שאלות על הסוד

[murphy]

שאלות על הסוד

היי ראיתי את הסרט ואני חייב לומר שהוא מעלה המון שאלות ועוד הרבה יותר חורים. מה שהסרט אומר בעצם זה שנרצה מאוד את מה שאנחנו רוצים וזה יביא את מה שרצינו אלינו. אם נקבל אותו, זו הוכחה שהסוד עובד ואם לא, אז אנחנו לא רצינו מספיק (אנחנו "לא בסדר"). המון פעמים רציתי מאוד משהו והוא לא קרה, והרבה פעמים לא היה לי איכפת שמשהו יקרה והוא דווקא כן קרה (ד"א אני חושב שיותר דברים קרו לי דווקא כאשר "שיחררתי" אותם מהרצון שיקרה אבל ניחא). אני דווקא חושב שזה הכל עניין של סטטיסטיקה, חלק מהדברים שנרצה יקרו וחלק לא (גם לגבי הדברים הטובים וגם לגבי הדברים הרעים). לא קשור להאם אנחנו רוצים אותו או לא ואיך ומה שידרנו.... עניין נוסף, אם אדם מתנהג ומתנהל ומדבר כאילו הוא X, לא יגרום לסובבים אותו להסתכל עליו במבט של: הגיע הזמן שתתחבר למציאות?, הנה דוגמה: מישהי כל הזמן אומרת על עצמה "הוד מהממותי" או "מהממת שכמוני" בעיקר בכל מה שקשור להכרויות וגברים ורואה את עצמה בתור אחת שאסור לפספס אותה או לדוגמה ישבה בבית קפה עם 2 בחורות "חדשות" ומיד הגדירה אותן בתור "חברות שלי" ויומיים אחרי זה מסתבר שזה לא ממש ככה ומתייחסת אליהן כאילו זה רק שלום שלום ואין מה להשקיע בהן אנרגיות וכו' (בגלל משהו שקרה). כשאני שומע אותה מדברת ככה ומצד שני יודע מה קורה שם במציאות (בדיעבד) זה מיד מעלה לי את המחשבה של: האם היא מחוברת למציאות? הלו? תתעוררי... אשמח לשמוע את דעתכם.

 

[שפי גור ארי]

תשובות

במפגש אחד בהקשר של הסוד, יצא לנו לדבר על הנושא של מה אנשים מבקשים ולמה זה לפעמים נראה שכל כך קשה לקבל את מה שמבקשים, למרות שנראה שעושים את הדברים נכון. אחד הרעיונות שעלו, זה לשים לב דווקא מה אנחנו לא מבקשים. הדברים שאנחנו לא מבקשים הם דברים שיש לנו, דברים שאנחנו יודעים כבר איך למשוך אל החיים שלנו. חשוב למשל על משהו שאתה מבין בו טוב, שאתה עושה אותו טוב. בוא נגיד למשל שאני ממש טוב בראיונות עבודה. ואז יכול לבוא מישהו שמחפש עבודה, ולשאול אותי מה הוא יכול לעשות כדי להצליח בראיון, ואני אגיד לו למשל - לשאול שאלות על העבודה, ולהתיחס אל זה שמראין אותך כאילו הוא מישהו שאתה כבר עובד איתו ביום יום. זו עצה טובה מאוד לכשעצמה, אבל אותו אדם ששאל אותי, קרוב לודאי שלא באמת יקח את העצה הזאת. זה נשמע לא הגיוני, בן אדם שואל משהו, מקבל עצה טובה, ולא נוקט בה - למה? כאן בדיוק נכנס הנושא של להיות בהתאמה. אם אני נמצא בהתאמה עם מה שאני רוצה לעשות - אני אצליח יחסית בקלות, אם אני לא - קרוב לודאי שאני צריך לעשות כמה צעדים כדי לצאת מה comfort zone שלי, על מנת שאני אתקרב למצב של התאמה. הצעדים האלה יכולים להיות מאוד קשים, ודורשים שינוי במחשבה, וזה לא סתם אם הם היו קלים, אנשים היו עושים אותם בעצמם. לכן קרוב לודאי שאם תתמקד מספיק ותרצה למשוך מספיק דברים מסוימים שאתה לא במצב של התאמה אליהם, היקום יתן לך רמזים (שקשה לשים לב אליהם בהתחלה, אבל ככל שנפתחים אליהם רואים שהם עבים למדי) למה אתה צריך לעשות כדי להגיע למצב הזה ולקבל את מה שאתה רוצה. לגבי הדוגמה שמנתת על הבחורה זו דוגמה מצויינת. מה שהיא בעצם עושה, זה עושה צעדים לצאת מה comfort zone בצורה אמיצה למדי, זה נראה מבחוץ שזה לא כל כך עובד לה כרגע, ויכול להיות שאתה צודק בזה, אבל - עצם זה שהיא עושה, מנסה ומקבלת פידבקים, יכול לקדם אותה במהירות אדירה קדימה. היא עברה ממצב של פסיביות למצב של פרואקטיביות. זה כמו לעבור מקו מחשבה של "אני לא יודע לבשל כלום" ל "אני יכול לבשל אחלה פשטידה" יכול להיות שאני לא אצליח בפעם הראשונה, וגם לא השניה והשלישית, אבל מהטעויות שאני אעשה, אני אוכל להתקדם המון, הרבה יותר מהמצב בו לא עשיתי כלום. אני מקווה שעניתי לך. אני רק רוצה לשתף אותך בעוד סיפור שקשור. מתקשרת אחת סיפרה בבלוג שלה על זה שאנשים באים אליה מבקשים עזרה, ואחרי שהיא נותנת להם את המידע מהתקשור, הם בכל זאת פועלים באופן אחר ממה שהיא יעצה. אז היא שאלה את המדריכים שלה מה הטעם לתת את העזרה הזאת אם לא משתמשים בה. אחד המדריכים שלה הסביר לה, שלפעמים אדם צריך לשמוע משהו מספר פעמים עד שהוא באמת קולט אותו. ולפעמים אנשים מגיעים אליה אחרי שהם שמעו את העצה הזאת מחברים ומשפחה, ורק אצלה הם באמת מפנימים את העצה, ולפעמים הם שומעים עצה ממנה בפעם הראשונה או השניה, ורק כשהם ישמעו אותה עוד מספר פעמים הם יוכלו לקחת אותה. כך שגם אם נראה, שהיעוץ שהיא נותנת לא מועיל באותו רגע, עדיין הוא חלק מתהליך ארוך יותר.

 

[murphy]

תודה על תגובתך

אותה בחורה כבר מעל לשנתיים "פועלת" ושום דבר לא יוצא מזה. הדבר האחרון שאפשר לומר עליה זה שהיא פאסיבית, לומר לך שזה קידם אותה לאןשהו? ממש לא, אולי ההיפך (שוב כמסתכל מהצד) כי לי זה נראה כמו אלה שממציאים לעצמם מציאות ולא נותנים לעובדות לבלבל אותם. דווקא כאשר היא קיבלה ממני פידבק בנושא (מה שהעלתי פה) היא נעלבה ונפגעה קשות למרות שקיבלתי ממנה אישור לשאול שאלה שעלולה לפגוע בה. ברור לי מאיפה באה הפגיעה כי היא חיה ב"מציאות" שלה ואז בא מישהו ומעיר אותה... (ביטוי שלי לתיאור המצב) ברור לי שיש "סיפורי הצלחה" השאלה אם אפשר לקשר אותם דווקא לעניין הסוד או בכלל לעניין הסטטיסטי שדיברתי עליו, תמיד יהיו כאלה שיצליחו וכאלה שלא, אולי אפילו אני יכול, כביכול, לשמש בתור דוגמה טובה ל"הסוד" למרות הסקפטיות שהצגתי בשאלות שלי ועדיין יש פה יותר מדי חורים מבחינתי. על עצמי אני יכול לומר שבשני תחומים חשובים בחיים קיבלתי את מבוקשי דווקא כששיחררתי. כאשר מאוד מאוד רציתי משהו נתקלתי רק באכזבות וברגע שויתרתי (אולי מתוך יאוש?) זה הגיע. זה כמובן לא סותר את הדברים שכתבתי, כי באותה מידה יש המון דברים שרציתי ב"כמות" כזו או אחרת ולא קיבלתי וכאלה שלא היה לי איכפת וכן קיבלתי, בקיצור: הכל מהכל...

