שאלות שעלו מקריאה בספר "בגן האמונה":

[GMjoy]

שאלות שעלו מקריאה בספר "בגן האמונה":

בספר "גן האמונה" מרבים לכתוב על אמונה (מן הסתם) ועל ההרגשה הטובה שאדם חייב לאמץ לעצמו-לחיי שפע ושמחה ! אני מאוד מקבל את זה, ואוהב את הרעיון - הוא גם מחבר אותי אל הטוב שבטוב היום פתחתי שוב בעמוד מסויים, וקראתי דברים שהביאו אותי לשאול שאלות. הבנתי שעל כל דבר עלינו להיות שמחים - גם על הדברים שלא מצליחים - וגם על אלה שמתפרקים. מה שמסבירים בספר, זה שכל סיטואציה בחיים נשלחת אלינו עם סיבה. אין שום דבר "מקרי" או ללא סיבה. הכל בא למטרה, וכל דבר לגופו. נושא שמאוד נגע בי שם, היה נושא על סיטואציות בהם אנשים סביב משפילים אותך, צועקים ומקללים אותך. פשוט עושים עלייך "לינצ'" שמוריד אותך באותו הרגע, וגם גורם לתיסכול בהמשך... הספר מציג את זה כרצון אלוהי טהור, שבא אך ורק מהאל. האל רצה שככה יקרה, ולכן לא יהיה האדם חכם לכעוס ולהתווכח עם אותו גורם חיצוני שצעק והשפיל אותו, כי אותו אדם היה כלי חיצוני שנשלח מלמעלה. אני לא מבין איך לאכול את זה? אתם מאמינים שגם הדברים האלה באים למטרה טובה? כאילו, אם הבן אדם ממש מרגיש טוב עם עצמו, אמור לקבל סיטואציה כזו בברכה? בברכה מלמעלה? ועכשיו השאלה הגדולה: אנחנו מדברים על כוח המשיכה, שבעצם אומר: "המחשבות והרגשות שלך מושכות את החוויות לחיים שלך". נו...אז מה עושים עם שני הדברים האלה? מצד 1 - הכל בא מלמעלה - הכל בא תמיד מרצון גבוה - ומצד 2, אנחנו מושכים אלינו דברים. איך לסדר את הבלאגן הזה ?

 

[doingood]

מבחן האמונה

ישנם דברים שבאמת באים מלמעלה, מהרצון הגבוה ביותר, הנקי ביותר. ישנם גם, רגשות שאנשים לא מסוגלים להכיל, שמתפרצים בכל מני דרכים לא נעימות. העבודה של האנשים האלה (וזה כולל את רובינו), היא באמת לנקות את עצמם, ולפעול ממקום מאוזן. לקבל את כל מה שקורה לנו באהבה אין קץ, עלול להיות לא בריא ואף מזיק. אהבה מאוזנת, מודעות מכוונת, פרספקטיבה רחבה ויציבה, עוזרות מאוד לשמור על אמונה בריאה וחזקה, ולהפוך את החיים פה למלאי שמחה ופלא.

 

[גור הררי]

אלוהים קבע את החוקים. בחירת הדרך היא שלנו.

ברגע שבחרת את הבחירה שלך, אז נכון - "הכל בא מלמעלה". אבל הבחירות שלך הן חלק אינטגרלי מהדרך שאתה עושה. מה שיש פה זה מעין דיאלוג בינך לבין אלוהים. החוקים שלפיהם האל מנהל את הדיאלוג הזה אמנם אינם ניתנים לשינוי, אבל אתה יכול לנתב את ה"שיחה" הזאת כראות עיניך. ובקשר לשאלה הראשונה שלך, של "האם הכל קורה לטובה": זה עניין של השקפה. בוודאי תסכים איתי שגם האירועים הכי איומים יכולים להכיל בתוכם תובנות מועילות ודברים טובים. השאלה אם להתמקד ברע או בטוב, היא בחירה שלך. אם תרגיל את עצמך להתמקד תמיד בטוב שאתה יכול להוציא מכל סיטואציה (והדבר תמיד אפשרי), אז תגיע למסקנה ש"הכל קורה לטובה" בלי שום קושי בכלל.

