איצטרא בלגינה קיש קיש קריא
לא מדובר בשכבו סתם אלא באונס. ומדובר שם בנערה מאורסה.
וזה לא חז"ל אלא התורה בחומש דברים.
התורה יוצאת מנקודת הנחה שאשה שנאנסת קוראת לעזרה ואם שתקה זה כנראה לא היה אונס ובכל מקרה התורה מצווה את השופטים
ו"חקרת ודרשת ובדקת הייטב" כדי לדעת מה היה בדיוק.
ואסורה לבעלה ובועלה זה אישה נשואה ששכבה עם בועל שאינו בעלה.
ויומתו שניהם זה רק אם יש עדים והתראה וכו'.
יש עוד הרבה פרטים, העניינים דורשים לימוד מעמיק.
בקיצור, יש לך פער ידע עצום ביהדות להשלים.
א) אַסְתֵירָא (על פי גזרת השם [בבא מציעא פה ב], או אִיסְתְרָא על פי מלון אבן-שושן), לא איצטרא
ב) הבלים!
התורה
אינה מפרטת את כל טווח הוואריאנטים של ארוע כזה, אלא מספקת
עקרון לפיו יוכרעו הוואריאנטים השונים.
כאשר הדבר ארע בשדה, מחוץ לעיר - התורה
אינה יכולה באמת לדעת האם שכבה מרצון או נאנסה ויוצאת מהנחה שהתנגדה.
לכן הבועל יומת והנבעלת חפה.
אגב, זכור לי מקרה מיוחד רלבנטי לסוגיה זו וגם מצביע על בורות מדהימה של חרדיות.
יצחק פדר, חרדי מבני-ברק נהג לבעול כלות טריות.
הכלות הטריות נבעלו בלא התנגדות, בבֵיתן (היינו, בעיר, לא בשדה), מפני שסברו שהלה אכן בא בשליחות ועדת הרבנים לטוהר המשפחה.
הבועל נשלח למתקן ארוח ממשלתי פנימיָתי, full board, "הכל כלול", למשך 24 שנים...כמו רוצח בכונה תחילה...
שאלתי מופנית אל מומחה הלכה כמוך - מה דינן? האם אסורות לבועלן ולבעלן או שמא חפות?
