אני לא חושבת
שיש סיבה מיוחדת... ההורים שלי אהבו את השם. האמת, עכשיו אני מרוצה ממנו, אבל די סבלתי בגללו כשהייתי קטנה, כי זה כביכול "שם של בן" (למרות שמבחינת המשמעות, הוא דווקא שם של בת, רוני זה "שמחי". וגם יש שיר כזה.). גם לשתי אחיותי יש שמות שמתאימים גם לבנים. כשהייתי קטנה, הצטערתי שלא קראו לי "שירי". אבל זה בשום אופן לא היה מסתדר עם שם המשפחה... בכל מקרה, למרות שאני אוהבת את השם שלי, אני די נחושה בדעתי לקרוא לילדים שלי בשמות חד-מיניים... למה סתם להסתבך... (אגב, יש לי תיאוריה שאומרת שאנשים עם שמות "רגילים" הם אלה שאוהבים לקרוא לילדים שלהם בשמות מיוחדים... אבל אני לא אתחיל לדון שוב בנושא השמות, שהוא אחד הנושאים האהובים עלי ביותר...)