 

[שפי גור ארי]

הי מרפי

הלכתי לקרוא קצת את הבלוג שלך, כדי לדעת קצת עם מי אני מדבר. המון דברים הולכים לאיבוד בכתב ובטלפון. תראה אתה נראה לי אדם אחלה, שמבין בדברים שהוא מדבר עליהם ומאוד סומך על עצמו. כמו כן נראה שיש לך חוש ביקורתי מצוין, ואבחנה מעולה לדברים. אני אגיד לך בכנות שאני אדם שעושה דברים באופן קצת יותר אינטואיטיבי, ולכן לפעמים תשאל אותי שאלה ספקנית, ואני אתקשה לענות לך, למרות שאני בטוח בנכונות הדברים. תראה שוב, לגבי הבחורה הזאת "הראית לה את המציאות" אתה בודאי חושב שעזרת לה, אין ספק שהתכוונת, ויכול להיות שיש הרבה דברים שאתה צודק בהם ... אבל אחד הדברים שמקשים עלינו כל כך בחיים, הם כל האמיתות שדואגים להזכיר לנו, כל הבלונים שמפוצצים לנו, וכל הנשמות הטובות שרוצות לעזור לנו. אחת הבעיות הגדולות עם זה, שההגיון הוא הרבה פעמים שיקרי. למה אני מתכוון. בוא ניקח שניה את הסיפור על האמא שניסתה לשדך לך את הבת שלה. קח אותו, תוסיף אליו עוד כמה ניסיונות לא חיובים בניסיון להשיג זוגיות וקיבלת "אמת" למשל "אי אפשר לפגוש מישהי רצינית באינטרנט" זה הגיוני, זה מבוסס על הניסיון שלך - אז זה בוודאי נכון לא? זה נכון כמו "אי אפשר להכיר מישהי במועדון", או " מסטוצ'ים לא יוצא שום דבר". כולן יכולות להיות טענות הגיוניות מבוססות על ניסיון. עכשיו אני באופן אישי יכול להפריך את שלושת הטענות האלה מהניסיון שלי. מה זה אומר? אני קורא לאמיתות האלא הרבה פעמים - השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו. הבחורה שאתה מדבר עליה, נראית לך משקרת לעצמה, כי היא מנסה סוג של fake it till you make it וזה לא עובד לה, וזה שקר כל כך ברור וצורם בעיניך, שאתה מנסה לעזור לה על ידי האמת. עכשיו יכול להיות בהחלט שהיא עושה טעויות שהיא צריכה ללמוד מהן. (כולנו עושים כאלה כל הזמן) . אבל מה שקורה אצל רוב האנשים, שהם משקרים לעצמם על בסיס יומי, המון, שקרים הגיוניים שנראים כמו אמת. וכשאנשים רגילים והגיונים, רואים אנשים שמנסים דברים כמו הסוד, הם אומרים "איזה שטויות, זה בכלל לא אמיתי, מחשבות שיוצרות מציאות..." אבל הם משקרים לעצמם כל הזמן "אני צריך להתחתן, ולהביא ילדים", "חייבים לעבוד קשה בשביל כסף", "אני מכוערת ואף אחד לא יאהב אותי", "בגלל שאני נמוך קשה לי למצוא חברה" "אם אין לך כסף אתה לא שווה כלום", וכהנה וכהנה. חלק גדול ממה שהסוד עוזר לעשות, זה לתת לראש לחשוב מחוץ לשקרים האלה ולהפתח לאפשרויות חדשות. אז תראה, יהיה לי קשה לשכנע אותך שהדברים האלה עובדים, עד שלא תתנסה בהצלחות האלה בעצמך. אני יכול להגיד לך מהניסיון שלי, שאתה יכול למשוך לחיים שלך כמעט כל דבר. הדברים היחידים שלא הצלחתי עדין למשוך לחיים שלי, הם דברים, שהמסר שקיבלתי לגביהם, מכיל בתוכו דברים שאני לא מסוגל עדיין לעבוד איתם. מן הסתם למשל, אני רוצה למשוך לחיים שלי יותר שפע, יותר כסף, אבל אני מפחד לצאת מהאיזור הנוח שלי ולעשות כל מיני דברים בנושא. האם זה אומר שמה שביקשתי לא יכול להתממש - לא , זה פשוט אומר שאני עדיין לא בהתאמה איתו, ואני צריך להתקדם בעוד כמה דברים. אני חושב שמה שיכול להיות שמפריע לך להתקדם בנושאים מסוימים, זה האופן האנליטי והביקורתי שאתה חושב על דברים. אתה באופן טבעי מחפש בעיות, שזה מצויין במקומות מסוימים, ובעייתי במקומות אחרים. אני חושב שכדי להתקדם מה שאתה צריך לנסות, זה לעבוד מנקודת מבט אחרת. תנסה לצאת מתוך הנחה כזאת. הסוד עובד תמיד ובאופן מושלם, אני או מקבל את מה שאני רוצה, או שאני לומד משהו חדש יקדם אותי לקראת המטרות שלי. מתוך הראיה הזאת תנסה לחפש מסביב רק הוכחות למה זה כן נכון, תנצל את המוח האנליטי שלך, להסתכל כל הזמן על דברים חיובים על דברים שמתממשים. על אנשים שמשיגים את מה שהם רצו. אני בטוח שברגע שתהיה יותר פתוח לזה ותשים לב למה שאתה לומד כל פעם שמה שאתה מבקש מתעקב, הדברים יתחילו לזוז ממש מהר בשבילך.

 

[murphy]

