שאלת סקר איך אתן עם החמה

candy77091

New member
חמותי ואני..

זה אהבה משמים..(סתאאם רק בשביל הכותרת) חמותי אישה טובת לב ומקסימה,דואגת לנו מאוד מתקשרת אלינו דיי הרבה לשאול מה שלומינו אנחנו גרים מאוד רחוק מהם(חלקים שונים של הארץ) היא רודפת אחריי עם אוכל, שואלת תמיד מה שלומי, מתפללת עליי ותמיד רק מחמיאה לי,היא אישיות,לא מתערבת ורק כל הזמן רוצה שיהיה לנו יותר טוב. אם כי אני לא בנ"א חמים כמוה מה לעשות מנטליות ואופי, היא מקבלת אותי כמו שאני, ואני מאחלת לכולם חמה כמוה. טיפים לקשר מוצלח - לא לספר יותר מדיי,כי לא תמיד מה שנראה בעיניך מעולה נראה בעיניה נפלא(אל תשכחו שאנחנו חיים בדור מתקדם מהם שהחינוך שלנו והחינוך שלהם זה לא אותה דבר)
 
הוכחת לי שאני עייף.

קראתי את ההודעה בשעה 5:00 בבוקר, ואמרתי לעצמי - מה ?, מה הקשר ביני לבין השמש ? כשקראתי את ההודעה בשעה 8:00 הבנתי שהתכוונת לחמות ולא לחמה. היחס ביני ובין חמותי הוא סביר. והשאר יסופר בתולדות ישראל..........
 
חמותי אשה טובת לב

שקטה, סגורה מאד ובלתי מתערבת בהליל... אני לא צריכה להתאמץ יותר מידי להסתדר איתה כי היא גרה רחוק ממני- בקצה אחר של הארץ לפעמים היא מתנהגת בצורה מרגיזה ומקוממת אבל גם אני לפעמים מרגיזה ...חחח אני בכל אופן בטוחה שאין לה כוונות רעות. בקיצור- אנחנו לא סיפור אהבה וגם לא סיפור של שנאה... סתם קשר דליל ובלתי מחייב...
 

נשואה 00

New member
אמרת שאעדכן

חמותי נחמדה ורחבת לב קונה לילדים המון לא תמיד דברים שאני רוצה אבל לא משנה יש לה קטעים היא לא טיפוס מחמיא בכלל רק לבת שלה כמובן כליל השלמות אבל זה כבר לא משנה לי והיא לא ממש מקשיבה ז"א לא מעאניין אותה מה קורה לי וזה חשוב לי כי אני אדם שנורא מקשיב ודי תומך .......
 
אחד הניסיונות שלי בחיים זו השויגער

כפי שכתבתי בשרשור הקודם בנושא, אשתי היא בת יחידה ולצערינו אנחנו גרים קרוב אליה, אצלינו זה הרבה יותר מורכב. אני מתפלל כל יום שהעניינים יסתדרו.
 
בהחלט לא פשוט...

מאחלת לך שה' יהיה בעזרך... לנתק אמא מביתה היחידה ולנתק בת יחידה מאימה זה בעייתי... אבל כמו שיעצה קנדי- לשמור על הפרטיות הכי שאפשר ולנדב הכי מעט "חומר" על מה אתם עושים/קונים/הולכים/מרגישים ולדעת שאפשר גם לנתק קצת ת'טלפונים, בלי להרגיש נקיפות מצפון- לדבר עם החמות בפתיחות שבזמן זה וזה (למשל- כשאתה חוזר הביתה) אתם מקפידים לא לדבר בטלפון ולא לקבל "אורחים" אלא להיות זה בחברת בן/ת זוגו/ה. אמא יש רק אחת וחשוב שהיא באמת לא תיפגע יותר מידי- לעשות זאת בחכמה ובפתיחות.
 

candy77091

New member
במקרה הזה צריך לקחת בחשבון שהמצב קצת יותר

רגיש.כי אין לה חוץ מבת זו שום אדם בעולם לדאוג לו,אז צריך פה הרבה התחשבות ורגישות..
 
הכל נכון

ישנה התחשבות רבה ורגישות רבה, אנחנו אחרי כל הנסיונות של דיבור, ניתוק טלפונים וכו`.. אצלנו מדובר במעשים שלא ייעשו שפוגעים בנו ובשלום הבית שלנו. הדבר החשוב ביותר הוא שאנחנו שנינו פועלים יחד בהסכמה מלאה דבר שנותן סיכוי רב שהעניינים יסתדרו איך שהוא..
 
זה הדבר הכי חשוב

אני רואה את ההיפך במשפחה המורחבת שלנו. יש זוג שהם על סף גירושין
ואם הם היו מועילים בטובם להציג חזית אחידה לפחות כנגד ההורים- מצבם היה הרבה, אבל הרבה הרבה יותר טוב. גם מהבחינה שהמעורבות ההרסנית של ההורים היתה פוחתת, וגם מבחינת תחושת האחדות שלהם כזוג...
 
