חבל ששאלת הסקר היא לאבות
כי אני כנראה האמא היחידה שיצאה לנפוש לבד (עם חברה) בניו יורק כשהקטנה היתה בת 6 חודשים, ונהניתי נורא. יצאנו עכשיו ל-3 ימים ליערות הכרמל, ורק בירכתי שאין במלון ילדים. חופש אמיתי, לא נעים להגיד, זה בלי הילדים. לפחות מבחינתי. זה לחזור להיות זוג שאין לו שום דאגה על הראש, וזה אפשרי רק לבד. עם ילדים זה חופש מסוג אחר. אבל אצלי, חופש זה הכיף של לעשות מה שאת רוצה מתי שאת רוצה..וזה הולך רק לבד... כך שאני הולכת עם האבאים בעניין הזה... בדיוק היום מישהו בעבודה דיבר איתי על זה, וסיפר שאשתו תמיד ברגע האחרון רוצה לבטל את החופשה כי כואב לה הלב על הילדים. הוא קרא לזה "לחשוב מהרחם".(שזה ביטוי שממש לא מצא חן בעיני, כי מיד מכליל את כל הגברים ככאלו שלא חושבים רגשית וזה לא נכון), וחוץ מזה מאד ריחמתי על האישה הזו שלא יודעת לעשות קאט ולהנות עם עצמה ועם בעלה.