נתחיל באנקדוטה

את הכינוי מרפי נתתי לעצמי אחרי שפיספסתי 3 אוטובוסים ברצף בגלל שניה אחת, כלומר ראיתי אותם יוצאים מהתחנה... בלעדיי. את הכינוי גם כתבתי פה. לאחרונה עלתה לי המחשבה שאולי הכינוי יוצר לי קארמה רעה ורציתי לשנות אותו, אבל אם כבר חוק מרפי, אז עד הסוף, כי תפוז לא מאפשרים לשנות כינוי בלי לאבד את כל שאר הדברים על הדרך... אז בינתיים אני "תקוע" איתו. ברור לי שאני אדם הגיוני, מאוד אפילו, לטוב ולרע כמובן... מאותה סיבה קשה לשכנע אותי אבל באותה מידה גם מאוד קל לשכנע אותי (כתבתי על זה רשומה). אני לא אוהב כותרות, אני אוהב תכלס, רק עם כותרות, אני לא מסתדר, תביא לי תכלס וקנית אותי. לגבי הבחורה, אני לא בטוח שעזרתי לה (בכוונה השתמשתי בביטוי שלי וגם כתבתי זאת פה) כי לה היה טוב במטריקס שהיא חיה בו, אני לא בטוח שלהעיר אותה היה מעשה נכון, ההתעוררות הייתה side effect לשאלה שלי. שלא תחשוב שאני חושב שאני צדיק שמציל אנשים ושם להם מראה מול הפרצוף, את כל מה שאני כותב (מציאות,עובדות, להתעורר) נעשה מתוך נקודת המבט שלי בלבד וברור לי שהיא זאת שעומדת פה למבחן בשאלות שהעלתי לגבי ה"סוד" וזו גם הייתה המטרה שלי בלשאול את השאלות, אם לא הייתי רוצה להתמודד עם זה, לא הייתי מפרסם פה את ההודעה. אני לא מתיימר לדעת את האמת האמיתית, באיזשהו מקום, אני בעצמי עדיין מחפש אותה. אחד הדברים שהיא ענתה לי, אחרי שההעלבות שלה קצת פגה היה: המציאות היא סובייקטיבית. מצד אחד אני מסכים עם האימרה הזו באופן כללי אבל מצד שני במקרה שלה, ולא רק שלה, קצת קשה לי להבין את ההקשר. אני יכול לומר עד מחר "אני תלמיד חכם" אבל אם הציונים שלי בביצפר הם נכשל לאורך כל התעודה, אז הבעיה שלי היא לא הציונים אלא יותר ה"ניתוק שלי מהמציאות". יש רשומה שלי לגבי "המעשנים שלא מעשנים", בהתחלה חשבתי שהבעיה של אנשים כאלה היא שהם מעשנים (בלי להיכנס עכשיו להאם זה טוב או לא כי זה לא רלוונטי) אבל אחרי שדיברתי עם כמה כאלה וקיבלתי את התגובות שקיבלתי, הבנתי שבעיית העישון היא הפחותה, הבעייה האמיתית שלהם היא השקר שבו הם חיים והוא: אני מעשן מדי פעם אבל אני אגדיר את עצמי כלא מעשן ובזה אני אפתור את כל הבעיות שלי. כנ"ל לגבי אותה בחורה. אם המציאות שלה הייתה "מוכיחה" את המציאות שבה היא חיה, זה לא היה צורם לי בעיניים אבל מכיוון שאני רואה ושומע גם את המציאות שהיא מתארת בפניי אבל גם את המציאות שקורית בסופו של דבר אני לא מצליח להבין מה מניע אותה, זה נראה יותר כמו בועה שתתפוצץ בסוף. אני מאוד מסכים איתך שה"היגיון" שלנו נובע מהניסיון שלנו. אני תמיד אומר שאדם לא קם בבוקר ואומר לעצמו: "אני טיפש", בד"כ זה בא אחרי פידבקים שהוא קיבל שלאט לאט חילחלו פנימה עד שהוא "הבין" את זה. אז דווקא מתוך הניסיון הזה אני שוב אשאל לגבי אותה בחורה: היא יכולה לומר עד מחר שהיא מהממת אבל שורה תחתונה, היא נשארת לבד. היא יכולה עד מחר לומר "נחמד לדעת שיש לי 2 חברות חדשות" ואחרי יומיים לבכות על מר גורלה כשמתבררת המציאות. בכוונה הפעם לא שמתי מרכאות כי זו המציאות שהיא בעצמה גילתה, נוצר מצב שלמרות ששוב ושוב המציאות טופחת על פניה, היא ממשיכה ב"הצגה" (שוב, ביטוי שלי) ומבחוץ זה נראה טיפה תמים/פאתטי (סליחה אם פגעתי במישהו/י). קח לדוגמה משהו שגם נאמר ב"סוד" וכן התחברתי אליו ואלה המחשבות החיוביות. בסרט אמרו לחשוב על תינוק שצוחק (לדוגמה) כאשר מרגישים רע והנה החיוך חוזר לפרצופנו וזו דוגמה מעולה למשהו שמאוד קל להתחבר אליו. יש הבדל גדול בין לחשוב מחשבות חיוביות כל הזמן (גם כשרע לנו) לבין לומר שזה מה שיוביל אותנו לחיי אושר ועושר ויביא אותנו להיכן שאנחנו רוצים. (זו הסקפטיות שהזכרתי קודם

) הזכרתי קודם שהיו לי "הצלחות" אבל הם קרו דווקא במקום ההפוך ממה שהסוד מנסה להציג והוא שדווקא כששיחררתי/השתחררתי מהמחשבה הזו ש"אני רוצה אני רוצה אני רוצה", דווקא אז, קיבלתי את מבוקשי, האם זה אומר שאני יכול לפתוח אירגון מתחרה לסוד? לא נראה לי. יש לי רשומה (או שתיים) על הנושא שאנחנו מתמקדים בתחום שלא טוב לנו איתו וכאשר הוא נפתר, אנחנו מייד מתמקדים שוב בתחום (החדש) שעכשיו הוא הכי פחות טוב מבחינתנו וזה יוצר מעגל קסמים לא קטן. עוד משהו, בסרט הסוד היה על פסיכיאטר שמטפל בהתכתבות (משהו כזה) שאמר על מטופל שלו שהוא שלח לו מייל מלא בתלונות במקום להתמקד בדברים החיוביים. לי מיד עלתה השאלה: אם פסיכיאטר (או מה שהוא היה) היה מקבל מכתב ממטופל שבו הוא מתאר לו איך הכל מעולה בחיים שלו, הוא היה מייד חושב: אז מה הוא רוצה ממני בעצם? כלומר עצם זה שהוא פנה לטיפול, אומר שהוא רוצה לפתור משהו שרע לו איתו. היה משהו מאוד לא מובן בחלק הזה. תודה על התגובה המפורטת שלך ובעיקר על הסבלנות שלך

 

[שפי גור ארי]

התכוונתי כבר לענות לך אתמול, אבל לא הסתדר

בכל מקרה. כתבת על זה שכתבת פה, כי אתה מחפש למצוא את האמת האמיתית. אני מבין את הגישה הזאת, היא גם מאוד מתאימה לאופי הביקורתי והאנליטי שלך, לדעת דברים הרי נותן לך בטחון, וזה אחד מהחוזקים שלך. זה גם היה החוזק של מרפי, הרי מי לא רוצה טכנאי מטוסים שמחפש את הבעיות

