שאלת סקר(נות):הורים

shelycat

New member
שאלת סקר(נות):הורים

אצל כמה מכם ההורים נמצאים כבר בפרק ב/ג של חייהם (אצלכם ואצל בני הזוג)? האם יש כאן עוד "ילדים"(אתם או בני הזוג) להורים גרושים/אלמנים/פרודים והאם ההורים המשיכו בחייהם ומחפשים ואולי אף מצאו בן זוג חדש?
 

שמופית

New member
אני.... אני....

אמא שלי אלמנה וחיה כבר כ-5 שנים עם חבר. הוא אחלה ואנחנו מסתדרים נהדר. במיוחד הוא אוהב את תמיר
 
גם אני!

ההורים שלי גרושים כבר 15 שנים. לאבא שלי יש חברה שנתיים ולאמא שלי חבר 3 שנים. בשני המיקרים הם גרים יחד. מצד שני לאמא שלי תמיד היו בני זוג, אבל לאבא שלי זו רק מערכת יחסים שניה מאז הגירושים. האמת? אני מאוד שמחה לראות את ההורים שלי מאושרים.
 

מאי26

New member
גם אני בת להורים גרושים.

ההורים שלי נפרדו - פרידה מכוערת מאוד - לפני חמש שנים (בת´כלס כנראה שאבא שלי עזב לטובת מישהי אחרת למרות שהוא לא יודה בזה). אבא שלי היום גר עם אותה אישה (שבעצם הכרנו אותה עוד קודם והוגדרה כידידה שלו בתקופה שבה הורי היו נשואים), ועד לפני זמן קצר לא ממש קיבלנו אותה, כלומר לא הלכנו אליהם הביתה, ולא היה לנו שום קשר איתה. הקשר עם אבא שלי שהיה גרוע מאוד בתקופת הפרידה (כי מאוד כעסנו על הדרך שבה הוא קם ועזב) השתפר בינתיים מאוד, אבל עדיין המפגשים בינינו נעשו במקומות נייטרליים כמו הבית של סבתא שלי וכאלה. אני החלטתי להזמין את בת זוגו של אבא שלי לחתונה, כדי להיות הוגנת כלפיו, אבל היא החליטה לא להגיע. לפני חודשיים סבתא שלי נפטרה וזה חולל איזשהו מפנה, כיוון שפגשנו את חברה של אבא שלי בהלויה וגם הינו צריכים ללכת אליו אחר כך לביתו שבו הוא ישב שבעה, ומאז קיבלנו החלטה להפסיק את הנתק, ולשמור על יחסים קורקטיים וכך זה נעשה. בנוגע לאמא שלי - היא לקחה מאוד קשה את הפרידה (בעיקר לאור הדרך שבה היא נעשתה) ועד היום היא כועסת מאוד על אבא שלי ולא שומרת איתו על שום קשר. היתה לה תקופה ארוכה של אומללות אבל בדיעבד הפרידה עשתה לה רק טוב: באיזשהו שלב היא לקחה את עצמה בידיים, רזתה המון, התחילה לטפח את עצמה והיא נראית היום הרבה יותר טוב מאשר לפני הפרידה. לפני כמעט שלוש שנים היא הכירה גבר מקסים, אלמן, והם חברים מאז. הם לא גרים ביחד, אבל חברים ואנחנו מאוד אוהבים אותו וחושבים שהקשר בינו לבין אמא שלי עשה לה רק טוב.
 

danonit

New member
גם אני...

ההורים שלי גרושים כבר 16 שנה, אמא שלי עזבה את אבא שלי לטובת גבר אחר, היא עדיין נמצאת איתו ויש להם ילד בן 14. אבא שלי נשוי בשנית כבר מעל ל-6 שנים לאשה שצעירה ממנו ב-25 שנה ועושה חיים... הם לא בקשר טוב, אפילו שהם עובדים באותו מקום ומצליחים לרדת מאוד נמוך כשהם אומרים לי ולאחי דברים מגעילים אחד על השני...
 

ניקול3

New member
גם אני בסירה הזו...

הורי גרושים כבר 20 שנה (בערך מאז שאני זוכרת את עצמי...). אמא התחתנה מזמן ויש להם ילדה חמודה בת 15. אבא קצת מסכן ולא כל כך מוצא את עצמו.זה די מבעס. במיוחד בשלב זה בחיים (שלי) כשההורים אמורים להיות מסודרים ולהוות בסיס איתן ויציב, הם דווקא מהווים מקור לדאגה
. האמת שאבא שלי עכשיו בקשר עם מישהי, אך לאור ההיסטוריה אני לא בונה על זה הרבה. מפחיד הקטע הזה. אני אגלה לכן שבחופה ביקשתי משאלה (ואומרים שמה שמבקשים בחופה מתגשם...) לנישואין ארוכים ומאושרים עד סוף חיי. אני מקווה שהאמונה הזו נכונה
 

shelycat

New member
.........

