שאלת מין...

[dorit124]

שאלת מין...

עברו כבר 3 חודשים מאז הלידה שהיתה בסדר רק שחודש סבלתי מהתפרים ונדה שום דבר בעלי לא מתקרב אליי אפילו לנשיקה וזה מאד משפיע על היחסים ביננו, גם כל ההריון לא שכבנו אבל אז התירוץ שלו היה פחד להזיק לעובר וישר אחרי הלידה היחסים היו באופוריה ועכשיו כל כך התרחקנו שבקושי אנחנו מחליפים מילה אחד עם השני ואני מרגישה כל כך לא מושכת שממש בא לי לקום ולעזוב אותו ולמצוא מישהו אחר. יש לציין שהעלתי 30 קג בהריון והייתי ענקית ומאז הורדתי 21 קג ואני בחורה שמסובבים אחריה את הראש.. שוקלת עכשיו 69 קג ואני 1.67 מה עושים? מה קורה פה? ככה זה אצל כולם בהתחלה?

 

[אדר שלי]

את חייבת לדבר אתו על זה../images/Emo141.gif

ולא לתת לו לצאת מזה בתירוצים שונים. אצלנו המצב הפוך, בעלי רוצה ולי קשה (עייפות, הנקה, דאגה לתינוק), אבל מדברים על זה ואז לא צריך לנחש מה כל אחד חושב. בהצלחה!

 

[galiaS]

מצטפרת לקודמתי

וממליצה לך לדבר איתו. זה קשה בהתחלה, פתאום כל החיים נהים סביב הילד וחסר הביחד.

 

[dorit124]

אז זהו...

שאי אפשר לדבר איתו על כ-ל-ו-ם! הוא תמיד מתגונן וכבר אני מרגישה שנעלמה החברות ביננו ושאני בעצם גרה עם שותף עצלן ושתקן ולא עם בעל. רק אוסיף ואומר שבזמן ההריון נפגשתי עם פסיכולוג כי המצב היה דומה והוא היה אמור לבוא גם אבל הוא טען כמו עכשיו שאין לו שום בעיה! הוא הבן אדם הכי מופנם וסגור שהכרתי כך שאין בעצם עם מי לדבר.

 

[משוש30]

הנה מצב קלאסי למשהו שתהנגדתי

לו לא מזמן בפורום: טיפול זוגי. לדעתי בעלך עבר דוג של "טראומה" מהשתנות הגוף שלך בהריון ולידה או אולי זו איזשהי תגובה פסיכולוגית לראיה שלו בך "אמא" ולא "אישה". בכל מקרה הוא יכול להגיד עד מחר שאין לו בעיה. אבל יש. יש לי חברה שעברה סיפור דומה (למרות שלא היה שם ילד) והטיפול עזר להם מאד. גם הוא אמר שאין לו בעיה ולא היה מוכן ללכת לטיפול. והיא אמרה לו שאו טיפול או פרידה. אבל חשוב לא לאיים בזה סתם. היא באמת התכוונה לזה...למזלם הם מצאו מטפלת מדהימה והיום הם עברו ממש שינוי. בקיצור אני ממש בעד טיפול זוגי אבל חשוב נורא שתמצאו מטפל או מטפלת טובה.

 

[lulyK]

אולי הוא כבר מפחד ליזום?

אני אחרי הלידה הרגשתי שצריך להתחיל הכל מהתחלה. כאילו צריך לחזור למצב של החזקת ידיים ולעשות שוב את כל הדרך... צעד צעד.

 

[dorit124]

תודה לכם על כל התגובות אבל...

אני די הירמתי ידיים ובעצם חיה איתו אבל לבד כי כבר אין לי כח לריב... והוא יעדיף להפרד ולא ללכת לטיפול. ואם להגיד את האמת אני חוששת שהאהבה פרחה לה ועפה מהחלון...

 

[lulyK]

לא סדתם רוב הגירושים קורים בשנה

הראשונה שאחרי לידת הילד הראשון. חשוב לזכור את זה בכל הבלאגן - לכולם קשה וכולם עוברים את זה. עברו רק שלושה חודשים מהלידה, אל תמהרי להרים ידיים. הוא יעדיף להפרד מאשר ללכת לטיפול? את בטוחה? הוא מודע לזה שאצלך הגיעו מים עד נפש?

 

[אמא של אחת וחצי]

3 חודשים זה זמן כ"כ קצר - קחי נשימה

עמוקה.אל תעשי עכשיו צעדים דרסטיים שבודאי תתחרטי עליהם אח"כ. אני מתייחסת אל החודשים הראשונים (אפילו עד שנה) כאל תקופה בזוגיות שצריך לשרוד אותה, בפירוש כך. לא פירטת מה יחסו של בעלך אל התינוק/ת, איך היו היחסים בינכם לפני ההריון, האם ההריון היה מתוכנן ורצוי עבור שניכם ועוד שאלות שאולי מוטב שיישאלו במסגרת טיפול. בכל מקרה, כמו שאת רואה, אינך לבד ואם את זקוקה לכתף כולנו כאן

 

[sipor]

קודם כל..