ומה לגבי הסוביקטיביות שהבחורה מסתכלת על החיים דרכה, האם היא לא נכונה? תראה, קל לי להזדהות אם הצורת חשיבה הזאת, כי אני גם אוהב לחשוב בהגיון ולשים לב לדברים. מה שיפה בסוביקטיביות שהיא מאוד הגיונית בסופו של יום. אבל בוא ניקח קונספט אחר, שדווקא יכול לעזור פה. קונספט הדואליות. דואליות אומרת בעיקרון, שאני יכול לאמין או לחשוב בשני אופנים שונים שיש ניגוד ביניהם, בלי להכנס לעימות עם עצמי. למשל, אני מאמין שיכול להיות שאלוהים קיים. באופן כזה שאני מאמין שהוא קיים, ולא מאמין שהוא קיים בו זמנית. מה זה נותן לי? זה נותן לי קודם כל לראות את שני צדדי הדיון, לראות את הסיבות למה להאמין שהוא קיים ולמה להאמין שלא. דבר נוסף שזה נותן לי זה אפשרות לפעול לפי שתי האמונות האלה בלי להרגיש בקונפליקט. אני יכול לחשוב איזה יופי שיש כוח מכוון ביקום, שלמשל עוזר לי ומכוון אותי ולפי הסוד ודברים אחרים, ומצד שני להגיד - אני אחראי ב 100% לעצמי, מה שאני עושה זה מה יש. עיקרון הדואלית והאפשרות להרגיש בנוח עם שני דברים שהם מנוגדים אחד לשני, עוזר לפעמים להתגבר גם כל מצבים שאין בהם מוצא. למשל נניח שאני לא אוהב כרגע את העבודה שלי, ובכל זאת מסיבות שונות אני מרגיש שאני לא יכול כרגע לעזוב אותה (אתה מכיר את הדילמה הזאת) אני יכול להשתגע מזה, או שאני יכול להגיד לעצמי משהו בסגנון "אני רוצה לעזוב את העבודה הזאת, אבל כרגע אני לא יודע אייך לעשות זאת אז אני אשאר בה" מה שזה עושה, זה מצד אחד מונע את ההרגשה של אני תקוע, כי אתה בוחר בזה לעת עתה, מצד שני זה לא מכניס אותך להכחשה, שאומרת למשל, "זו בעצם עבודה טובה בשבילי, ואני צריך להיות מרוצה ממנה" מה שזה עוד מאפשר זה להישאר בעבודה, ולחשוב על אייך אני כן יוצא ממנה, ולהיות פתוח ובעצם להמשיך לחפש את הפתרון לעניין. אז מה שאני מנסה להראות לך בזה, שלמרות שהגיון וחד משמעיות הם נהדרים ואמיתים, לדואלית יש יתרונות פרקטים, ולמעשה היא מאפשרת אמיתית ופתרונות לבעיות, שהגישה היותר דטרמיניסטית באופיה של הסתכלות על דברים לא נותנת. בוא נמשיך מכאן לענין של סוביקטיביות. הסוביקטיביות בגדול אומרת, שיש חשיבות גדולה לאייך שהדברים נראים, אפילו יותר ממה שהם "באמת", מה שכמובן נוגד את ההגיון. העניין הוא כזה - זה נכון במידה רבה, בגלל שהאמיתות שלנו הן מאוד סוביקטיביות. האמיתות שלנו מבוססות על חינוך, דעת קהל, מסרים מהסביבה, תקופה, תרבות ועוד. ויותר מכל על הניסיון האישי שלנו שמושפע מכל אלה. סוביקטיביות בנוף הזה, בעצם אומרת שלמרות שאתה ספגת את האמת שלך באופן אחד ואני באופן אחר, שנינו יכולים להיות סוג של צודקים - שזו בעיה גדולה, אלה אם אנחנו מסתכלים עליה כדואלית . בסופו של יום, כל אחד הרי חי לפי הניסיון חיים שלו, ואחד הדברים שכן יפתחו אותנו לאפשרות לגדול, הוא לפעול בצורה שאנחנו כן מטילים ספק וכן בוחנים נקודות ראיה שונות. לפעמים בכך, שאנחנו לא מקשיבים למה שאנשים אומרים סביבנו, ולפעמים בכך שאנחנו פחות מקשיבים לעצמנו ופתוחים לקבל דברים חדשים. אני אתן לך כמה דוגמאות טובות, למה התעלמות ממה שנראה אמת בעיני הסביבה הוא הצעד הנכון. גרמנים שהסתירו יהודים בתקופת הנאציזם, אלברט אינשטין שלמרות חוסר הצלחתו בבית ספר הצליח להשיג את כל מה שהשיג, ניוטון שהצליח להגיע להישגים אחרי אין ספור כשלונות. השלום עם מצריים, שנעשה בתקופה עוינת כלפי ישראל. הפסקת העבדות בארה"ב. ברמה האישית קל עוד יותר למצוא דוגמאות כאלה, אנשים שאמרו להם שהם דיסלקטים, והצליחו להגיע להישגים אקדמים. אנשים שלא היה להם כלום והצליחו להגיע לעושר גדול. אנשים שאמרו להם שעדיף להם לעבוד בעבודה בטוחה, ופתחו עסק. עכשיו אם ניקח כל מקרה לגופו, המציאות, מה שנראה אמיתי ונכון פשוט תקעה אנשים. לעומת זאת דווקא ההסתכלות הלא הגיונית, להאמין שהעולם עגול, כשהאופק הוא שטוח, זה מסוג הדברים שקידמו את האנושות, הסיבה לכך היא כמובן שהאמת היא כן סוביקטיבית. אותה בחורה שלא הייתה אומר שהיא מהממת, ואולי שהיא לא מושכת, יש אנשים שהיא מושלמת בשבילם, ואם היא רק תאהב את עצמה מספיק, היא תוכל להפתח לזה. ואגב, קרוב לודאי שהיא נתקלת בקושי כי היא מאמינה ל"אמת" שאומר, אני לא ראויה שיאהבו אותי, דברים אוהבים רק בנות מהממות. ולכן היא חושבת שהיא רוצה להיות מהממת, ויכול להיות שהיא נתקלת בכל כך הרבה קושי בגלל שהיקו מזהה את זה, שהיא בעצם רוצה שיאהבו אותה. להיות מהממת לא באמת יעזור לה, הרי יש הרבה מאוד בנות יפות ומהממות בעולם, שהיו רוצות את המערכת יחסים שיש לי ולאישתי. ואנחנו אולי יפים יחסית, אבל אף סוכנות דוגמנות לא דפקה לנו על הדלת. (אגב - אנחנו יפים, הוא ככל הנראה שקר סוביקטיבי שלי - אבל הוא עובד

) בוא נסתכל על אמת סוביקטיבית נוספת, מאוד מוכרת לשנינו - מתמטיקה זה מכה, ומקצוע שקשה לעבוד איתו ולאהוב אותו. זה מה שמאמינים רוב האנשים בישראל, והילדים כמובן, ואפשר להוסיף לזה שבנות גרועות במתמטיקה. עכשיו בגלל המקצועות שלנו, אני די בטוח שגם אתה וגם אני יודעים, שעל אף שמתמטיקה יכולה להיות מאתגרת, היא אחד הדברים הנהדרים שקיימים ביקום, היא יפה בצורה בלתי רגילה ואפשר לעשות איתה המון. עכשיו אנחנו בצד הלא אמיתי והלא הגיוני, ובכל זאת אנחנו יודעים שזה נכון. טוב - אנחנו גולשים פה לכל מני תחומים, אז אני אשתדל למקד אותם בבחורה, ובך ובניסיון שלך עם הסוד. לגבי הבחורה, היא יודעת מה חשוב לה והיא מנסה להשיג את זה, היא כנראה לא בהתאמה עם זה ולכן היא עוד לא מגיעה לתוצאות, אבל היקום שולח לה מסרים על מה כן יעזור לה. אני מציע לך להתיחס לצורך האמיתי שלה, להיות אהובה, תסתכל מהנקודה הזאת על ההתנסות שלה, ותראה אייך ההתנסות הזאת מכוונת אותה למה שהיא צריכה. מה שאני די בטוח, שבזה שהיא מנסה להיות מהממת, היא מתקרבת ללאהוב את עצמה, והיא לפחות עושה משהו, במקום להישאר בקו המחשבה של "לא אוהבים אותי" שהמציאות זרקה בפניה שוב ושוב. לגביך וההתנסויות שלך עם הסוד. זה מאוד הגיוני שדברים פחות חשובים או שעזבת התקימו. אם אני חושב כל היום -"אני רוצה מליון דולאר, מתי ואייך אני אקבל איתם, אני אולי אומר רוצה, אבל מרגיש, חוסר ושלא מגיע לי. זה בדיוק חוסר התאמה. אתה יודע - כשאתה למשל רוצה זוגיות, אבל מרגיש לבד ומקנא שאין לך אותה, אתה משדר בדיוק הפוך ממה שאתה רוצה. אני נאלץ להפסיק את התשובה שלי עכשיו, אבל אני פשוט מעדיף שתקבל חלקית, מאשר כלום. בוא ננסה להתמקד קצת בדיון, כי יש המון נושאים לדבר עליהם בהקשר, ואנחנו לא מספיקים לתת תשובות עד הסוף. אז בוא תענה לי מהנקודה הכי חשובה לך.

