שאלת בית ספר, כתוצאה מהאבחון

שאלת בית ספר, כתוצאה מהאבחון

שאלתי את השאלה בפורום של ילדים ביסודי, אבל אשמח לשמוע דעה דווקא מהורים לילדים 'לא רגילים'.
אנחנו מתלבטים בין שני בתי ספר. אחד קטן, כיתות קטנות יותר, ילדים דומים לו באופי, אבל הלימודים מאד תובעניים. יצטרך להשקיע המון, ואולי עדיין לא יצטיין.
בית הספר השני גדול, כיתות גדולות, לימודים ברמה גבוהה אבל בלי הלחץ של לרוץ בחומר ולהשלים הכל לבד. יש לו יותר סיכוי להצטיין.
הילד בחר את בית הספר התובעני. אנחנו נוטים לשני.
כשהגענו לראשונה לפסיכיאטר, שמכיר את שתי האפשרויות, הוא פסל את בית הספר הגדול, אמר שהוא מפעל, ושהוא לא מתאים לילדים רגישים. עכשיו, כשחזרנו לפגישת סיכום אחרי שפגש את הילד, הוא שינה את דעתו לחלוטין. הוא טוען שהילד לא חזק נפשית להתמודד עם כישלון, לכן צריך לחזק אותו לפני שמציבים בפניו כזה אתגר. ולכן אמר חד משמעי, לשלוח לבית הספר הגדול אבל פחות מלחיץ.
מה דעתכם? בית ספר מלחיץ אבל עם יותר תמיכה, כנראה. או בית ספר גדול עם רמת לימודים טובה מאד, אך עם יותר ילדים, חלקם לא מאד דומים לו, אבל עם סיכוי לחזק את ביטחון העצמי כי יצטיין (כנראה).
אגב, מבחינתו קבלה לבית הספר הקטן זאת הצלחה והוא מאד שמח.
 

grayart

New member
כישלון יהיה בכל מסגרת.

כישלון זה חלק מהחיים, כולנו נכשלים לפעמים בקטן ולפעמים בגדול, הדרך שבה אנחנו מתייחסים לכישלון היא המשמעותית.

מזכיר לי אנשים שניסו להתאבד (לא עלינו), ואחר כך אומרים שהם נכשלו בכל דבר שהם עשו בחיים גם בניסיון ההתאבדות.

לפעמים בוחרים בכישלון כי פוחדים מהחיים, לפעמים בוחרים בכישלון כי פוחדים מהמוות.

אצלכם אתם בוחרים בבית הספר הנכשל כי אתם פוחדים מהכישלון.
הפחד היחידי הוא מהפחד עצמו, ואתם כהורים צריכים ללמוד להתמודד עם הפחד במקום להעביר אותו הלאה אל הילד שלכם.

כישלון זה לא דבר מפחיד, כישלון זה דבר בילתי נמנע, והוא חלק מתהליך הצמיחה.
אף אחד לא יודע באמת מתי הוא הולך להיכשל, אבל הפחד מכין את הקרקע, ובסופו של דבר מגיע גם הכישלון שלו ציפו.

הילד הולך להיכשל וליפול, הוא הולך גם להצליח וללמוד מהניסיון , וגם מהכשלונות שלו.
במקום לבחור בבית הספר הפחות טוב, תעשו עבודה למיגור הפחד שלכם, ולילד תמצאו מישהו שייתן לו כילים טובים להתמודד עם כשלונות , מישהו שילמד אותו להשתמש בכישלון כמנוף ללמידה וצמיחה במקום להתייחס אליו כמשהו שצריך להמנע ממנו או לברוח מפניו.

אני בא מעולם האומנות , מציור, אני מלמד ציור, ועובד עם ילדים קטנים, הרבה ילדים בוכים אצלי בכיתה, ובסוף יוצאים ממנה עם חיוך.
יש משפט של ציירים שאומר שלכל צייר יש 10.000 טעויות שהוא הולך לעשות בציור, וככל שהוא יעשה אותם יותר מוקדם כך הוא ייפתר מהם יותר מהר.

כמובן שבחיים נעשות טעויות לאורך כל הדרך, אבל כישלונות? זה הפחד מדבר, וצריך לטפל בפחד.

הילד בחר נכון.
תעזרו לו בבחירה שלו ותהיו הורים תומכים.
 