ההורים של עמית גרושים "טריים" יחסית הם התגרשו לפני שנתיים-שלוש (מתי שהוא באמצע) שניהם טיק-טק המשיכו בחייהם וחזרו למעגל והיום לשניהם יש בני זוג. הפרידה עשתה להם רק טוב לדעתנו ויותר מזה בני הזוג החדשים עשו לנו רק טוב ,החבר של אמא שלו ממתן ומוריד וממתן את רמות ההיסטריה וההצקות של אמא שלו, ואבא של עמית אדם הרבה יותר מאושר עכשיו. האם נדמה לכם שנוצר כאן מצב במידה מסוימת של היפוך תפקידים? כלומר שפתאום אתם אלו שמתנהגים באופן בוגר ורציונלי והם מתנהגים במידה מסוימת כמו בני-טיפש עשרה? או שנוצרה ציפייה מסויימת מכם לתפוס את המושכות ולקחת על עצמכם את האחריות לליכוד משפחתי ולהפוך בעצם למרכז היציב בחיי המשפחה?
 

ניקול3

New member
כן, כן וכן...

אני הפכתי לאמא של ההורים שלי וזה ממש מעצבן אותי ואני די ממורמרת מהעניין. מקנאה באותם חברה שיש להם בית חם, אוהב ומפנק אליו הם תמיד יכולים לחזור בשביל למלא מצברים. אני מאוד מאוד אשתדל ליצור כזה בית עבור ילדיי.
 
טוב אז אני לא ילדה להורים גרושים

אבל הכרתי את בעלי הראשון כשהוא היה נשוי. נשוי חרא אבל נשוי. כשהוא עזב את הבית משפחתו ניתקה איתו את הקשר לחלוטין. הוריו תלו ציור שלו בסלון וקראו לו "מצבה". הם קברו את בנם וכך גם אחיו הבכור והיחידי. הם חברו עם האשה שנינטשה ולא הכירו מעולם בי ובילדיי. לא היו בחתונתנו ולא נתנו את ברכתם לכלום. ילדיו של איציק נמנעו ממנו בכח ונאסר עליהם להיפגש עם האבא. אני במשך כל השנים לחצתי על איציק שיסע ויראה נכונות לילדים שהוא קיים והוא פה. חשבתי שעםהגיעם לבגרות חשוב שיזכרו שלמרות הכל יש להם אבא .. וכך התנהלו מפגשים מוזרים של חמש דקות בחודשיים של איציק עם ילדיו, הוא לא עודכן לגבי הבר מצווה של בנו ואני מצאתי את עצמי חוזרת יום יום למזכירה אלקטרונית מלאה בקללות מכל הסוגים והמינים... אחת הסיבות שהמשכתי את הקשר עם איציק למרות שידעתי שהיחסים כבר גוועו מזמן היו מתוך רחמנות. חששתי שהוא "יכשל" פעם שניה במערכת יחסים, חששתי מהלשונות הטובות של מה יגידו על כך שאחרי הכל אני עוזבת אותו(עזב בשבילי את משפחתו ובסוף אני זורקת אותו..) לקח לי הרבה מאוד זמן לקבל אומץ ולעוף מהמערכת החולה הזאת.. היום משפחתו עוטפת אותו באהבה ושמחים מאוד שהוא נפרד ממני, דואגים להודיע לו בכל רגע נתון שהם חיכו לרגע הזה 20 שנה, הוא כמובן מוצא בהם נחמה... שמע לעצתם וברבנות הכריז עלי כ"אשה מורדת" - אסורה על בעלה ובועלה ושכח לגמרי שכשהוא היה בדיוק בגילי החליט לעשות את אותו הצעד. אני מקפידה מאוד שהילדים יהיו בקשר איתו כל הזמן, לא נותנת למה שקורה ביננו להשפיע על הילדים ולפני שבועיים כשערכתי בר מצווה לבני הבכור הוא התעקש לא להגיע אלי הביתה ואני ניגשתי אליו לפני כולם, נתתי לו נשיקה על הלחי וכשהוא היה עוד המום לגמרי אמרתי לו: "מזל טוב, הבן שלך הגיע למצוות, את הבן גדול לא נתנו לך לראות עולה לתורה, פה את מוזמן לחגוג עם הבן שלך אצלי בבית, בעוד כמה שנים כשתגמור לכעוס אתה תצטער על מה שאתה גורם לילד. בסופו של דבר הוא הגיע עם בת זוגו ורעי בני יצא נשכר מכך ששני הוריו היו ביחד. וזו תרומתי הדלה לסקר
 