 

[murphy]

אמנם כתבתי שאני מחפש את האמת האמיתית

אבל ברור לי שלא בטוח שאמצא אותי ולכן מבחינתי האמת האמיתית היא העובדות בשטח, מה שאני רואה, זו האמת מבחינתי, כל השאר, נתון לויכוח (במובן החיובי של המילה). אמת היא סובייקטיבית עד שמגיעות העובדות, הראיה שלה היא נכונה עד אשר קורה (עובדתית) משהו אחר ואז הראיה חייבת (לפי נקודת המבט שלי) להשתנות. אי אפשר להמשיך לומר "אני תלמיד חכם" גם אחרי שכל הציונים הם "נכשל" (ואני בכוונה נותן דוגמה כללית ולא נצמד רק לאותה בחורה). שנינו הסכמנו קודם שההגיון שלנו קשור לניסיון שלנו ולכן קל לנו להתחבר לאותו הגיון, אצלה (או כל אחד אחר בהקשר זה) ההגיון מנותק לחלוטין מהניסיון שהיא עצמה מספרת לי עליה. זה גם מזכיר לי את האבא שהגיע ליום הורים לגבי הילדים שלו והתפלא לשמוע שהילד שלו קצת בעייתי כי ב"מציאות" שלו הילד שלו הוא תלמיד טוב מאוד, מה זה, אם לא התכחשות למציאות? זה נשמע לך כדבר בריא? ד"א זה עובד גם הפוך, אם אותה בחורה הייתה הצלחה כבירה ועדיין חושבת על עצמה כפחותת ערך (לא חסרים אנשים כאלה) הייתי חושב/אומר את אותו דבר לגבי ניתוק מהמציאות. עיקרון הדואליות שדיברת עליו (ויכול להיות שלא הבנתי אותו עד הסוף) נשמע כמו מקרה קשה של דיסוננס קוגנטיבי. כמו אותה בחורה (אחרת) שמצד אחד אומרת על עצמה שהיא מאוד אמיתית וכנה ואמינה אבל מצד שני בגלל שלא היה לה נעים, אמרה לכולם (אנשים שהיא לא מכירה) שהיא בוטחת בהם (בתרגיל שהיא עברה באיזושהי סדנה), רק אני רואה פה את הסתירה? זה גם דומה למה שכתבתי קודם על המעשנים שלא מעשנים וכמו שאמרתי, הבעיה שלהם היא לא העישון כמו השקר שהם חיים בו. בדוגמה שלך לעבודה (חוויתי אותה על בשרי) אני לא רואה קשר לדואליות. גם פה אני יכול לתת לך דוגמה מעצמי שבעבודה הקודמת שלי סבלתי קשות ולא הכחשתי זאת לאף אחד ובטח לא לעצמי ובמקביל חיפשתי מקום אחר... חיפשתי תקופה ארוכה ולא מצאתי, ואז ויתרתי על זה (מתוך יאוש?) ואמרתי לעצמי שאם אני לא מוצא אז אני כנראה צריך להישאר בעבודה הזו (באותה תקופה הלחץ היה נמוך יחסית אז היה לי יותר קל לחשוב ככה) ואני לא מגזים כשאני כותב שתוך שבועיים כבר הייתי עם חוזה חדש חתום + מכתב התפטרות. לא רואה פה שום בעייה דואלית, אני באמת סובל בעבודה הזו ואני עושה משהו בקשר לזה, אם אני מצליח או לא, זה לא רלוונטי לעניין. התגובה שלך עכשיו מתחברת לנקודה שרציתי להגיע אלי ואני אדגים אותה עם המעשנים שלא מעשנים. אלה שמעשנים ומגדירים את עצמם ככאלה יהיה להם יותר קל להתמודד עם ה"להפסיק" לעשן כי הם, מבחינתם, מעשנים ולכן יש להם מה להפסיק. אלה שמעשנים ומגדירים את עצמם כלא מעשנים, לעולם לא יוכלו להפסיק לעשן (עד שישנו את התפיסה שלהם) כי אם הם לא מעשנים, אז אין להם מה להפסיק. בחורה אחת, כזו, אמרה לי: אני מגדירה את עצמי כלא מעשנת כי ככה יש לי תירוץ לעשן פחות... אתה מבין את האבסורד פה? אם היא באמת הייתה הולכת לכיוון הפסקה אז זו באמת ראיה נכונה (לפי הדוגמאות שנתת) אבל לא בזה מדובר, מדובר בראייה מעוותת (מנקודת המבט שלי) על המציאות שלא לומר התכחשות לה (למציאות). ברור שיש אנשים שמחפשים בדיוק את האישה שהיא, אין לי בזה ספק, אבל זה לא קשור לכמה מהממת היא חושבת שהיא אלא זה קשור להתאמה. בהקשר הזה אני תמיד אומר שיש הכל מהכל ומספיק לכולם. כמו שחשוב שנדע מה החוזקות שלנו, חשוב שנדע מה החולשות שלנו על מנת שנתמודד איתן (החולשות) כי אם אנחנו לא מודעים אליהן, לא נוכל להתמודד/לפתור אותן ודווקא זה! מה שיוביל אותנו לתקיעה. יכול להיות (אני לא מכיר את הסיפור המלא) שמה שגרם לאיינשטיין להגיע לאן שהגיע הוא ה"סתירה" שקיבל ממערכת החינוך מה שגרם לו להתמודד עם הבעיה שלו בצורה כל כך טובה שהוא הפך לגאון שהוא הפך. מצד שני יכול להיות שהוא היה מחונן לא-מאותר מלכתחילה, בכל מקרה, הוא הבין שיש לו "בעיה" (חיובית או שלילית) ולעשות איתה משהו. אני מסתכל על הבחורה ומה היא עוברת מול מה שהיא "מפנטזת" (בלי לפגוע) ואומר לעצמי שאם האכזבות וה"מכות" שהיא עוברת כבר עדיף להוריד פרופיל ולהיות פחות מאוכזב ופחות "מוכה" (כמו שאני עם עצמי כרגע) מאשר לנפח לעצמי את האגו ולהיות חבול בכל הגוף (הפנימי) לגבי ה"מאוד רוצה ורק כששיחררתי קיבלתי זאת" הגבתי לך בהודעה האחרת פה.

 

[murphy]

תיקונים מתבקשים

בד"כ אני עושה הגיה הפעם התעצלתי אז עכשיו צריך לתקן שורה ראשונה: "אבל ברור לי שלא בטוח שאמצא אותי" = "אבל ברור לי שלא בטוח שאמצא אותה" "מהניסיון שהיא עצמה מספרת לי עליה"="מהניסיון שהיא עצמה מספרת לי עליו" "התגובה שלך עכשיו מתחברת לנקודה שרציתי להגיע אלי ואני אדגים אותה"="התגובה שלך עכשיו מתחברת לנקודה שרציתי להגיע אליה ואני אדגים אותה"

 

[שפי גור ארי]

אבל כל מה שאתה אומר זה לפי ההגיון שלך

לפי האמת הניסיון שלך. אבל אם ההגיון שלך כל כך שלם ונכון ואתה רואה את האמת, האם אתה לא חושב שהיית במצב שאתה מרוצה מעצמך ולא מחפש אמת אחרת? אני לא רוצה להתווכח (במובן החיובי כמובן