אהבתי


 
רק לדייק

בית הספר שקל בו לימודית זהו בית ספר שנחשב מאד חזק לימודית, מורים טובים. הילד יילך בבית ספר להעשרה טכנולוגית שלוש פעמים בשבוע, יהיה בהקבצה הכי חזקה במתמטיקה, אנגלית ומדעים. וכמובן שהתכנון כרגע הוא שייעשה בגרות 5 יחידות במקצועות הראליים. ממש לא מדובר ב'חיים קלים'.
הפסיכיאטר אומר שקודם צריך לחזק אותו. שהיום כישלון ישפיע עליו בצורה הרסנית.
שאם ניתן לו תרופות וטיפול פסיכולוגי מתאים, הוא 'יבריא ' ויהיה כמו כולם. הבעיה גם שאני לא מתלהבת לתת לו תרופות, אז אולי לא תהיה התקדמות.
 

yonitbrk2

New member
עוד לא שמעתי על אוטיסט שהבריא מהאוטיזם

כן התקדם, אבל הבריא??????????? אוטיזם זו לא מחלה!!!!!!!!!!! וכך יגידו לך גם אוטיסטים בוגרים.
ושוב אני שואלת - א. למה חשוב שיהיה בהקבצה הכי חזקה, ומה יקרה אם לא יעשה את כל הבגרויות מוגברות? מה יקרה אם יבחר מגמה אחת או שתיים מוגברות ולא את אל המקצועות הריאליים.

ב. וזו השאלה הכי חשובה בעיני - האם שקלתם לשאול את דעת הילד, לפני שאתם מחליטים ובונים בשבילו את העתיד? ומה אם מקצועות ריאליים לא מעניינים אותו? ומה אם ירצה בכלל ללמוד תחום אחר??????????
 

TikvaBonneh

New member
זה הילד הגדול, זה עם הADHD

אני כן שמעתי שADHD יכול לעבור, אצל ילדים שנולדו פגים ההפרעה נעלמת בסביבות גיל 24.כי בעצם אצל הפגים ADHD זה סוג של עיכוב התפתחותי
 

yonitbrk2

New member
פגים

מעצם העובדה כי אינם מתפתחים כמו שצריך בבטן, אלא משלימים את ההתפתחות באינקובטורים, מרבית הפגים נולדים עם איזו שהיא בעיה, אם נוירולוגית, או בעיות בעיניים, כאשר לרוב הקרנית לא מתפתחת כמו שצריך, או חסימה במעיים, וכן כמו אצלי כאשר התאומים נולדו עם אוטיזם, והגדול עם קשב וריכוז. אבל זה לא מחייב, משום שיש כאלו שנולדו פגים ובלי כל בעיה שהיא. בעיית קשב, אם היפר אקטיביות או בלי, נובעת מפגם כלשהו בספיגת הורמון מסויים במוח. ישנם כאלו שהבעיה עוברת, או משתפרת עם השנים. הם פשוט לומדים לחיות איתה, ומקבלים כלים איך להתגבר על הקשיים. אבל עם הגיל, ואני יכולה להעיד על עצמי ועל בעלי, וכן על חברות פחות או יותר בגילאים שלנו (מעל 50), היא בהחלט שוב צצה ודי יכולה להפריע בתפקוד. סף הריכוז נמוך, קשה להתרכז אם בטלויזיה/רדיו, ואפילו בקריאה. יש לי חברה שכדי לעבור את היום בעבודה, היא חייבת לקחת קונצרטה. אחרת היא לא מתפקדת.
 
מישהי אמרה לי שרוב הסיכויים שזה יעבור

מעצמו אחרי ההתבגרות המינית כי יהיה שינוי הורמונלי. ושאם המצב לא נוראי, מספיק טיפול פסיכולוגי תומך. מה דעתך?
 

yonitbrk2

New member
אם כוונתך לאוטיזם

אז זהו, זה לא עובר. אוטיסט נולד אוטיסט. זו ישות בפני עצמה. כן עם השנים המצב יכול להשתפר. מבחינת גיל ההתבגרות, שינויים הורמונליים והתבגרות מינית - מכירה רבים וטובים שמצבם דווקא הורע עם כניסתם לתקופה הזו. הגוף אשר הוצף בהורמונים לא תפקד כמו שצריך, ונהפוך הוא - הם יצאו מאיזון , ומרביתם כן הזדקקו לתרופות כדי להתאפס על עצמם, ואלו שכבר קיבלו תרופות, נזקקו לאיזון תרופתי מחודש. אבל שוב - כל אחד לגופו, ואין מקרה אחד דומה למשנהו. ישנם כאלו, שנמצאים ברמות תפקוד גבוהות מאוד, שאכן לאורך השנים טיפול פסיכולוגי הספיק. אבל זה אומר טיפול פסיכולוגי קבוע, גם בגילאים הבוגרים יותר, גם היום, כשהם כבר בגיל 20 + , סיימו לימודים עם בגרות מלאה ומתנדבים לצבא. בלי התמיכה הצמודה לא מאמינה שהם היו מצליחים לעמוד בכל האתגרים. חלקם משלבים טיפול פסיכולוגי ותרופתי גם יחד.
 