מסתדרות די טוב

אחרי 3 שנים שגרנו מתחתיהם ולא כל כך הסתדרנו, עברנו ל
משלנו לפני 4 שנים וכמו שאומרים "רחוק מתוק" עכשיו הרבה יותר טוב אנחנו מסתדרות בסדר גמור וכבר אין מריבות כמו בהתחלה ולפני שעברנו. טיפ: אם יש אפשרות לקנות או לשכור דירה כמה שיותר רחוק כדי שההורים לא יוכלו לבוא בנעלי בית זה טובלמה? מונע מריבות. עוד טיפ עם סיפור: הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה שואל כל חתן חדש "איך אתה מסתדר עם המצווה החדשה שלך?" והכוונה לא היתה לדברים שבינו לבינה אלא לכיבוד הורי הכלהאז נכון לא מדובר על חם וחתן אלא על חמות וכלה אבל, זה אותו דבר והטיפ הוא שכמו שיש מצוות כיבוד ההורים שלי כך יש מצוות כיבוד הורי החצי על כל מה שמשתמע מכך. עוד טיפ: להיות סלחנים,סובלנים וסבלנים ולדעת שזאת לא אמא שלי והיא לא מכירה מהיום שבו נולדתי אלא מהיום שהתחתנתי עם הבן שלה ויש לה ציפיות ודרישות אחרות וצריך לקבל את זה ולא לצפות שהיא תהיה כמו אמא שלי ולדעת להיות סבלנית כי עד שמסתדרים לוקח זמן וסובלנים כי לפעמים כמו אצלנו לא מדובר בבעל מבית דתי אז הם לא תמיד מבינים ויש דברים שהם עושים וגובלים בחילול שבת וצריך להיות סובלנים ולקבל את זה. כשאמרתי סלחנים התכוונתי שכשיש מריבה לנהוג בחוכמה, לא תמיד חייבים לענות מיד על כל משפט שמתחיל כמו ריב, לפעמים עדיף לשתוק ולחכות כמה ימים ואז בשקט לברר עניינים וליישר הדורים או לעשות משהו שפעם עשיתי ועבד: לכתוב מכתב ולהסביר מה באמת קרה זה עוזר ופותר הרבה דברים ואני יכולה לספר על מקרה שקרה לנו בסוכות לפני בערך 5 שנים. החצי רצה לבנות עוד סוכה בנוסף לזו שאבא שלו תמיד בונה ואני לא הסכמתי והוא התעקש עד שבסוף אמרתי לו שיעשה מה שהוא רוצה וצפיתי מראש סכסוך, וזה באמת מה שקרה. אמא שלו שמעה את זה וממש כעסה וצעקה על שנינו בעיקר עלי שאני לא בסדר, ואני עומדת ומתאפקת לא לענות לה. אחרי שהיא גמרה לצעוק ויצאה ממש הרגשתי לא טוב עם מה שקרה אבל לא רציתי לעלות ולדבר איתה כי "אין מרצין לו לאדם בשעת כעסו" אבל, מצד שני לא רציתי ללכת לישון בהרגשה של כעס (זה היה בלילה) אז הלכתי וכתבתי לה מכתב שבו סיפרתי מה היה ומה קרה והנחתי לה אותו במקום שבו היא תראה. ביום למחרת היא קראה לי וליבנו את העניין. לפני כן דיברתי עם אבא שלי ז"ל וסיפרתי לו מה קרה והוא גם דיבר איתם והם אמרו לו שהם מאד מעריכים את זה שלא עניתי לה ושהם מאד מרוצים שכתבתי להם מכתב והבהרתי הכל. אני לא עושה את זה הרבה כי עכשיו כשיש מריבה אנחנו אחרי כמה שעות ו/או ימים מדברות על הנושא ומיישרות את ההדורים אבל, זה מה שהיה בהתחלה וזה עזר גם לי כי הרגשתי שקצת פרקתי מה שהיה וגם כי לפעמים קשה לי לדבר ואני מתבטאת יותר טוב בכתב וגם לה להבין מה קרה. ועוד אחד לסיום: יש דברים ששווה לבקש מהחצי שידבר עליהם עם הוריו, אני לא מוצאת דוגמא כל אחד יחשוב על משהו לבד ויש גם מצבים שבהם החצי מדבר עם הוריו שיחות פרטיות ולא רוצה שנתערב אז לא להתערב בעניינים לא לנו ועוד עניין שבו לא כדאי להתערב: פוליטיקה משפחתית כל' יחסי החצי והוריו. לא כדאי להעיר לחצי על איך שהוא דיבר/התנהג להוריו זה לא תמיד עוזר להיפך לפעמים זה גורם למריבות. וואו זה נשמע כמו עצות של יועץ נישואין או פסיכולוג לא נורא זה מה שקורה כשנשואים הרבה זמן
 
למעלה