תגובה שנייה
דבר ראשון יש כאן נקודה חשובה שצריך לזכור, הדיון הזה הוא אתיולוגי ותאורתי לחלוטין. אנחנו דנים על דברים שמאוד קשה להוכיח לשניי הצדדים וזה בעיקר עניין של אמונה. כך שאף אחד מאיתנו לא יכול להרגיש בעלות על האמת, הדברים האלו מתפרשים לכמה כיוונים וזו בדיוק הסיבה שהדיונים האלו מתקיימים במשך אלפי שנים. להשקפתי, היקום הוא עצום, אנחנו יצורים מאוד חדשים וטריים כאן. לפעמים אנחנו שוכחים את הפרופורציות שלנו. על כדור הארץ שלנו התהלכו כל כך הרבה יצורים לפנינו. אנחנו כל הזמן לומדים, יש המון שאנחנו עוד לא יודעים ולכן יש מקום לטענות שלך אבל עם הזמן אנחנו מתקדמים ומבינים עוד ועוד. רק בשנים האחרונות מדענים הצליחו להוכיח ולשחזר באופן מסביר דעת את תאוריית המפץ הגדול, עד אז הטענה היתה שאלוהים ברא את השמים ואת הארץ בשבעה ימים לפניי 4000 שנה. אנחנו כל הזמן מתקדמים, המדע היום הוא מתקדם באופן שאנשים לא דמיינו לפניי עשרות ומאות שנים. אנחנו יודעים היום המון ובאותו זמן אנחנו עוד לא יודעים כלום. הנדסה גנטית הכוללת שחזור רקמות היא מדע מופלא שעתיד לגלות לנו עוד רבים מסודות היקום והחיים. פיזיקת הקוונטים היא עוד נושא שרק התחלנו באמת להבין. אנחנו עומדים כיום בפתח של מהפכה מדעית ועוד מספר שנים (לך תדע כמה) אנחנו כן נוכל לקרוא תיגר על הרבה חוקי טבע. כבר היום אפשר למצוא מדענים אשר טוענים שיש להם את הרעיונות הבסיסיים שבסופו של דבר יעזרו לנו לקרוא תיגר על המוות, כח הכבידה, נסיעה בזמן וכ"ו. כיום אין לנו הוכחה שחיים בכוכבים אחרים קיימים אבל לכולנו כבר ברור שהתשובה היא ככל הנראה כן. לפניי 40 שנה התשובה הרווחת היתה שלא ובעוד 200 שנה כנראה שכולנו נדע בדיוק איך נראים החיים האלו. אנחנו לא יודעים המון וזה בסדר לא לדעת. אני לא מתבייש להגיד שלהרבה שאלות אין לי תשובה. אני לא נותן לעצמי להאמין בדברים מסויימים כי לא מרגיש טוב עם הספק. אתה לא יכול להשוות את העובדה שבאתי בסופו של דבר מההורים שלי לטענה שבאתי מאלוהים. אתה מערבב עובדות ואמונות. אתה יכול להגיד שאני לא יכול להכחיש את העבודה שכולנו באנו מהקוף כמו שאני לא יכול להכחיש את העובדה שבאתי מההורים שלי. זה יותר נכון. לדבר על גורל זה קל אבל מאוד חמקמק. אתה שואל אם הצלחתי לשנות את הגורל שלי במשהו, איך אני אמור לענות על השאלה הזאת? כנראה שאני לא יודע את התשובה מכיוון שאני לא יודע מה היה הגורל שלי ואולי בכלל לא היה לי כזה מעולם. אני מאמין שאני יוצר את הגורל שלי בכל בוקר שאני קם. כמובן שאני נתון לחוקי טבע שאנחנו לא יכול לשנות אבל אני מחליט בסופו של דבר איך החיים שלי יראו. כמובן שאתה יכול להגיד שהכל קבוע מראש וגם בחירות שאני חושב שלקחתי באופן אוטונומי היו קבועות מראש. אני לא מאמין בזה, אני מסרב להאמין שהגורל של חבר טוב שלי היה למות בגיל 19 ואני מניח שלא אני ולא אתה נדע את התשובה במאה אחוז. אני לא מתיימר להגיד שאני שולט באופן מוחלט בחיים שלי ובאופן שבו הם מתפתחים, לצערי רובנו לא מצליחים ליצור את המציאות סביבנו ולעצב את חיינו באופן מודע ובשליטה מלאה. אבל אני כן מתחיל להבין שאני הוא ששולט בחיים שלי. אנחנו יוצרים את המציאות סביבנו. כמובן שאנחנו כפופים לחוקים כאלו ואחרים שאנחנו צריכים להתחשב בהם. בסופו של דבר אנחנו יצורים מוגבלים גם מבחינה שכלית. אנחנו גם לא חיים בעולם לבד ותמיד צריכים להתחבש ומושפעים מאנשים אחרים. אבל אני לא קורא לחוקים ולמגובליות האלו אלוהים. ולאט לאט עם התקדמות הטכנולוגיה והמדע החוקים האלו יגבילו אותנו פחות ופחות. מוח האדם הוא דבר מופלא ונפלא אשר עתיד לגלות לנו עוד כל כך הרבה על עצמו ועל הדרך שבה אנו חווים ותופסים את המציאות. כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, במשך אלפי שנים אנשים האמינו שישנו אל חיצוני. יישות כלשהי אשר חורצת גורלות, משנה עולמות וכל יכולה. מכל הדברים הרעים שיצאו מהעניין הזה הדבר הגרוע ביותר לדעתי הוא תחושת חוסר האחריות. אנשים פשוט השליכו מהם את האחריות וזו הסיבה העיקרית שבימינו רוב האנשים עדיין לא מבינים שהם היוצרים של המציאות שלהם. תחושבת הקורבן והנשלטות מלמעלה כל כך מוטבעת ומושרשת בנו. אני אשמח אם תרחיב קצת על מה הוא בעצם אלוהים (בשבילך כמובן) כי בעיקר כתבת על למה אני לא יכול להתכחש לקיומו.
העולם והטבע לא מציע דבר מלבד שפע
וככל שאני יותר מתקרב לשפע - האלוהים - אני מרגיש יותר חי
