמן טרוד בנושא הדלת. נשאר זמן רב ליד הדלת וכל הזמן סוגר ופותח. הוא כבר למד שזה לא "מקובל", ולכן הוא מנסה לבוא על סיפוקו בצורות "חכמות". אם יבחין שפתחתי את דלת המקרר או המרפסת או הארון - ירוץ כדי לסגור אותה בעצמו.. דבר זה יסיח את דעתו מכל פעילות שהיא. הדבר חוזר על עצמו כמובן גם במקומות ציבוריים. ובנוסף, אם יש מעלית - אז היא עדיפה... ערב שלם יזמין אותה שוב ושוב (לפחות לא נכנס לבד) יחכה לצלצול כשהיא מגיעה ויסתכל איך היא נפתחת ונסגרת. מה עושים ???

 

[גיליזיו]

האם הילד במסגרת טיפולית?

 

[sharonie]

ובכן

הילד נמצא בגן רגיל וימשיך בשנה הבאה עם סייעת צמודה. במכון להתפתחות הילד לא נתנו לנו אבחון ספציפי ואנחנו כרגע בתהליך אבחוני שימשך מספר פגישות אצל פסיכיאטר ילדים. אני מקווה שכאשר יהיה לנו אבחון מדויק נדע להתאים לו את הטיפול הדרוש וגם להנחות את הסייעת.

 

[גיליזיו]

קשה קצת על רגל אחת אבל...

אפשר לחשוב על דרך התערבותית שתתאים לילד ולבני הבית על מנת להפחית את שכיחות התנהגות לא נאותה זו.כמובן שיש לקחת בחשבון משתנים נוספים ולהכיר את הנפשות הפועלות אבל יש בהחלט למנוע מן הילד את הפעילות הלא מתאימה הזו.בייחוד אם הוא נמצא במסגרת רגילה ולא רצוי שימשוך תשומת לב בדרך שלילית.בנוסף,יחס של הסביבה (לאו דווקא בני משפחה)בדרך של נזיפה מאוד מחזק את ההתנהגות ויגרום רק לעלייה. קשה מאוד לתת "מתכון" קסם לסוג כזה של התנהגות אבל אנסה לחשוב על כמה רעיונות שיכולים לסייע: יש ללמד את הילד להעסיק את עצמו בזמנו החופשי בדרכים שונות ונאותות על מנת שלא "יערוב" לדלתות בבית.אם יהיה יותר עסוק יש סיכוי שהעיסוק יפחת. יש למנוע את קרבתו של הילד למצבים כאלו בו נפתחת או נסגרת דלת אך לא לנזוף בו או לציין את קיום הדלת,פשוט לקחת אותו פיזית ממקום האירוע באמתלה של "תראה מה יש פה!!" ניתן לאפשר לילד לפתוח ולסגור דלתות במשחקי כאילו בהם יש חפצים קטנים המייצגים את חפצי הבית השונים או במשחקי חצר בהם יש דלת קטנה מובנית.משחק כזה הוא נאות ויתקבל כמתאים בסיטואציה חברתית רחבה יותר. יש ללמד את הילד כי פותחים את הדלת רק על מנת להיכנס או לצאת ואין היא משחק (אפשר לעשות זאת ע"י סיפורים קצרים שמספרים סיפור על ילד שיוצא/נכנס לבית ע"י שימוש בדלת או ע"י אבסורדים-אם הילד מבין כאלו, לא משחקים עם דלת,לא אוכלים דלת וכו' דלת רק פותחים או סוגרים) חוקים הם דבר שיש להכיר בקיומם וזהו בהחלט נושא בו ניתן ליישם חוקים חברתיים בכלל וחוקים של ביתכם בפרט. מקווה שסייעתי ולא ייגעתי, אם תרצי לדבר עוד שלחי לי מסר נוסף ונמשיך משם, בהצלחה!!!

 

[צנציפר שרית]

אובססיה למאווררים

שלום לדעתי שאלה כזו כדאי להפנות לפסיכולוג. משום שנראה כי האובססיה שתיארת נותנת לבן שלך איזשהו שקט רגשי ולא נראה כי מדובר באיזשהו צורך תחושתי לא מווסת (כמו לדוגמא למולל ניירות). חוץ מזה קיימת תמיד האפשרות של טיפול תרופתי באובססיות שונות, אך לא נראה לי שלזה התכוונת בשאלתך. רעיונות שחשבתי עליהם: 1. לנסות להבין מה במאוורר עושה לו טוב ואז לנסות להרחיב את זה לעוד דברים (לדוגמא- אם זה רק העניין של לכבות ולהדליק, לתת לו תפקיד בבית של המדליק והמכבה של מכשירים שונים, כמובן כשצריך ולא סתם כך). 2. לנסות לצמצם את הפעילות על ידי גבולות- רק בבית/ רק בחדר / רק מכשירים מסויימים / רק במכשיר תירגול ולא המאוורר של הבית וכו'..). ושוב, אם יש לכם פסיכולוג שמלווה אותכם (בהתפתחות הילד / באופן פרטי) אני ממליצה לפנות. בהצלחה שרית