 

[GMjoy]

רק המחשבה על זה מחברת אותי אוטומטית

אל הטוב! אני לא מקובע אך ורק באמונה שהכל בא מאיתנו - זה גם לא נאמר בפורום של רותי (מסע הנשמות). אני מקבל את כוח המשיכה, ואת החוק שאומר "אתה מושך את מה שאתה מרגיש", אבל זה לא מוחלט באמונה שלי. אני מאמין שאנחנו מושכים, אבל מאיפה? שוב, מלמעלה זה מגיע - האישור הסופי. וזה גם מבלבל, כי אם הכל קשור לרגשות, אז כן - יש אנשים עם אמונות מגבילות-חרוטות בתת-מודע- וזה גורם להם לחוות דברים לא נעימים. אבל בספר "גן האמונה" אומרים את ההפך..."כל האירועים באים אלייך מלמעלה - והאל משתמש לעיתים באנשים, גורמים שונים כדי להפגיש אותך עם סיטואציות שונות". והביאו את הדוגמא לגבי השפלות וכו'... קשה לי להבין שיש לאל כוונה שישפילו אותנו או יכו וכל מיני דברים כאלה... אני יכול לחבר את האמונה שהכל בא לטובה - זה גם חלק גדול מההבנה שלי אבל לדעתי יש פה סטייה בין הדברים... כנראה שגם פה יש לי בחירה אישית במה יותר מרגיש לי נכון להאמין בו. אה וגור, לגבי המשפט האחרון שלך: אם תרגיל את עצמך להתמקד תמיד בטוב שאתה יכול להוציא מכל סיטואציה (והדבר תמיד אפשרי), אז תגיע למסקנה ש"הכל קורה לטובה" בלי שום קושי בכלל. אני עברתי תקופה לא קלה לפני כמה חודשים, והרבה זמן חשבתי "על מה חשבתי לעזעזל?!" כמה כוחות ביזבזתי על זה, כשהחיים מציעים לי עוד יום יפה - ואני לא מנצל אותו למימוש דברים שכבר פה! אז אני מוצא בי את האמונה ש-הכל קרה לטובתי העליונה - ככה היה צריך כנראה לקרות. ומסיים בתודה.

 

[גור הררי]

האל מפיל עלינו אתגרים כדי שנלמד מהם

אם בן-אדם חוטף מכות מחבורת בריונים, יש פה איזשהו שיעור לחיים שהוא צריך ללמוד. זה לא שהאל הוא איזה סדיסט שנהנה לראות איך אנשים חוטפים מכות. המטרה פה היא ללמוד מהסיטואציה, ולצאת ממנה בן-אדם חזק יותר וחכם יותר. זה אולי לא נעים, אבל זוהי הדרך היחידה שבה בני-אדם יכולים לצמוח באמת. תחשוב על זה לרגע - האם היית מגיע לתובנות שאליהן הגעת עד היום, אילו בחייך היו רק שושנים ללא חוחים? זה חלק בלתי-נפרד מהתהליך שאנחנו עוברים.

 

[GMjoy]

ואם להגיד את האמת - לא.

אם לא הייתי חוטף "מכות" (שיעורים) במהלך התקופה הזו, שהרגשתי בא מאוד אבוד, חסר כל יכולת להתמודד, הרגשתי שאני מתמוטט, הייתי כל-כך חסר כוח ורצון לכלום. היום, כמו שכבר ציינתי בהודעה הקודמת, אני סיימתי את המחשבות האלה בהכרת תודה. ואני אומר תודה בכנות מלאה. אני לא הייתי מסוגל ללמוד אחרת, הייתי צריך את התקופה הזו, והיא קידמה אותי למי שאני היום -אדם יותר שלוו, יותר מחוזק, יותר חכם ומלא שפע. העניין ששאלתי עליו היה ספציפית על כוח המשיכה: בחוק הזה מדברים דווקא על החוויות השונות, כמשהו שמשכנו, כשלמעשה מדובר בעניין שדחף אותנו ללמוד שם - המקור הטהור והאלוהי. אז מרגיש לי כאן איזה פיספוס או אולי זה חוסר ההבנה שלי בינתיים. כמו שכתבתי: מצד 1 - אנחנו מקבלים הכל מלמעלה. מצד 2 - מושכים אלינו את זה. גור, אתה מרגיש את זה גם? מרגיש שיש פה איזה חיכוך קטנטן בדברים? ואם לא, אז תעזור לי להבין ? מאוד אודה לך

 

[גור הררי]

כמו שכבר אמרתי קודם, מילת המפתח היא "דיאלוג"

המציאות שאתה חווה היא יצירה משותפת שלך ושל בורא-עולם. חוק המשיכה מתאר את הצד שלך ב"עיסקה" הזאת. גן האמונה מתאר את הצד השני. אין פה סתירה, אלא שני אלמנטים שמשלימים זה את זה. ואם בכל-זאת נדמה לפעמים כאילו יש סתירה, זה רק בגלל שהאל הוא פרטנר-לשיחה מורכב מאוד. לא מדובר בפסיכולוג בגרוש שמשקף את כל מה שאתה אומר, או בג'יני שקופץ לדום ואומר "משאלתך היא הפקודה". תזכור על מי אנחנו מדברים... המקור העליון של כל הדברים. האם לא תצפה ממנו לטיפ-טיפה תחכום?