yonitbrk2

New member
מנסיון אישי

שלי, של בעלי, של חברות שלא מתפקדות בעבודה בלי ריטאלין, זה לא עובר, אבל לומדים לחיות עם זה, ולומדים להסתדר. לומדים טריקים שמקלים על התפקוד והריכוז.
זוכרת את עצמי כבחורה צעירה, אם כחיילת ואם כשוטרת, כאשר עברתי קורסים מקצועיים עד כמה היה לי קשה להתרכז, והיום בעבודה, כאשר אנחנו עוברים השתלמויות, ואני תופסת את עצמי חולמת באמצע, או מוסחת בקלות. גם בעבודה עצמה, עד כמה המוסחות שלי גבוהה. כל פיפס מוציא אותי מקו המחשבה, עד כמה הרעש מפריע לי להתרכז. וכך גם בסרטים בשעות הערב, או לקרוא ספר . אני מאוד אוהבת לקרוא, אבל אם אין את התנאים המאפשרים לי ריכוז מוחלט ,אני מאוד מתקשה לבצע את הפעולה הזו.
 

dina199

New member
ויש שזה לא עובר להם והם הופכים

לשחקנים, ספורטאים, רקדנים. מקצועות עם תנועה ששם דווקא ההיפריות עוזרת.
קראתי ראיונות עם שחקנים ידועים והם סיפרו שאצלם זה לא עבר
 
הוא רוצה להיות אסטרופיסיקאי

כך שכן יצטרך מקצועות ראליים. הוא חזק בתחום ואובחן כמחונן. אין לו שום בעיה להצליח בהקבצה עליונה. ואין לי בעיה שילמד גם מקצועות הומניים בהרחבה.
והוא לא אמור להבריא מאוטיזם, אלא להתחזק מבחינת הביטחון העצמי. ואולי ללמוד טכניקות להתמודד עם הפרעת הקשב.
 

yonitbrk2

New member
הפרעת הקשב נובעת מהאוטיזם?

אין ספק שחייבים לטפל בביטחון העצמי וכן ללמוד טכניקות להתמודדות עם הלקות. האם הוא מקבל טיפול מתאים? הוא צריך לדעת שאלו הדרישות של המגמה, ושזו אחריות שלו לעמוד בדרישות, משום שאם לא יצטרך לחפש מגמה אחרת.
 
לא, בוודאות אין לו אוטיזם

הבעיה היא שגם לדעתינו, וגם הפסיכיאטר הסכים איתנו אחרי האבחון, הוא לחלוטין מכחיש שיש בעיה. לקחנו אותו לאבחון בגלל בידוד חברתי והוא הסכים ללכת, אבל כל השאר הוא טוען תקין. לכן אני גם לא יכולה לסמוך עליו שיבין האם הוא באמת מסוגל.
 

yonitbrk2

New member
חשוב שאתם ההורים תהיו עם ראש פתוח

ולא תלחיצו אותו בגלל הציפיה שלכם ממנו. אצלי, הגדול, אשר אובחן עם קשב וריכוז בגיל צעיר מאוד, למד ביסודי רגיל, אבל לקראת הסוף, כאשר ראיתי שהוא קורס, ולא יכולנו להמשיך לעמוד בהוצאות של הטיפולים והמורים הפרטיים, פשוט עשינו איבחון מחודש, לקראת סוף כיתה ו', והעברנו אותו לחינוך מיוחד, בית ספר לחבר'ה עם בעיות קשב, שם ידעו איך לעבוד איתו, ולקדם אותו, ושם הצליח לסיים בגרות מלאה. לכן אני אומרת, היות והילדים בגילאים האלה, לא תמיד מסוגלים להבין את הקשיים שלהם, אנחנו ההורים חייבים להיות חזקים ולנווט אותם למקומות המתאימים להם, גם אם הם חושבים שזה לא מתאים. אם תראו שמתקשה, קחו אתם את המושכות, ותנווטו אותו למקום שיעשה לו טוב. כדי לעמוד בקריטריונים של הצטיינות, גם לבעלי לקות קשב, זה גוזל המון המון כוחות נפשיים. זה מצריך חוזק נפשי, שאת אומרת שכרגע אין לו. לכן המחשבה שלכם צריכה להיות נטו חיזוק הילד, ועבודה על בטחון עצמי, גם אם זה במחיר הרצונות שלו כרגע. אפשר להציג לו את המראה מול הפנים, ולהגיד לו חד משמעית - כרגע אתה צעיר מידי כדי להבין, אבל אנחנו חייבים לעבוד על XYZ,כדי שבהמשך תוכל לתפקד ולהגיע למקום אחר, מקום שאתה שואף אליו.
 

TikvaBonneh

New member
הוא אומר שאין לו בעיה להתרכז?

ומה מדווחות המורות? האם הן רואות קושי בהקשבה בשיעור? בהתרכזות במטלות?
 
טוען שאין קושי

הוא תלמיד טוב, מתנהג יפה ואין תלונות. כן יש תלונות על רשלנות, מדבר הרבה, מאבד ציוד וכו. אבל לא שמעתי שמתנתק וכד'
 
למעלה