morning star
New member
שאמאניזם ופאגאניזם על קצה המזלג
זה ממש על קצה קצהו של המזלג, ואני מציין ואומר זה מנקודת המבט שלי (ואולי של עוד כמה) כפי שאני למדתי : שאמאניזם - השאמאניזם מלווה אותנו משחר האנושות. השאמאן היה היועץ הרוחני, המרפא והמכשף של השבט. השאמאניזם הוא דרך חיים. השאמאן אוהב את אמא אדמה וחי בדרכה. הוא יוצא למסעות רוחניים בעולמות אחרים, משם הוא מביא מסרים, ריפוי ופתרונות למשברים. השאמאן משרת את הקהילה שלו, ולשם כך יוצא למאבק בשדיו הפנימיים. יש הקוראים לשאמאן "המרפא הפצוע" מאחר והוא עבר קשיים וסכנות בכדי להגיע להיכן שנמצא. השאמאן קושר קשרים עם רוחות הטבע המסייעות לו והוא רוקד לקול הלמות ליבה של אמא אדמה. השאמאן משתמש במגוון כלים המסייעים לו – מקל הדיבור, תוף, רעשן וכן כלים אחרים כגון צמחים, נוצות ועוד – בעבודתו האנרגטית. "שאמאניזם היא החוויה הבסיסית של מגע עם הכוחות היוצרים של היקום" 1 פאגאניזם, בניגוד לדיעה הרווחת, אינו עבודת אלילים. עבודת אלילים הוא כינוי גנאי לדעתי, אשר מראה כי המשתמשים בכינוי זה מעולם לא חקרו לעומק את המשמעות העומדת מאחורי "פולחן האלילים". המילה פאגאן באה מהמילה Paganus, שמשמעותה "עובד אדמה" או "שלא מין העיר" (הכוונה לכפרי). דת פאגאנית הינה דת אשר נותנת כבוד לטבע באופן ישיר, כאשר האלוהות (Divinity) מממשת עצמה בעולם הטבעי – אם מצאתם כאן דמיון לשאמאניזם, לא טעיתם, קרוב לודאי, לפי אנתרופולוגים רבים, כי הפאגאניזם התפתח מהשאמאניזם. הפאגאנים הקדומים (פלאו-פאגאנים) האנישו את עקרונות הטבע השונים, נתנו להם פנים, אישיות וגוף וכך הגבירו את נוכחותם בחייהם שלהם. הם לא סגדו את הפסלים, אלא את העקרונות העומדים מאחוריהם. פרופ´ ר.א. פרידמן, בספרו "מי כתב את התנ"ך" (1987) כתב "בפסילים נמסרו תיאורים של האל או האלה והם האצילו על הסוגד תחושה של נוכחות אלוהית, הקרינו כבוד לאלוהיהם, ואולי נתנו לבני האנוש תחושה של קירבה אליהם. אבל, כפי שטקסט בבלי מבהיר זאת, הצלם לא היה האלוהים". כיום ישנם פאגאנים (ליתר דיוק, ניאו-פאגאנים) אשר ממשיכים את המסורות הקדומות הללו בהתאמה לחיינו המודרניים. חלקם משתמשים בפסלים כאמצעי חלקם לא. הפאגאנים של היום (הניאו-פאגאנים) רואים עצמם כחלק מהטבע. הפאגאן מאמין כי האלוהות, בכל צורה שהיא, אם זו אלה או אל, לבד או ביחד ואפילו מספר של אלים, מתממשים דרך הטבע. האלים לא שולטים בטבע – הם עקרונות היקום והטבע שניתנו להם שם ודמות. רוב הניאו-פאגאנים (ובמיוחד הוויקה על כל זרמיה) חיים על פי קוד אתי קדום (המופיע במקומות רבים אחרים) האומר כי "עשה את שתרצה, כל עוד לא תפגע " (והכוונה גם בעצמך). במרבית הזרמים אין היררכיה, אין ספרות קודש, גורואים או נביאים. ישנם זרמים רבים בניאו-פאגאניזם – וויקה, אסטרו ועוד רבים. הן הפאגאנים והן השאמאנים מבצעים את טקסיהם במבנה מעגלי – בו כולם שווים ואין מישהו ששווה יותר. הטקסים נעשים בתיאום לעונות השנה, לפי מחזורי השמש והירח – הימים החשובים במיוחד הם ימי הלבנה המלאה, ימי השוויון, חילופי העונות, היום הארוך בשנה והיום הקצר בשנה. אלו הם החגים השאמאניים והפאגאניים, בהם חוגגים עם הטבע ואמא אדמה. 2 כך אני רואה את הדברים. {1 תודה לטרה מ-www.shamanvision.com על העזרה בכתיבת ההסבר על השאמאן 2 תודה על העזרה של קבוצת "עץ רענן" בכתיבת החלק על פאגאניזם http://www24.brinkster.com/israwicca/frameset.html} זה היה שאמאניזם ופאגאניזם על קצה המזלג. הנושא הוא מאוד מורכב ובטוח שיעורר דיונים מעניינים רבים. שלכם, הנווד
