בארה"ב הגישה מאד השתנתה בשנים האחרונות
אחרי שנים שבהן הרשויות המליצו על נתק טוטאלי מההורים הביולוגיים, הסתבר בעבודה קלינית ובמחקר שהנתק הזה עושה לא טוב לילדים.
(ולא מדובר על מקרים חריגים שבהם נוכחות ההורה הביולוגי מסוכנת לילד).
המחשבה שכיוון שמדובר בסיטואציות בעייתיות עם ההורה הביולוגי (ואכן לעיתים קרובות מסירה לאימוץ אינה מעידה על מצב מיטבי במשפחת המוצא, עבורו), אז עדיף נתק טוטאלי - פשוט נתבדתה.
לצד מחקרים רבים בנושא, אביא דוגמה אחת: במחקר רחב יריעה מארבע מדינות שכלל 3000 מאומצים בוגרים, דיוחו רב המאומצים הבוגרים, שחלקם יצר קשר עם מולידהם אחרי הגיעם לבגרות וחלקם לא, שהיו מעדיפים לו היה קשר כלשהו לאורך שנות ילדותם.
בנוסף נמצא שהשאלה מיהם מולידהם מאד העסיקה אותם לאורך השנים, וכילדים כל הזמן פינטזו על מפגש איתם. עוד נמצא שגם אלו שמאד התאכזבו מהמפגש עם המולידים בבגרות, היו מעדיפים מפגשים כלשהם לאורך השנים על פני נתק טוטאלי.
מחקרים אחרים גילו בעיות קשות בזהות של המאומצים הבוגרים כתוצאה מהנתק הזה ומ"החור השחור" שנוצר לגבי מקורותיהם האתניים והביולוגיים של הילדים כמו גם מול דמויות ההורים המופנמות שלהם. כמו כן נמצא שילדים רבים חשו כי משהו בסיסי "פגום" בהם שכן הם "עשויים מחומרים" לא טובים, שכן המולידים הם טאבו במשפחה המאמצת או שעובר מסר שמשהו מאד לא בסדר עימם.
מאומצים שכן פגשו לאורך שנות הילדות את מולידהם, בעייתיים ככל שיהיו, חוו פחות תחושת פיצול ונעדרות זו.
לכן כיום נעשה בארה"ב, קנדה גרמניה ואנגליה מאמץ מאד גדול לשמור על קשר עם ההורים הביולוגיים. יתכן שגם במדינות אחרות, אינני יודעת.
אם המולידים הם בעלי הפרעות אישיות קשות, מסוכנים, אלימים, רוצים ברעת הילדים - או שמסיבה אחרת נוכחותם מזיקה בעליל לילדים אפילו במפגש קצר בנוכחות אנשים מקצוע, אז מחליטים לעיתים שעדיף שלא.
אך הגישה הרווחת היא שעדיף לנסות לשמר קשר כלשהו מאשר החור השחור והסודי שהוא נחלתם של רבים מהמאומצים ומקשה עליהם מאד הליכים של הבשלת זהות בריאה ואינטגרטיבית.
הרשויות במדינות שהזכרתי כמובן נאלצות להתמודד גם עם התופעה של הורים ביולוגיים שהתחרטו ורוצים חזרה את ילדיהם.
זוהי תופעה בלתי נמנעת, אך במקרה של אימוץ (גם פתוח) ההחלטה לרוב אינה הפיכה. זה לא אסון לדעתי שילד ידע שאימו הביולוגית מתחרטת על מסירתו, אולי אפילו עדיף על מצב שבו הילד יודע ההפך: שאינה מתחרטת.
למרבה הצער, בארץ ובעוד מקומות רבים בעולם גישה זו אינה מקובלת, ובנוסף עובר לעיתים קרובות מסר סמוי , גם מהרשויות, בין השורות שהמולידים הם נחותים, מזיקים וצריך להישמר ולהסתתר מהם.