 

[GMjoy]

זה עדיין משאיר עוד קצת ערפל אצלי

אבל כבר יותר ברור. אני אחזור לקרוא את השירשור תגובות שלך לשאלות בעוד זמן, אני רוצה להבין אותם במלואם. ותודה!

 

[GMjoy]

ידעתי שזה יבוא...

גור, היום הבנתי מה התכוונת, וזה לגמרי ברור. במילים פשוטות: "התפקיד של האדם לבקש, ואת ה"איך" להשאיר לאל (יקום)".

 

[גור הררי]

מה שכתבת נכון, אבל זה רק חצי מהסיפור

החצי השני הוא, שלאל (היקום) יש שיקול דעת בקשר לשאלה אם בכלל לתת לך את מה שאתה מבקש או לא. הוא יכול לסרב לך - חד וחלק. אבל תסמוך עליו, שאם הוא מסרב אז יש לו סיבה טובה. הוא יודע מה שהוא עושה (מה שלא תמיד אפשר לומר עלינו).

 

[GMjoy]

נכון מאוד!!!../images/Emo45.gif

וראיתי את זה לא מעט בעבר - דברים מסויימים לא באו. דברים אחרים - כן באו לעומת זאת

 

[man-o-war]

אלוהים

למה אתה בדיוק מתכוון כשאתה אומר אלוהים? אתה מאמין לקיום של "אל" או יישות שולטת כלשהי אשר נפרדת ממך?

 

[GMjoy]

תחזור על השאלה, כי לא הבנתי כלום

 

[man-o-war]

אוקיי

היו פה הרבה דיבורים על האל בדיון הזה ואני רוצה להבין על מה בדיוק מדובר. מה זה אומר? אתם מאמינים בקיום של יישות כלשהי חיצונית ואשר אינה תלויה בנו?

 

[GMjoy]

אז ככה

קודם כל, אני מאמין שאנחנו כולנו קשורים אחד לשני/ה, ולכן אנחנו יכולים ליצור נקודות חיבור אנרגתי בינינו - כולנו מסונכרנים יחד לגבי האל (היקום), אז דיברנו בעיקרון על עניין התפקידים בין האדם ליקום. ב"סוד" מספרים על ג'יני, האני הגבוה שלנו וכו'... אלה דימויים שונים למקור האלה - שאנחנו כולנו באנו ממנו, זה הרי ברור? יש אטאיסטים שלא מאמינים בכלום. לא מדברים עליהם פה. הדיון בפשטות: כשאדם מבקש, הוא פונה למקור הגבוה - האלוהים, והאל מחליט אם מתאים לנו לקבל דבר כזה או אחר... אנחנו לא יכולים לדעת, מלבד לבקש. האינטליגנציה היקומית הרבה יותר גבוהה ומורכבת להבנה שלנו, ולכן אנחנו יכולים לסמוך שטובתנו העליונה (שהוזכרה על-ידי עופרה) דואגת לנו במטרות הבאמת חשובות - ואלה הדברים שבאים לידי ביטוי בחיים/מציאות ממשית שלנו מקווה שהבנת עכשיו.

 

[GMjoy]

למקור האלה = למקור האל../images/Emo13.gif

 

[man-o-war]

תגובה

למען האמת אני לא כל כך מבין את כוונתך. לגבי העובדה שכולנו קשורים, אני מסכים במאה אחוז. כולנו בסופו של דבר אחד ואני חושב שאחת הבעיות הכי גדולות של עולמינו היא שהגישה הרווחת היא להתייחס אל עצמינו כנפרדים וכבודדים. אני לא חושב שיש אל או יישות כלשהי חיצונית, זו הטעות הכי גדולה של רוב הדתות בעולם אם אתה שואל אותי. לפי דעתי הקסם כולו הוא בנו, לנו יש את היכולת לשנות את גורלנו, למשוך אלינו את הדברים או האנשים שאנחנו רוצים ולשנות את חיינו. אנחנו היוצרים והבוראים של המציאות ושל החיים שלנו. רבים מאיתנו חיים בגישה של קורבנות ויוצרים את המציאות באופן אוטומתי וללא כל שליטה או כוונה, חלקנו מאי אמונה וחלקנו מאמונה שגויה. לרוב אנחנו שמים רגליים ומכשולים לעצמו בדרך למטרה כחלק מאי אמונה בעצמינו וביכולותינו או ממחסומים פסיכלוגיים כאלו ואחרים. אני לא בדיוק יורד לסוף דעתך בנושא הזה, אשמח אם תחדד את נקודת ה"אלוהים" שציינת. האם הטענה שלי מנוגדת לדעתך שלך?