אמיקה

New member
אתי ../images/Emo24.gif

יקירתי, ריגשת אותי עד דמעות .. את בן-אדם כ"כ ענק שאין לי מילים. דווקא לאור השרשור הזה ועוד אי אלו שירשורים בנושא הכאוב הזה (וסיפורו העצוב של אישי - שתיכף יגיע), הסיפור שלך הוא מופת לנדיבות וגדולה (כן!), ומעל לכל למסירות אימהית נטולת אנוכיות מחד, ומאידך מלאת אהבה ומחשבה ורצון טוב - שאני מאחלת לכל ילד. ממש גוש בגרון עשית לי. כל טוב לך ולילדיך ולדני האחד והיחיד (אגב, איך מסתדרת בלעדי האיש? רוצה להיפגש לאיזה כוס-קפה נשי ומנחם?) אלף
ות שרית שרית
 

נופר30

New member
אימי התאלמנה לפני 7 שנים

הייתה בבית אהבה גדולה ועד היום אין לה אף אחד וכשאני שואלת למה היא תמיד אומרת אבא שלך היה היחיד וככה ישאר
 
אז אולי נכיר לה את אבא שלי

אמא שלי נפטרה לפני 9 שנים. הוא יצא קצת פה ושם, אבל לא רציני (לא מישהי להביא הביתה) למרות שאני ואחותי מאד עודדנו אותו לצאת.
 

יעלי2

New member
לנועה, יש לי הצעה רצינית בשבילך

אבל אני צריכה לדעת בסביבות איזה גיל אביך. חברה שלי (לעבודה), התאלמנה מבעלה לפני כ 4 שנים. היום היא כבת 45. נראית אחלה, ראש טוב, אוהבת להנות מהחיים (טיולים, סרטים וכו). היא התאוששה מההתאלמנות זה מכבר וילדיה מעונינים שהיא תחזור שוב ותהיה במערכת זוגית קבועה.
 
היי יעלי

הלוואי והייתי יכולה לעשות משהו עם האינפורמציה הזו. אבל אבא שלי ממש לא בראש של להכיר כרגע, הוא עובר כמה דברים לא קלים וזה לא זמן מתאים.
 

אמיקה

New member
הורי בעלי ..

גרושים בערך 15 שנה אחרי תקופה דומה של חיי נישואין מחורבנים וקשים לכולם. יש להם יחד 3 ילדים(בעלי ושתי אחיותיו הצעירות) שכל אחד מהם סבל מ"נחת זרועם" של הנישואין הנ"ל, במידה שלא זה המקום לפרט. שניהם היום נשואים ולשניהם ילד (לאב) או ילדה (לאם) בערך בגיל 12. נישוןאין טובים ובריאים (מי יותר מי פחות...) הם לא מדברים בינהם ונוהגים להחרים אירועים שבהם האחד יהיה (למעט במקרים חריגים, ולמרות שלאחרונה ניכר שיפור מה). עד היום כל אירוע שבטעות כן נכחו שניהם, נגמר בבכי, מחמת סצנות כאלו ואחרות, וכאמור בד"כ עוד לפני האירוע היו צרות - מכיוון אחד מהם או משניהם. החתונה שלנו הייתה האירוע הראשון שבו נכחו שניהם, ולא נפקד מקומה של הצרה התורנית בצורת הסוגיה "מי ילווה את החתן לחופה" (בסוף ויתרנו בצורה מסויימת, לא לפני אי אלו לילות של בכי וריבים וכאלו..) עד היום מי שבקשר עם האחד לא ממש בקשר עם האחר, או בקשר הרבה יותר קורקטי. הנכדים זה סיפור בפני עצמו ביחס ל"הורים"/סבאסבתא הנ"ל.. ולסיכום: לצערי עם הורים כאלו יש תקופות שאפילו בעלי מודה ש... אולי כבר עדיף להיות יתום.
 

תמרה*

New member
אצלינו, כמובן, המצב מסובך...

אבא שלי נהרג בתאונה במילואים כשהייתי בת 6 (ואמא שלי בת 41). אחרי 3 שנים היא הכירה את מי שחי איתה מאז. היתה בינהם מערכת יחסים מדהימה ואהבה ענקית , ואני כל חיי אמרתי לה שזה מדהים שהיא הצליחה לבנות שתי מערכות יחסים מדהימות, ואהבות גדולות, שחלק מאנשים לא מוצאים אפילו פעם אחת. כשהיא חלתה הוא התגלה במלוא גדולתו, וטיפל בה במסירות ראויה לציון. אותי, הוא ממש גידל מאז שהייתי בת שמונה והא הדבר בכי קרוב שיש לי לאבא. הייתם צריכים לראות כמה גאה הוא היה בחופה שלי... אנחנו כמובן מאוד קרובים גם היום, והוא יהיה הסבא של הבן שלי. אם הכל ילך לפי התוכניות, הברית תהיה אצלו בבית.
 
למעלה