) עם העובדות שאתה נותן, כי זה לא ממש ישכנע אותך. יש לך את הראיה שלך, ואתה מוצא לה חיזוקים כל הזמן. אתה צריך התנסות אחרת, אבל זה יהיה קשה לך לחוות את זה במקום שאתה נמצא. תראה ג'ון אסרף קרא למצב הזה מצב שאדם הוא מתעניין, הבעיה היא עם התענינות, שהיא כמו להסתכל על רכבת הרים ולנסות לנחש מה ההרגשה לנסוע בה. תראה, הבעיה היא שההגיון הסוביקטיבי שלך מחליט מה זה עובדות. אתה יכול לקחת בחורה שמנה, מאוד ולהכיר אותה ל 100 בחורים וכולם יחשבו שהיא לא מושכת, אבל 1 מ 1000, יחשוב שזה הכי סקסי בעולם. אז מה זה אומר על אותה בחורה, שהיא לא יכולה להשיג אהבה או קשר כי היא שמנה? ברור שלא, הרי גם כל המושג שלנו של יופי הרבה פעמים מעוות על ידי כל מיני דברים שאנחנו נחשפים אליהם ותפישה חברתית. אבל אם אותה בחורה תידחה על ידה 10,20, 100 בחורים היא עלולה לחשוב שהיא לא יכולה למצוא זוגיות, כי עובדה - היא ניסתה 100 פעם וזה לא עבד - משהו בטוח לא בסדר איתה. אני לא יודע מה התהליך שהבחורה שדיבנו עליה עוברת, או הדוגמה למעשנים שנתת. אבל אתה יודע תמיד אפשר למצוא דוגמאות למה מה שאנחנו חושבים נכון, הרי זאת המומחיות שלנו כבני אדם. אני יכול להגיד לך מניסיון של שנים בלמידה של התפתחות אישית שהדברים עובדים. לא תמיד הכל מושלם וברור, אבל ככה זה צריך להיות. זה לא - אני לוחץ על כפתור ומקבל את מה שאני רוצה - כי זה לא באמת מה שאני רוצה. הרי מה קורה לאנשים שזוכים בלוטו - רובם הגדול מאבדים כמעט את כל הכסף בגלל הימורים. מה קורה לכוכבים הרבה פעמים, הם נופלים, כי הם לא היו מוכנים להצלחה שלהם, הצלחה אמיתית, עושר אמיתי, זוגיות אמיתית מגיעים כשמוכנים אליהם. תגיד לי, מה הדבר שהיה הכי חשוב לך בחיים, המטרה שהכי רצית להשיג תמיד, הדבר שנתן לך הכי הרבה מוטיבציה?

 

[murphy]

לא כל כך הבנתי את המשפט הראשון

לרגע אחד לא אמרתי שהאמת שלי היא האמת השלמה והמושלמת... תמיד אומרים שככל שאתה יודע יותר, אתה מבין שיש עוד יותר דברים שאתה לא יודע. זו גם הסיבה שאני משתדל להיצמד לעובדות כי כל דבר אחר הוא לא אמת. ההגיון לא מחליט מה הן עובדות. אם מישהו צועק עלי, "מותר" לי לומר: הוא צעק עלי, "אסור" לי לומר: הוא כועס עלי. צעקה הינה עובדה, כעס הינו פרשנות. יש לא מעט אנשים שצועקים בלי לכעוס. ויש עוד הרבה דוגמאות אבל הכוונה ברורה. אם ניקח את הדוגמה שלך: אין דבר כזה 100% וכמו שכבר אמרתי קודם, יש הכל מהכל ומספיק לכולם ולכן לא יהיה נכון לומר: "אין לה סיכוי למצא זוגיות כי היא שמנה", אלא "קשה לה יותר למצא זוגיות כי היא שמנה" גם פה מדובר בעניין סטטיסטי כי אם בתור היותה רזה 90 גברים ירצו אותה ובהיותה שמנה 10 ירצו אזי סטטיסטית קשה לה יותר למצא בן זוג. ניסוי דומה אפשר לעשות כך: שים 2 בחורים מול 100 נשים. על הראשון 10 נשים יגידו שהוא יפה ועל השני יגידו זאת 90. מה זה אומר? שהבחור השני יפה יותר? כנראה שכן אבל זה לא אומר שהבחור הראשון מכוער אלא רק שלו יהיה קשה יותר למצא בת זוג. ברור לשנינו שמדובר בניסוי מופשט ביותר אבל הוא בא רק להראות נקודה מסויימת. כאשר אני אומר משהו ונותן לזה "הוכחות" אני מצפה מהצד השני, במידה והוא לא מסכים איתי (זכותו) לתת לי "הוכחות" לגבי היותי טועה ובשל היותי אדם הגיוני, מהבחינה הזו קל לשכנע אותי. לומר לי "אתה טועה" ובזה לסגור את השיחה לא יגרום לי לחשוב שונה ממה שחשבתי עד אותו רגע (אני לא מתכוון לשיחה שלי איתך פה, אלא לשיחות שהיו לי עם אנשים). הנה לך דוגמה: עד לא מזמן הייתי אתאיסט. לא מאמין בכלל באלוהים. ואז ראיתי סרט! סרט הוליוודי בכלל (דוני דארקו אם אתה מתעקש

), אפילו לא אדם חי שעמד מולי והסרט "שיכנע" אותי שאני לא אתאיסט, אלא אגנוסטיקן. בעוד שאתאיסט לא מאמין באלוהים וזהו! (כי ככה הוא אמר), אגנוסטיקן מחכה להוכחה על קיומו של אלוהים ושוב, בתור היותי אדם הגיוני הבנתי שזה הרבה יותר נכון לגביי מאשר לומר שאני אתאיסט. ההסבר ש"ככה אתה רואה את הדברים/זה ההגיון שלך ולכן יהיה קשה להסביר לך שאתה טועה/הדברים הם אחרת" ממש לא נכונים לגביי. כמו שאמרתי קודם, בשל היותי הגיוני, גם קשה וגם קל באותה מידה, לשכנע אותי. לגבי הלוטו, הנושא שונה לגמרי, 70% מהזוכים מסיימים עם פחות כסף ממה שהיה להם קודם אבל זה קשור למשהו אחר וזה ההתנהלות שלהם עם כסף. יש סוג (אופי?) של אנשים שלא משנה כמה כסף יהיה להם, הם יהיו בחוסר, אבל זה בגלל שזו ההתנהלות שלהם, תכפיל להם את המשכורת והם ישלשו את ההוצאות. זה קשור להתנהלות/חינוך נטו. לגבי עניין הכוכבים: אז מה שאתה אומר בעצם זה שהם לא היו בהתאמה עם מה שביקשו ולמרות זאת הם קיבלו את מה שביקשו ואפילו נפלו בגלל זה? זה ההיפך מכל מה שנאמר (בסרט ופה) על עניין הסוד לשאלתך בסוף ההודעה: נכון לעכשיו הדבר העיקרי שהוא ה drive שלי זו התוכנה שאני מפתח. בלי לסתור את עצמי אני גם מאוד אוהב את העבודה שלי ואת מה שאני עושה שם.

 

[Galel]

אפשר גם להצטרף לדיון?

לא הייתי יומיים ליד מחשב ולכן לא ראיתי שהוא נפתח. אם תרשה לי, אני אשמח לפני שאנו מתחילים להתדיין להתחיל דווקא בכמה שטויות שאספתי במהלך השרשור שלכם. 1) דוני דארקו? סרט מצוין, והאם ידעת שיצא לו סרט המשך (בטח גרוע אבל לא נורא). 2) אני מאוד אוהב את הבלוג שלך, וככל הנראה - גם העורכים של תפוז: כמה בחירות עורך!!! 3) אימלאיה זה אתה? באמת? כמה מגניב! השתמשתי בה איזו תקופה, אבל היא לא עבדה עם איימאפ ולא עמדה בגודל המייל שלי... ועכשיו אם תרשה לי, לרצינות. אתה מחפש את ההוכחה האובייקטיבית לכך שהסוד עובד, אז לדעתי לפי הסרט הוא לא. זאת אומרת - אתה מחפש WIN-LOSE בעוד שהסרט מודה ומתוודה שזה לא ככה, הכיוון של הסוד בסרט (ואני בכוונה מדבר על הסרט כי אני לא יודע כמה קראת או העמקת מעבר, אז בסרט, לדעתי יש את כל התשובות אז נישאר בו ), הוא לא שכל מה שתבקש יקרה, הוא מה שתבקש יקרב אותך יותר למטרה אם תשתמש בסוד לעומת אם לא תשתמש. דוגמא: בסרט , המחבר של מרק עוף לנפש, ביקש 100,000 דולר, אפילו רשם שטר והכל - אבל הוא לא קיבל 100,000 דולר מעולם, בטווח זמן שהוא הגדיר! הוא קיבל 94,000 ומשהו. אז האם זה אומר שהסוד נכשל? לא חושב כך. לגבי זוגיות אולי מישהי שמנה שבממוצע הייתה יוצאת ל2 דייטים בחודש פתאום, בעזרת הסוד תצא ל2 דייטים בשבוע...אני לא יודע, כי זה היופי בעולם, שהדברים שאתה לא חושב עליהם הם שקורים... ובנוסף אגנוסטיקן זו הצהרה מאוד יפה על אמונה...))))))))) אני לא רוצה לכתוב יותר, כי אולי אני לא בכיוון, אז כשתגיב, נוכל להמשיך. מקווה שהבהרתי את עצמי, ואולי סיברתי את אוזנך בכמה נקודות. שבת שלום. גלאל.