זה ממש על קצה קצהו של המזלג, ואני מציין ואומר זה מנקודת המבט שלי (ואולי של עוד כמה) כפי שאני למדתי : שאמאניזם - השאמאניזם מלווה אותנו משחר האנושות. השאמאן היה היועץ הרוחני, המרפא והמכשף של השבט. השאמאניזם הוא דרך חיים. השאמאן אוהב את אמא אדמה וחי בדרכה. הוא יוצא למסעות רוחניים בעולמות אחרים, משם הוא מביא מסרים, ריפוי ופתרונות למשברים. השאמאן משרת את הקהילה שלו, ולשם כך יוצא למאבק בשדיו הפנימיים. יש הקוראים לשאמאן "המרפא הפצוע" מאחר והוא עבר קשיים וסכנות בכדי להגיע להיכן שנמצא. השאמאן קושר קשרים עם רוחות הטבע המסייעות לו והוא רוקד לקול הלמות ליבה של אמא אדמה. השאמאן משתמש במגוון כלים המסייעים לו – מקל הדיבור, תוף, רעשן וכן כלים אחרים כגון צמחים, נוצות ועוד – בעבודתו האנרגטית. "שאמאניזם היא החוויה הבסיסית של מגע עם הכוחות היוצרים של היקום" 1 פאגאניזם, בניגוד לדיעה הרווחת, אינו עבודת אלילים. עבודת אלילים הוא כינוי גנאי לדעתי, אשר מראה כי המשתמשים בכינוי זה מעולם לא חקרו לעומק את המשמעות העומדת מאחורי "פולחן האלילים". המילה פאגאן באה מהמילה Paganus, שמשמעותה "עובד אדמה" או "שלא מין העיר" (הכוונה לכפרי). דת פאגאנית הינה דת אשר נותנת כבוד לטבע באופן ישיר, כאשר האלוהות (Divinity) מממשת עצמה בעולם הטבעי – אם מצאתם כאן דמיון לשאמאניזם, לא טעיתם, קרוב לודאי, לפי אנתרופולוגים רבים, כי הפאגאניזם התפתח מהשאמאניזם. הפאגאנים הקדומים (פלאו-פאגאנים) האנישו את עקרונות הטבע השונים, נתנו להם פנים, אישיות וגוף וכך הגבירו את נוכחותם בחייהם שלהם. הם לא סגדו את הפסלים, אלא את העקרונות העומדים מאחוריהם. פרופ´ ר.א. פרידמן, בספרו "מי כתב את התנ"ך" (1987) כתב "בפסילים נמסרו תיאורים של האל או האלה והם האצילו על הסוגד תחושה של נוכחות אלוהית, הקרינו כבוד לאלוהיהם, ואולי נתנו לבני האנוש תחושה של קירבה אליהם. אבל, כפי שטקסט בבלי מבהיר זאת, הצלם לא היה האלוהים". כיום ישנם פאגאנים (ליתר דיוק, ניאו-פאגאנים) אשר ממשיכים את המסורות הקדומות הללו בהתאמה לחיינו המודרניים. חלקם משתמשים בפסלים כאמצעי חלקם לא. הפאגאנים של היום (הניאו-פאגאנים) רואים עצמם כחלק מהטבע. הפאגאן מאמין כי האלוהות, בכל צורה שהיא, אם זו אלה או אל, לבד או ביחד ואפילו מספר של אלים, מתממשים דרך הטבע. האלים לא שולטים בטבע – הם עקרונות היקום והטבע שניתנו להם שם ודמות. רוב הניאו-פאגאנים (ובמיוחד הוויקה על כל זרמיה) חיים על פי קוד אתי קדום (המופיע במקומות רבים אחרים) האומר כי "עשה את שתרצה, כל עוד לא תפגע " (והכוונה גם בעצמך). במרבית הזרמים אין היררכיה, אין ספרות קודש, גורואים או נביאים. ישנם זרמים רבים בניאו-פאגאניזם – וויקה, אסטרו ועוד רבים. הן הפאגאנים והן השאמאנים מבצעים את טקסיהם במבנה מעגלי – בו כולם שווים ואין מישהו ששווה יותר. הטקסים נעשים בתיאום לעונות השנה, לפי מחזורי השמש והירח – הימים החשובים במיוחד הם ימי הלבנה המלאה, ימי השוויון, חילופי העונות, היום הארוך בשנה והיום הקצר בשנה. אלו הם החגים השאמאניים והפאגאניים, בהם חוגגים עם הטבע ואמא אדמה. 2 כך אני רואה את הדברים. {1 תודה לטרה מ-www.shamanvision.com על העזרה בכתיבת ההסבר על השאמאן 2 תודה על העזרה של קבוצת "עץ רענן" בכתיבת החלק על פאגאניזם http://www24.brinkster.com/israwicca/frameset.html} זה היה שאמאניזם ופאגאניזם על קצה המזלג. הנושא הוא מאוד מורכב ובטוח שיעורר דיונים מעניינים רבים. שלכם, הנווד