מרגישה הרבה יותר אישה
כמו בפרסומת עם יעל אבקסיס "יותר אישה מאי פעם"? משהו כזה לפחות. יש משהו ביישוב הנפש, בבטחון העצמי, במודעות העצמית שמקרין לדעתי סקסיות. אני מסתכלת גם על הבחורות הצעירות, נכון שהעור שלהן יותר חלק והמותניים יותר צרות, החזה יותר עומד והפופיק יותר שטוח, אבל מה הן מבינות בחיים האמיתיים? מראה חיצוני - טוב, הייתי שמחה לרדת איזה 6 קילו ולחזור למה שהייתי לפני ההריון האחרון. אבל בסה"כ אני מרגישה שאני כן נראית טוב, ומנסה לטפח את ההופעה - לא שיש לי זמן וסבלנות לקוסמטיקאיות ולהתמרחויות בקרמים, אבל מנסה כן להשקיע (בעיקר כספית...) בביגוד, בחדר כושר, גוונים בשיער, עדשות מגע, איפור (קל, אל תיבהלו נא). יחסי מין - תזכירו לי מה היה לפני ההריון הראשון? ברור שאין מה להשוות לתקופת החיזור, לתקופת הרווקות. אבל אלה החיים, לא? win some lose some זוגיות - היחסים בינינו טובים מאוד. שונים ממה שהיו לפני הילדים - אבל אותו השיתוף ואותה המחוייבות ההדדית עדיין קיימים. דפוסי התקשורת שלנו מאוד טובים. אנחנו חברים טובים. אני חושבת שמה שהשתנה לטובה הוא בעיקר קבלת השונות - ועם כל הכבוד (ויש כבוד...), אני חושבת שזה משהו שזוגות בתחילת הדרך לא ממש מבינים את משמעותו ואת חשיבותו. בתחילת הדרך, ניסיתי לשנות אותו ולהפוך אותו להיות אני. הוא ניסה לשנות אותי. מאבקי הכוח -שלא היו נוראים ואיומים אבל בהחלט היו - כבר לא קיימים היום. אין ספק שכל אחד הלך, מבלי משים, כברת דרך ארוכה כלפי בן הזוג השני. והפך להיות מישהו אחר. בהחלט לא הייתי רוצה לחזור למי שהייתי אז. הפרופורציות שבהן רואים את הדברים, האחיזה האיתנה בחיים ובמציאות, האחריות המשותפת - כל אלה לא היו אז.