גם אני בת להורים גרושים.
ההורים שלי נפרדו - פרידה מכוערת מאוד - לפני חמש שנים (בת´כלס כנראה שאבא שלי עזב לטובת מישהי אחרת למרות שהוא לא יודה בזה). אבא שלי היום גר עם אותה אישה (שבעצם הכרנו אותה עוד קודם והוגדרה כידידה שלו בתקופה שבה הורי היו נשואים), ועד לפני זמן קצר לא ממש קיבלנו אותה, כלומר לא הלכנו אליהם הביתה, ולא היה לנו שום קשר איתה. הקשר עם אבא שלי שהיה גרוע מאוד בתקופת הפרידה (כי מאוד כעסנו על הדרך שבה הוא קם ועזב) השתפר בינתיים מאוד, אבל עדיין המפגשים בינינו נעשו במקומות נייטרליים כמו הבית של סבתא שלי וכאלה. אני החלטתי להזמין את בת זוגו של אבא שלי לחתונה, כדי להיות הוגנת כלפיו, אבל היא החליטה לא להגיע. לפני חודשיים סבתא שלי נפטרה וזה חולל איזשהו מפנה, כיוון שפגשנו את חברה של אבא שלי בהלויה וגם הינו צריכים ללכת אליו אחר כך לביתו שבו הוא ישב שבעה, ומאז קיבלנו החלטה להפסיק את הנתק, ולשמור על יחסים קורקטיים וכך זה נעשה. בנוגע לאמא שלי - היא לקחה מאוד קשה את הפרידה (בעיקר לאור הדרך שבה היא נעשתה) ועד היום היא כועסת מאוד על אבא שלי ולא שומרת איתו על שום קשר. היתה לה תקופה ארוכה של אומללות אבל בדיעבד הפרידה עשתה לה רק טוב: באיזשהו שלב היא לקחה את עצמה בידיים, רזתה המון, התחילה לטפח את עצמה והיא נראית היום הרבה יותר טוב מאשר לפני הפרידה. לפני כמעט שלוש שנים היא הכירה גבר מקסים, אלמן, והם חברים מאז. הם לא גרים ביחד, אבל חברים ואנחנו מאוד אוהבים אותו וחושבים שהקשר בינו לבין אמא שלי עשה לה רק טוב.