 

[murphy]

כמובן שאתה יכול, ברוך הבא ../images/Emo13.gif

1. לצערי ראיתי את סרט ההמשך. מדובר שם על אחותו ובדיעבד, היה מיותר מבחינתי. 2. גם אני אוהב את הבלוג שלי אבל יותר אוהב לשמוע שאחרים אוהבים אותו אז תודה רבה

3. אימייליה זה אכן אני. אין לי מושג מתי השתמשת בה אבל היא תומכת בimap. לגבי גודל המיילים שלך, אין לי מושג באיזה גודל מדובר אבל אני משער שיש לה גבול מסויים ואני מקווה להגדיל אותו בגירסה הבאה. ניקח את הדוגמה שכתבת על הבחור שביקש 100,000$, אני בהחלט לא הולך להתווכח איתך ואיתו על 6000$ אבל השאלה שלי היא אחרת: כמה דברים הוא ביקש באותה צורה ולא קיבל? אתה יודע כמה פעמים אני קיבלתי את מה שרציתי? המון! אתה יודע כמה פעמים לא קיבלתי את מה שרציתי? הרבה יותר מכך. אני משער שעל הפעמים שהוא לא קיבל את מה שביקש לא תוכל לראות ב"הסוד 2". זה מה שיפה בדיונים פה (ואיתי בכלל אבל אני משוחד) זה שאין כיוון נכון ולא נכון. אני מאוד אוהב ויכוחים* שאני יודע איך הם מתחילים אבל לא איך הם ייגמרו. * למען הסר ספק, ויכוח מבחינתי הוא דבר חיובי לעומת מריבה. ויכוח זה לא להסכים לנאמר, לריב זה לא להסכים עם האומר. (למרות שגם פה אין עניין של חוסר הסכמה אלא יותר לנסות להסביר אחד לשני את נקודות המבט שלנו ולדעתי אנחנו עושים זאת בצורה מעולה

)

 

[Galel]

נסיון...

טסטינג,וואן טו, טסטינג... ובכן ידידי האנליטי והביקורתי - אומרים חנוך לנער על פי דרכו, אבל מכיוון שזה לא אני אלא אתה שמחנך את עצמך, תעשה ניסוי. היה לפני כמה שנים טובות פיזיולוג (מקצוע איום אם תשאל אותי) שאמר משפט מאוד יפה: why speculate? experiment! הפיסוק למעלה יצא מעפן, אבל אני בטוח שתבין. קח תחום שמדיד בעיניך, שהוא לא חד פעמי, (סתם עולה לי בראש דייטים, אבל קח מה שבא לך - מס' לקוחות, הפניות, אין לי מושג). ותבדוק על תקופה של חודשיים: בחודש הראשון תשאיר מה שאתה עושה עכשיו, ותעשה ביקורת. בחודש השני תשתמש במה שקראת בחודש הראשון על הסוד (אתה מוזמן לשאול ולהחכים בפורום שלנו, אנו זמינים תמיד), ותעשה ניסוי בחשיבה חיובית/ עבודה עם תורת הסוד במשך חודש. אם תעשה את זה חכם, לדעתי (וזו רק דעתי) תקבל תוצאות שיפתיעו אותך. בהצלחה. גלאל.

 

[murphy]

ממממ....

כמו שכתבתי חזור וכתוב , been there done that והמסקנה היא ברורה: לפעמים זה עובד ולפעמים לא. ומכאן בעצם ה"ביקורת" שלי. אז מה הצעד הבא? חבל לי שאנשים לוקחים את הדיון הזה כביקורת ולא כמשהו אחר חיובי יותר. עצם זה שאני "מבקר" רק אומר שאני עושה משהו עם ההתעניינות שלי מעבר ל"להתלונן", אחרים אומרים לעצמם "אלה שטויות" ואפילו לא מנסים להבין. אני מנסה להבין אבל לצערי זה נראה שהתעייפתם מלהסביר. חבל.

 

[Galel]

אני מנסה להבין מה אתה רוצה להבין

ואם אתה אומר שעשית ניסוי אז מצוין, אבל לא רשמת את זה, (או שלא שמתי לב שרשמת את זה , גם אפשרות הגיונית ), לפי מה שהבנתי הסקת את מה שאתה מסיק (שזה לפעמים עובד ולפעמים לא) מתצפיות רגילות, ומכיוון שהסוד טוען שמחשבה ממוקדת יוצרת מציאות, אתה לא יכול לעבוד חלקית על פי העקרונות או להסתכל על אחרים ולהסיק מזה, אין לך מושג מה הם עושים בשאר הזמן שלהם, והאם הם עובדים או לא עובדים על פי העקרונות. אני לא חושב שהתעייפנו מלהסביר, אני רק מנסה להבין מה אתה מנסה להבין גלאל.

 

[murphy]

צודק, בוא נתמקד

מקור ה"צרות" שלי עם הסוד הוא: לפעמים זה עובד ולפעמים לא. אנשי הסוד אומרים שמחשבה מייצרת מציאות, אני אומר שלפעמים כן ולפעמים לא. בדיוק כמו שכל דבר אחר בעולם לפעמים עובד ולפעמים לא (אני יכול לתת כמה דוגמאות אם תרצה). אנשי הסוד אומרים שאם לא באמת נרצה, זה לא יקרה. אני אומר שכמו שהיו פעמים שמאוד רציתי וזה לא קרה, היו הרבה פעמים שלא רציתי ומשהו כן קרה והיו הרבה פעמים שלא היה לי איכפת והמשהו כן קרה או לא קרה. כלומר קרה לי הכל מהכל. אין פה שום ייחודיות שאפשר לייחס אותה ל"סוד" מסויים. בסרט הסוד כולם התמקדו בפעמים שדברים כן עבדו בשבילם, ואני אומר שיש הרבה יותר מקרים בהם זה לא הסתדר אבל על המקרים האלה הם לא יעשו סרט. ד"א, גם חוקי מרפי מתבססים בדיוק על זה וכשאסיים את הרשומה שלי בנושא ואפרסם אותה אני אשלח לך לינק. אנשי הסוד אומרים שצריך להיות בהתאמה על מנת לקבל את מה שאנחנו מבקשים אבל יש אנשים שכנראה קיבלו את מה שביקשו בלי להיות בהתאמה ונפלו בשל כך. כל מה שאני אומר (וזה מה שאני רוצה להבין, קרי, איפה אני טועה בראייה הזו שלי) שהדברים הם כנראה הרבה יותר מדי מקריים בשביל שיהיה אפשר לייחס אותם לחוק כזה או אחר. אני אמנם מדבר על דברים שאני רואה מסביבי אבל גם ובעיקר על דברים שקרו (או לא קרו) לי. לגבי ההתעייפות, התכוונתי יותר לשפי גור ארי שלצערי פרש מהשיחה

 

[Galel]

ובכן הבט...