מה שאת מתארת נשמע לראשונה מעליב, אבל גם מאותת על בעיה שקיימת בינכם. בעיני מאוד מוזר שלא התקרב אליך בהריון והתירוץ שהוא השתמש קלוש עד לא לעניין ונראה שהסתיר בעיה אמיתית שקיימת. ולא, לא אצל כולם זה ככה, להפך.. הבעלים בדרך כלל מסתובבים סביב המיטה ומחכים לטרף שאפשר לבלוע כבר.. ימי האיפוק קשים מאוד בדרך כלל. ובהריון.. בעיני בעלי (לא ברור לי עד היום למה) נראתי הדבר הכי סקסי. אולי הוא מרגיש שאת עכשיו אמא (כבר מתקופת ההריון) וזה גורר לרתיעה ? לא נראה לי שזה קשור למראה חיצוני , אבל בכל מקרה רק שיחה בינכם יכולה לפתור בעיה ולא ניחושים חלושים של נשות הפורום.. תדברו

 

[digabu]

אני קצת מזדהה

המצב אמנם לא כל כך חמור, אבל קיים בהחלט.. עושה רושם שלא כל כך בא לו, שאני יותר יוזמת, אותו הדבר היה גם בהריון, ואז הסיבה היתה שהיינו אצל ההורים שלי.. מה הסיבה עכשיו?? הוא גם טוען שאין שום בעיה והוא נמשך אלי מאד... אבל איזה גבר שאשתו מוכנה כל לילה לא היה מנצל את זה?? זה לא חלום של כולם?? אוףףף נקודה רגישה..

 

[tweetym]

נשמע מוזר ביותר

אולי תנסי לפתות אותו יותר, או לדבר איתו פעם נוספת, אין דבר כזה שגבר לא רוצה סקס, או שהוא חולה או שהוא מסופק ממקור אחר שהיא לא אשתו, סורי אבל חשוב לדבר על הכל, ולא ברמזים,ובטח אנחנו הבנות של הפורום לא יכולות לעסוק בניחושים, לכי עכשיו דברי איתו זה חשוב, כל דקה חשובה

 

[Arfilit]

צר לי - אבל אני לא מסכימה

עם ההכללה שאין דבר כזה שגבר לא רוצה סקס.

 

[עמית@]

מסכימה מאוד עם ערפילית

בהחלט יש, מה, הוא לא בנאדם?

 

[lulyK]

הכללה גסה.

 

[niritcat]

נו, באמת.

איך את מצהירה חד משמעית שהבעל שלה או חולה או בוגד בה? זה לא נשמע לך לא הגיוני?

 

[aviv_b]

אומנם אני גבר

אבל אני חייב להסכים. אני לא מכיר גבר שיסרב לסקס, עם מישהי שהוא נמשך אליה. לא קיים הגבר הזה, ומצטער להגיד לכם אבל אחרי כמה חודשים של בלי סקס, גבר ינסה ל'דפוק' כל דבר שזז. אנחנו לא ממש אשמים זה בגנים שלנו. ויש משהו במה שטוויטי אומרת. לא יכול להיות תקופה כל כך ארוכה. חייב להיות סיבות חיצוניות. משבר נפשי, או סיפוק מגורם אחר. זה ההימור שלי. אני ושב חוזר. אני לא מכיר יותר מדי סיפורים על גברים שהציעו להם סקס והם סירבו. מצטער, שאנחנו שומעים את המילה סקס לא משנה באיזה קונוטציה, אנחנו מיד קופצים. לא יכול להיות שמחקרית גבר חושב על סקס כל 20 שניות בממוצע ופתאום כמה חודשים, זה פשוט לא מעניין אותו. בעיקר שיש מישהי שמפתה אותו ורוצה. בנות תתעוררו. אין גבר שלא רוצה סקס. או שהוא חולה או שהוא מקבל סיפוק במקום אחר. או שהוא הומו, אבל גם אז הוא צריך סקס מסוג מסויים.

 

[lulyK]

בסדר, התעוררנו.

אם כי להגיד לנו "תתעוררו" זה קצת לעג לרש. אנחנו לא ממש ישנות. אפשר לשאול מה בדיוק בפורום הזה מושך אותך? (שאלה רצינית, לא בציניות)

 

[אמא של אחת וחצי]

בוקר טוב ומצטרפת לשאלה

 

[aviv_b]

אני אגיד לך מה מושך אותי

אני בעיקר קורא בפורום, אבל הייתי חייב לענות, כי דיברתם על ענייני גברים ובזה אני מבין קצת. מעצם היותי גבר. הפורום הזה נותן הצצה על המצוקות של נשים לאחר לידה, ואם אוכל ללמוד ממנו קצת, מה לפעמים מציק לבת זוגי, זה רק יכול לשפר. את יודעת, לומדים מנסיון של אחרים. מקווה שהסברתי את עצמי.