שבוע טוב לכולם - בשבועים מאז

[BU BP]

שבוע טוב לכולם - בשבועים מאז

הקמת הפורום יעל היקרה נתנה לנו הרבה חומר למחשבה בשאלותיה לגבי זמן, רצון לשינוי, מחויבות לעצמנו ולתהליך השינוי ...ושתי רעיונות/משימות שמטרתן היתה להניע את הגלגלים: א. כתיבת בוקר ב. להתחיל בקטן - מטרה להיום אשמח לדעת מי ניסה? ואיך הולך עד כה?

 

[BU BP]

מרימה את הכפפה שזרקתי

השבוע התחלתי להתנסות עם כתיבת הבוקר - לא הולך כל כך חלק, ולפעמים אני צריכה להכריח את עצמי, אני עדין לא בטוחה שיתפוס אבל אני נותנת לזה זמן לפני שאחליט. לגבי מטרות יומיות - בשבילי זו דרך מוכרת, אני נוהגת כך רוב חיי. אומנם יש ימים לא טובים שזה פחות עובד, אבל בגדול נותן מסגרת ובימים שאני מארגנת לי רשימה קצרה יום לפני - אני הרבה יותר פרודוקטיבית והיום זורם לי טוב יותר.

 

[הtטקסטואלית]

me me

כתיבה, זה משו שנוהגת לעשות הרבה מאד, אבל לרוב בלילה לפני השינה, ואז הולכת לישון 'על זה'. כתיבה מטהרת אותי ומנקה אותי מבפנים ואז אני אוהבת לעשות ת'ניקוי לפני השינה. בעוד שבוקר מתיישב אצלי עם פעלתנות ועשייה, דווקא לפני השינה תמיד התיישב לי לכתוב כי אז אני מוצפת בככ הרבה דברים ועל הרקע הזה, עם ההצפה אני כבר לא יכולה לתפקד ממש אחרי זה אלא ב'מוד' של לישון לכן הופתעתי מהרעיון של 'כתיבת בוקר' שהתקשר אצלי דווקא לשעות הערב והלילה, אבל מכיוון שיעל סבבא ואני בוטחת בה וגם הפורום סבבא אמרתי ננסה, ניסיתי שלוש פעמים, לא ממש הלך כי בוקר זה שעה של לקום, לעשות, להתלבש ללכת לעבודה וכאלו לא ממש יכולתי להתרכז כן, לקום שעה אחת לפני כאילו לפני 6:00 בבוקר? בשביל זה צריך לישון ממש מוקדם... אז קצת התקשתי עם כתיבת בוקר... מה גם ש ( וכאן אני עוברת לשאלה ב' שלך ) מכיוון שאני הרבה מאד זמן בתהליך של נכונות לעשייה ( שואפת להיות עורכת דין וכותבת מפורסמת ) כל מה שהפורום היה צריך 'להעניק' לי זה רק עוד דחיפה אחת קטנה כדי לקפוץ משם, מאז שהתחיל הפורום נכנסתי לזרם חזק מאד של עשייה, וגם אם זה לא היה כל מה שתכננתי בכל יום ספיציפי, זה עדיין היה הרבה מאד ) מצאתי את עצמי מפוצצת באנרגיות, ואז בלילות מרוב אנרגיות התקשתי פשוט להרדם הייתי מופצצת באנרגיות, ואז הלכתי לישון נגיד ב 2:00 בלילה במקום ב 11:00 כי פשוט האנרגיות שהייתי מופצצת בהן לא נתנו לי לישון, אז מה שיצא שהייתי קמה מאוחר, נגיד ב 7:00 או 8:00 במקום בשש ואז הלכה כתיבת בוקר... כי כתיבת בוקר לא מתאימה לי שיש רעש של אוטובוסים אלא דווקא בשקט של הזריחה. לשעה אחרת זה לא משתלב לי....

 

[יעל ארבל]

בקיצור, ויתרת על הכתיבה בבוקר

וחבל. אני הייתי נותנת לזה עוד צ'אנס. זה שווה את המאמץ בעיניי.

