שבוע חדש

[קיסרית הזאטוטית]

את יודעת שאני גרה בלוס אנג'לס, רייט?

מקווה שישתפר מהר!

 

[ניצת הגפן]

זה אומר שעלייך לבוא לבקר

כי יש דברים שאפשר לגלות רק למראה עיניים אז.. מתי את באה?

 

[קיסרית הזאטוטית]

../images/Emo6.gif אין ביקור באופק

1800$ לבנאדם, הלוך-חזור, לוס אנג'לס-ישראל. למי יש תקציב מחקר פנוי באלנבי?

 

[חצישלישרבע]

לחרוש

הווה אומר לפחות ב- 3 מתוך ה- 4 ימי עבודה שנותרו לקום מוקדם כדי להספיק ללמוד לפני העבודה בכל 4 ימי העבודה שנותרו להתקדם בקריאה בנסיעה הלוך ושוב לפחות 6 שעות בסופ"ש (2 בשבת ו-4 בראשון). ובעיקר - לסיים את גוש החומר הנוכחי ( מה שיעמיד אותי על 2 מתוך 18).

 

[מעיןבר]

לאט לאט ובצעדים קטנים

אני מקדמת את כתיבת הצעת המחקר שלי. האיש לוקח את הילדות ואני יושבת כמה שעות ועובדת (או לפחות משתדלת לעבוד). אני מתחילה במשימות הפשוטות של תרגום חומרים כתובים מאנגלית (מאמר) לעברית וכבר התקדמתי לא רע. יש לי גם עבודת עריכה אבל הכי קשה זה לכתוב את המחקר העתידי ומה אני מתכוונת להמשיך ולעשות. קל זה לא יהיה... ובטח לא ייגמר השבוע, אבל אני מקווה שזה כן ייגמר לקראת סוף חופשת הלידה.

 

[יעל אפריל]

את מצליחה לעבוד בחופשת לידה. כל הכבוד../images/Emo47.gif

 

[מעיןבר]

יום בשבוע, בקטנה

אבל זה כל כך חשוב וטוב לי. אני זקוקה להפעלה של המח, כמה אפשר לחיות בחיתולים?

 

[NorthernStar]

עכשיו גם אצלי המצב קשה

בקיצור, חוזר אליי המנחה באימייל, שמצד אחד אומר "כל הכבוד על ההתלהבות וההשקעה" (כי כל האימיילים שלי אליו תמיד מספרים על הגילויים החדשים שלי), אבל גם בתקיפות: גברת, הדדליין שלך היה אתמול, והזמן רץ. אני מבקש שתסיימי עד ה12 ביולי (זאת פרפרזה כמובן, אבל אני מנחשת שזה הטון). אפשר לחשוב כמה זמן יקח לו לקרוא ולהגיב, נו באמת. מה זאת הקטנוניות הזאת? אאוץ'. אאוץ'. אאוץ'. בקיצור, אני חייבת להתחיל לרוץ עם זה, ועוד תחת לחץ. לא פלא שהתחלתי לעשן כמו קטר! וככל שאני קוראת יותר ממה שאני כותבת, כך זה פחות ופחות מוצא חן בעיניי. ואני נוסעת לויקנד ב11, כלומר יש לי יום אחד פחות משחשבתי, יומיים עם חמישי הזה, שזה יום סידורים ובערב יציאה.

 

[יעל אפריל]

לפחות הוא פותח בשבח

את מאלו שדד-ליין מדרבן אותם? אם כן, טוב שהוא קצב לך את הזמן. בהצלחה.

 

[NorthernStar]

מדרבן כי אין בררה

אני יודעת שהוא ישפוך עליי את חמתו אם אני לא אעמוד בדדליין החדש שהציב לי, וכל עוד הוא הבוס, אני די חייבת לעמוד בו. אבל אני שונאת להילחץ כך, ומגיבה (פיזית) לא טוב (לפעמים). מה, היה הורג אותו לתת לי עוד שבועיים? היה הורג אותו לשאול כמה זמן אני צריכה? עד כאן הריטונים. ותודה על העידוד, אגב. אני מאמינה שבסוף יהיה בסדר.

 

[קיסרית הזאטוטית]

יהיה בסדר! you can do it!

 

[NorthernStar]

תודה../images/Emo140.gif

היום כתבתי כמעט ארבעה עמודים עד שנרדמתי על המחשב.

 

[קיסרית הזאטוטית]

כל הכבוד! 4 זה המון! אני

שלחתי היום את המאמר השני אחרי עריכה סיזיפית ודוחה למחברת השניה שתשלח לכתב העת (לא רוצה להתעסק איתם) אני ממש מקוה שזה יתקבל ודי.

 

[אבן ניר ומספרים]

../images/Emo47.gif../images/Emo34.gif לשתיכן!

 

[NorthernStar]

קולה כבוד

ותזכרי - אם סיימת, העבודה לא הייתה סיזיפית!

 

[משוש30]

טוב השבוע כמעט נגמר ../images/Emo3.gif אבל רק היום הצלחתי

סוף סוף להתיישב לעבוד אחרי חודש וחצי של טיול/ארכיון/חיפושי דירה נואשים ומגורים אצל ההורים

אז דירה עוד לא מצאתי ואנחנו עדיין אצל ההורים בדירה פיצפונת. הילדים הפוכים ולא ישנים בלילות. זה ממש ממש לא פשוט

שלושה ימים השבוע עבדתי בהדרכות טיולים ועוד יום ניסיתי להשלים שעות שינה מחוסר שינה בלילות בשבועיים האחרונים

בכל זאת בתקופה המטורפת הזאת הצלחתי לכתוב 10 עמודים מהפרק האחרון (7 שבוע שעבר ועוד 3 היום)

נפגשתי עם המרצים שלי שהיו מרוצים מההתקדמות

אחד מהמרצים קרא רק חצי מהפרק הראשון, השני רפרף על הפרק הראשון ואף אחד מהם עוד לא נגע בשני. אני גם ככה כבר שנתיים בלי הנחיה וזה ממש ממש מציק לי. אני מתה על שניהם אבל הרגשתי בפגישה שזה לא היה רציני

עכשיו צריך לחזור ולהתיישב על הישבן ולקדם עניינים.