כשאלחץ על הכפתור הזה כאן, הזמן יחזור לאחור ב5 שניות. ובכן הבט. הבנתי מה הבעיה. אתה עובד על סמך מידע מוטעה. "אנשי הסוד" (מורי הסוד? מי זה אנשי הסוד? כל מי שראה את הסוד?), לא אומרים שאם תרצה ממש חזק הדברים יקרו...למען האמת אם תדפדף טיפה אחורה בפורום תגלה שזו השאלה שחוזרת הכי הרבה והמקור להכי הרבה תסכולים - "נורא רציתי ולא יצא", כן טוב, נורא רציתי זה לא להשתמש בסוד. יש כמה עקרונות מאוד ברורים לשימוש בסוד, ואני ממליץ לך לראות את הסרט שוב עם דף ועט ( מה אכפת לי לומר לך לראות אותו שוב? תראה..) אבל בכל מקרה - וזו נקודה טובה מאוד להדגשה - הסוד מעולם לא אמר שרק מחשבה יוצרת מציאות או רק רצון יוצר מציאות. מחשבה+פעולה מוכוונת יוצרת מציאות. ואם תרצה לשאול אותי עכשיו : "אז אם זו פעולה מוכוונת, למה לעזאזל אני צריך את כל המחשבות החיוביות האלה, אני גם ככה עושה פעולה, אז זו פעולה שיוצרת את המציאות ולא המחשבה" אז אני אאלץ לומר לך: ידידי המלומד, לא למדת מספיק, שוב אל המקורות, (אם תרצה תקבל רשימונת) תראה את הסרט שוב, ואם בכל זאת תרצה לדון בזה לעומק (מה שאתה ממש יותר ממוזמן,כי אני ממש נהנה מהשרשור הזה ), בוא נפתח שרשור חדש, כי השרשור הזה יצא כבר ממש מפלצתי )))))))))))) שתהיה לך שבת שלום, אני הולך להכין חומוס ביתי (שפי, הכנתי יותר מדי, בא לך לקפוץ לארוחת ערב של חומוס?) גלאל.

 

[murphy]

נכון יש הרבה יותר מ"מאוד רציתי"

אבל לא התכוונתי לרשום פה את כל מה שנאמר בסרט. שים לב שכל זה לא סותר את מה שכתבתי אבל אני אגיב בכל זאת: הבנתי נכון אם אומר שמה שהסוד בעצם אומר זה את הדבר הבא: "אני בסדר, אני יודע מה אני עושה ושאני עובד אבל אם לך זה לא עובד זה אומר שאתה עשית משהו לא בסדר"? או במילים אחרות זורק את האחריות עלי? אין לי בעיה עם זה, מאז ומתמיד אמרתי שכל מה שקורה לנו בחיים זה בזכותנו או בגללנו, גם פה אין שום סוד. למרות שלא התכוונתי לענות לך ב:"זו הפעולה שמייצרת מציאות" בוא בכל זאת נתמקד רק לשם הדיון בעניין הזה. אם בחורה שמנה חושבת ומאוד רוצה להיות רזה, זה לא מספיק, היא צריכה גם לפעול בעניין הזה. מה הסוד פה בדיוק? זה מזכיר לי את גלולות הדיאטה האלה שפירסמו בטלויזיה ובאותיות הקטנות כתבו משהו בסגנון: הגלולות יעבדו רק אם תתעמלו ותקחו אותן כחלק מתהליך דיאטה כללי שעליכם לעשות... אתה מבין את הבעיה פה? הרי מי שיעשה זאת ירזה בלי קשר, אז למה צריך בכלל את הגלולות?

 

[שפי גור ארי]

מצטער, ראיתי את זה ממש מאוחר

ובכל מקרה לא הייתה לי אפשרות לקפוץ, אבל אנחנו בהחלט צריכים להפגש בקרוב. ושוב מזל טוב, יש כבר תאריך מתוכנן?

 

[שפי גור ארי]

אני מתנצל

אבל אני נוטש קצת את הדיון הזה, אני מאוד מעריך את מה שאתה אומר, אבל הדיון שלנו קצת לוקח אנרגיה, ולמרות שאני נהנה ממנו באופן כללי, אני ממש מרגיש שאנחנו קצת טוחנים מים. אתה אחלה בן אדם, אני אוהב את הבלוג שלך, והלוואי ויכולתי לעזור לך לראות איפה הדברים כן עובדים, ולעזור לך שהם יעבדו בשבילך על הדברים החשובים לך. אבל אני חושב שזו שטות, כי זה נובע מהכיוון מחשבה שלי. אני בכנות חושב שכנראה מה שיותר נכון בשבילך, הוא להאמין שהסוד לא ממש עובד, ושאתה אולי לא יכול למשוך דברים מסוימים לחייך. אני חושב שההסתכלות הביקורתית שלך, והיכולת שלך לנתח דברים הם הכוח הכי גדול שלך, והם גם מה שאתה רוצה בשביל עצמך במקום מסוים. ואני חושב שזה נהדר, כי להרבה אנשים זה היה עוזר להרגיש טוב עם עצמם, אם הם היו בטוחים בעצמם. שאלתי מה היה הכי חשוב לך, כי רצית להראות לך דוגמה למשהו שאדם ממש רוצה, משלב מוקדם, ולכן הוא מביא את עצמו להתאמה איתו. אני לא בטוח שהתוכנה שלך היא בהכרח הדוגמה הנכונה, אבל אין ספק שזה משהו שמאוד רצית והשגת, ואישית בעיני - זה גדול. לי עצמי יש רצון מסוים להיות עצמאי ולא מועסק מסיבות שונות, ויש לי את הקשיים שלי והפחדים שלי שמפריעים לי לעשות את זה. אז כל הכבוד לך על זה. אז אני אסכם את מה שיש לי לומר כך, בוא ניקח את הדוגמה שלך על יחסים, אני לא בטוח אם זה היה כאן או בבלוג, אבל דיברת על הטרייד אוף (טרייד אוף למי שלא מכיר - או trade off זה בעצם מצב שיש לך שתי אופציות שלכל אחת יש את היתרונות והחסרונות שלה, שהם הפוכים במידת מה) של האם להימנע מעימות כדי לשמור על הקשר במצבים מסוימים, או להיות כנה וישיר, למרות שזה מסכן את הקשר. ובכן, לי תמיד היתה חשובה זוגיות, זה הדבר שהיה ועדין הכי חשוב לי, ואני מאמין שבגלל שזה היה חשוב לי יש לי נישואים טובים, ואישה נהדרת. בכל מקרה, מהניסיון שלי ביחסים, הרבה פעמים עדיף לותר על העימות. קשה לי להסביר למה בדיוק על רגל אחת, אבל בוא נגיד ככה, בנקודה של עימות אחד הצדדים לפחות נמצא במצב לא יציב, כלומר הוא מתנהג לא במיטבו. וכמובן שזה יכול לקרות לשני הצדדים בעימות, עכשיו אנחנו לא נכנסים לקשר עם הצד הרע של אדם, אלה עם הצד הרגיל והצד הטוב שלו, אז צריך לתת מקום לצד הרע והבעיתי. כמו שאדם צריך לדעת לאהוב את הצדדים הפחות טובים בעצמו, ולוותר לעצמו מידי פעם למען השקט הנפשי שלו, ציך לעשות אותו דבר למען הזוגיות. אז במצב הזה, שאתה מוותר קצת בזוגיות, כדי לשמור על הקשר ולתת אהבה לצד השני, אתה בעצם אומר, אני מוותר על להיות צודק גם אם אני חושב שאני צודק, למען הצד השני. עכשיו, אני אעשה השוואה של זה למצב שלך עם הסוד, ועם היקום. בוא נניח שהיקום אוהב אותך, החיים אוהבים אותך, ומכירים אותך מאז ומעולם. ובוא נניח שהחיים מכירים בזה, שמבחינת טובתך, עדיף לך להישאר מי שאתה באופן כללי, שהדברים יהיו הגיוניים וסיבתיים. ולחיים/ליקום יש מספיק אהבה בשבילך כדי להגיד "אז שלא יחשוב שהיקום דואג לו, העיקר שיהיה לו הכי טוב שאפשר בשבילו, כי זה הרבה יותר חשוב". אולי בסופו של דבר, יש לך בגדול את מה שאתה הכי רוצה ומה שהכי חשוב לך. אולי אתה לא צריך אמת אחרת