 

[הtטקסטואלית]

it is more complicated

הי יעל, זה לא שויתרתי על הכתיבה בבוקר כמו שאיני רואה צ'אנס אלא לעשות זאת בשעות הבוקר המוקדמות, אחרי 6:30 זה כבר לא שווה, בגלל המולת האוטובוסים ( והבית שלי לא רחוק מהם

) לא אומרת שזה קושי, כמו ש'תנונפת העשייה' הכניסה אותי לאנרגיות כאילו שאני מתקשה להרדם מוקדם, ומצד שני אני 'ישנונית' מטבעי, זקוקה ל 8 – 9 שעות שלי ביום NO MATTER WHAT. בשביל כתיבת בוקר אני צריכה ללכת לישון ב 10:00 בלילה אם לא 9:30 בערב, וזאת בכדי לקום ב 5:30.... כלומר, הכל עניין של עלות מול תועלת ואני מודה שקצת קשה לי... אני אישית חסידה גדולה של כתיבה כאמצעי לפריקת מתחים וליבון דברים, אני מוצאת שזה מנקה, יחד עם זאת בעבר נהגתי לעשות זאת לפני השינה, מן 'ניקוי פנימי' לפני השינה, כשאני כבר אחרי מקלחת, אחרי הליכון כושר, ריחנית מהמקלחת ולבושה בטרינינג של שינה, אחרי שכל הדברים של כל היום כבר סודרו והראש שקט, אני חסידה גדולה של כתיבה ומכירה באופן אישי את התועלות שלה, מה גם שהשנה האחרונה בחיי הייתה גיהנום לא קטן, ואני מאמינה בכתיבה כדרך לפריקה, אבל בבוקר....זה לא כל כך מסתדר לי הרעיון של הבוקר, וגם שעה, בזמן שצריך להתכונן לעבודה, להתלבש, להתארגן, לארגן... כלומר הסברת את היתרונות של הבוקר, בכל זאת זה 'אפשרי וקשה' txt

 

[יעל ארבל]

היי טקסט

תודה על התשובה המפורטת. כתיבת הבוקר היא המלצה שלי לכל אחד שרוצה לעשות משהו טוב למען עצמו. כמובן גם לך. אם תרצי לקבל את ההמלצה, אני הראשונה שאשמח ואעודד אותך, מתוך אמונה אמיתית ביעילות שלה. ואם לא תרצי, זה גם בסדר. רק חשוב שתשימי לב למה שכתבת כאן - שאת לא ויתרת על הכתיבה, אבל יש הרבה הסברים למה את לא יכולה לכתוב. קחי את הדוגמא של הכתיבה כדוגמא להתמודדות עם בחירות שאת עושה. אם בחרת במשהו, אי אפשר שתבחרי במקביל במשהו סותר. לכן, אם היית אומרת כמו אחרים שאמרו - זה פשוט לא בשבילי, לא אז לא. אבל כל עוד אמרת כן ולא, אין בזה שום אמירה אמיתית. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.

 

[א ס י ת]

יעל, מה כל כך עקרוני לכתוב דוקא

בבוקר? האם יש לזה הסבר?

 

[יעל ארבל]

דיברתי על זה באחת התגובות שקיבלתי

למאמר - כאן. מנסיון, זה ממש עקרוני שכתיבת הבוקר תהיה בבוקר, לכתיבת בערב או בשעות אחרות אין את אותה השפעה כמו לכתיבת הבוקר.

 

[א ס י ת]

יעל תודה על ההפניה. הבנתי

שכתיבה הבוקר חשובה, כי אנחנו נמצאים במצב של דימדומים מיד אחרי השינה, שבהם הרבה דברים מהתת מודע צצים ועולים ללא הפרעה.

 

[יעל ארבל]

אכן כן, אסית, ויותר מזה -

הסיכוי למציאת פתרונות למצבים מסובכים, או לראיית דברים באופן שונה, גבוה יותר בכתיבת בוקר, כשאנחנו לאחר הרגיעה של הלילה. בכתיבה שנעשית בערב, הסיכוי הזה פוחת מאוד, מאחר שהיא נעשית לאחר יום שלם של התרחשויות, כשקיימת סבירות גבוהה, שעליהן תחשבי ותכתבי בשעות האלו של היום. וזו לא המטרה.

