ערב טוב ושמח
ערב טוב והמון ברכות לבריאות טובה.
ברוכה הבאה מינה, שמחתי לראות שנכנסת.
הדסה, אני שמחה שהוורידים בסדר ואינם ורודים יותר מידי. אני גם שמחה שהזריקות יגיעו ותזכי לבריאות טובה,
רוצה לספר לכם שני דבריים שהרשימו אותי מאוד השבוע.
בשבת בבוקר צעדתי מאוחר יותר כי שבת והגוף נוטה לנוח. פתאום ראיתי הודעה שיש אצלנו שבתרבות. תוך חצי שעה הייתי באולם. הייתה שם אישה בשם ניצה שסיפרה על התעללות מינית שעברה בילדותה על ידי אחיה ואביה. מצמרר. מגיל 5. איך היו כולם עוורים? הרווחה? הגננת? המורים? נורא נורא. חיתנו אותה עם גבר בן 42 שגם הוא היה סדיסט והתעלל בה מינית. נולדו לה 9 ילדים ועכשיו היא כתבה ספר על חייה, שכחתי אם היא התגרשה או שבעלה נפטר והיום יש לה חבר לחיים. היא סיפרה ונישנקה גם הקהל מחה דמעות. לא מבינה איך במאה העשרים סיפור כזה יכוול לקרות.
הדבר השני שהרשים אותי הייתה תוכנית בשידור חוזר, גבי גזית ראיין את נתיבה בן יהודה ז"ל. גבי גזית שאל את נתיבה מדוע בפעם הקודמת שהוא ראיין אותה היא עזבה את הראיו באמצע ויצאה.
היא השיבה לו שהיא ביקשה ממנו מראש (מגבי גזית) שלא יגידו שדן בן אמוץ שכב עם אמא שלו, ובכול זאת הוא אמר על דן בן אמוץ את מה שהיא ביקשה לא לומר.
ומדוע זה היה כול כך חשוב? שאל גבי גזית. ונתיבה בן יהודה אמרה: דן בן אמוץ לא שכב עם אמא שלו, אמא שלו שכבה איתו. הוא היה נער בן 13 בקושי ידע מה מותר ומה אסור, והאמא שלו עשתה לו מה שעשתה, הוא היה בעצם קורבן, ומאז כולם דיברו על כך כאילו הוא אשם, כאילו היה היוזם.
זה הזיז לי משהו בחשיבה.
יעלי