 

[GMjoy]

אם אתה מאמין שכולנו אחד, לא חשבת מאיפה האחד?

מאיפה נוצר האחד שעליו כתבת..? אני חי באמונה באל, ואני לרגע לא מתערער באמונה שלי, כי היא חלק ממני. אי אפשר להתכחש למשהו שממנו באת - כמו שאתה לא תתעקש שאתה לא בן להורים שלך, נכון ? יופי. כאן זו הנקודה. כולנו באים בגישה הזו - אנחנו "אדוני העולם", ואנחנו משנים את המציאות/גורל שלנו. אני גם אוהב את החכמולוגים שמאמינים שהם "אדונים" כאן

וזו זכותם! אבל מה? האדם עדיין לא שינה חוק 1 מחוקי היקום. שום דבר לא השתנה, אלא התקדם עפ"י החוקים הללו. הגוף, העולם, השמש, הפלאנטות, החלל, האדמה כולה - אינה רכוש פרטי של אף אחד!! אתה בעצם מבין את המשמעות הזו ? אתה אפילו לא "אדון" לגוף שלך...!! הגוף שלך, זו מתנה שקיבלת...ממי ? אולי תמצא פירוש או "עובדה" כלשהי, אבל זו מתנה מאלוהים! הגוף הזה משרת אותך כל חייך, אבל אתה עוזב אותו בסופו של דבר.. אתה כותב "לנו יש את היכולת לשנות את גורלנו, למשוך אלינו את הדברים או האנשים שאנחנו רוצים ולשנות את חיינו" - מישהו הצליח לשנות את גורלו? באמת? עד היום לא הוזכר אדם 1 ששינה את חוק התמותה באנושות. גם אלה שעושים ניסויים, הקפאות ושיכפולים - לא הביאו עצמם ב"מהפך" שהפך את פני הדברים. אתה מבין? וכל אלה - הן ע-ו-ב-ד-ו-ת !!! אתה הצלחת לשנות את גורלך במשהו? את החיים שלך - אבל בדיוק כפי שרצית? תספר לנו... אתה הצלחת למשוך את *כל* האנשים שרצית בחיים? המשך למטה...

 

[GMjoy]

המשך..

נמחקה לי התגובה בהמשך, אז אני אנסה לשחזר את הכתוב. הדיון שניהלנו עם גור, התייחס במידה רבה למה שכתבתי לך פה (בהרחבה), ואתה מוזמן לקחת מזה מה שתבחר לנכון אנשים שצפו לראשונה ב"סוד" הרגישו שפקחו את עיניהם, ו-עכשיו הם יכולים לשנות את החיים שלהם. אבל ! ! ! החיים השתנו כל הזמן - עד לרגע שבו החליטו בזה - החיים כל הזמן זרמו באותו חוק/עיקרון. ישנה השגחה מעלינו, ולכן דברים מסויימים קורים, ולא קורים. האנשים אפילו לא יכולים לדעת למה דברים לא קרו

אתה קולט? אנחנו "אדוני העולם" אבל לא יכולים לדעת מה ולמה - עד שלא מגלים לנו בהמשך... האדם לא יכול לבקש, ולצפות ש*כל הבקשות* יבואו אליו - זה לא יקרה ! א' - לא הכל קורה לפי התיכנון שלנו. ב' - לא הכל קורה בזמן/מקום שאנחנו רוצים. המטרה הכי עליונה וגדולה שלך בחיים, זה להיות טוב ! תאמין במה שטוב לך. תאמין במה שעושה לך טוב. תעשה מה שתבחר לנכון, ואם תעשה את זה בלב שלם ובאהבה (הדבר שעליו פועל היקום) הדברים יתגשמו !

 

[גור הררי]

המממ... הדרך שבה הצגת את זה מעוררת מחשבה

אנחנו באמת מעין "אדוני עולם", אבל מה אנחנו מבינים בניהול עולמות? בחיי, אין לנו שמץ של מושג מה אנחנו עושים, שמת לב?

זה מעניין. בתחילת השרשור אני טענתי ש"האל קבע את החוקים", אבל עכשיו אני מבין שהאמת הרבה יותר עמוקה מזה. חוקי הטבע פשוט קיימים כי הם בלתי-נמנעים. הם בלתי-נמנעים בדיוק כמו שהעובדה ששתיים ועוד שתיים הן ארבע היא בלתי-נמנעת. זה לא שאיזו דמות מחוקק חיצונית קבעה את החוקים האלה באופן גחמני. הדבר שלו אנחנו קוראים "אלוהים" הוא פשוט מכלול כל החוקים הבלתי-נמנעים האלה. החוק והמחוקק - חד הם.