 

[BU BP]

יעל - אני חייבת להתוודות שהכתיבה

אצלי מתבצעת אכן בבוקר אבל לא מיד עם הקימה אלא כשעה אחרי, לאחר שהתארגנתי.

 

[יעל ארבל]

גם אצלי זה ככה, וזה אחלה

משתדלת שזה יהיה מיד לאחר הקימה, אבל לפעמים זה לא יוצא. וכל הכבוד שאת ממשיכה למרות שסיפרת לנו שזה מאוד לא קל לך.

 

[spectacular]

בקשר לכתיבה,

פעם הייתי כותבת המון, בעשר השנים האחרונות זה ממש נעשה קשה , אני לא מסוגלת להעלות את מחשבותי ורגשותי לעצמי, אולי זה קשור לעובדה שיש עניינים רגשיים שדחקתי פנימה ולא הצלחתי להתמודד איתם,דברים שקשורים לילדות, נעשיתי צינית,עברתי משבר אמון בעולם וביופיו, הייתי ממורמרת וכועסת על העולם,שנים רבות, ובניתי חומת הגנה נגד הרגשות שלי, מפחד שהם יציפו אותי ואני אטבע, אולי כדאי לפתוח את תיבת פנדורה , למרות שזה מפחיד, אני חושבת על זה הרבה לאחרונה , אבל לא ממש יודעת איך עושים את זה, האם כתיבה משחררת?

 

[spectacular]

זהו החלטתי,

ממחר אתחיל לכתוב.

 

[יעל ארבל]

וואו, עוד לפני שהספקתי לפרסם את

התגובה שלי, כבר השתכנעת. זה היה מהיר. ובכל מקרה, בהצלחה בהצלחה! ותספרי לנו איך היה.

 

[יעל ארבל]

בתקופה בה הרגשתי מאוד רע

הכתיבה היתה בשבילי נחמה. מקום אחד שהרגשתי שיש לי עליו שליטה, מקום לשים בו את המחשבות, הפחדים והרגשות שעטפו אותי. בהשוואה לכתיבה של היום, הכתיבה של אז היתה מאוד שטוחה, כי כמו שהעפתי מעצמי דברים שלא רציתי להתמודד איתם, ככה גם לא רציתי ולא כתבתי עליהם מילה וחצי מילה. לעומת זאת, הדפים שכתבתי היו מלאים בתלונות על החיים שלי, על חוסר הצדק שבעולם, ועוד ועוד. מכירה את תחושת הפחד מפתיחת תיבת פנדורה, אבל עשיתי את זה, פתחתי כמה תיבות כאלו, והכתיבה מאוד עזרה בהתמודדות עם הצפת הרגשות שנלוותה לכך. ולשאלתך, הכתיבה משחררת! ואני מאמינה בכך בכל ליבי. ואם עוד לא הספקת לקרוא, מציעה לך לקרוא את המאמר בנושא כתיבת הבוקר ואת השרשור שהיה כאן בעקבותיו (במאמרים ובטאגליינס). ולכל מי שרק יסכים להקשיב, אני אמשיך להמליץ בחום על הכתיבה בבוקר. בעיניי, זו אחת המתנות היפות ביותר שתוכלי לתת לעצמך.

 

[BU BP]

אז לפי מה שאת מתארת - מה שקורה לי

זה תהליך נורמלי ולאט לאט זה ישתחרר?

 

[יעל ארבל]

זה תהליך נורמלי, וזה ישתחרר

ככל שהתהליך שלך עם עצמך יתפוס תאוצה, וככל שתרשי לעצמך.

 

[spectacular]

לא הצלחתי לכתוב שום דבר../images/Emo10.gif

פשוט לא יוצא לי, אנסה שוב מחר, לא יודעת מה עוצר אותי,

 

[יעל ארבל]

גם אם משהו עוצר אותך, אל תשבי

מול דף ריק, אלא תשרבטי כל מה שעובר בראש. גם אם זה "אין לי מה לכתוב", תכתבי את זה. וגם אם בהתחלה זה כל מה שיש לך לכתוב.