אמרה המורה יערית ודרשה
מהתלמיד החדש להביא בדחיפות:
אישור הורים וילדים ללמוד עד מאוחר;
מתנה למורה כדי שבסוף השנה לא יהיה צורך לחפש את אלו שמתחמקים מחובת המתנות;
540 ש"ח עבור חומר לימודי (בכל זאת האלר\קטרונים היום די יקרים, במיוחד שגם סין הצטרפה בגדול לאינטרנת והיום היא צרכנית מספר 1 של האלקטרונים);
2270 ש"ח עבור מסיבת סיום (למורה בלבד, כמובן);
המלצות מבית ספר הקודם (הרי צריך למלא במשהו את תיק התלמיד שייפתח במידה ויוחלט לקבל אותו לבי"ס ללימודים מתקדמים בתורת הגירושין;
10,257 ש"ח עבור קורס מתקדם של "חיים בין נישואין לנישואין" או "פריירים לא נגמרים".
התלמיד החדש, עוזי טל75 (האם מדובר בגיל או במשקל?), הסתכל על המורה מופתע מדרישות רבות - בכל זאת זה רק קורס בנאלי ב"איך להתגרש ולא להשתגע", אך נשם עמוקות, הכניס יד לכיסו והוציא ערנק דקיק (טוב, הרי זה אחרי הגירושין) והתחיל להוציא ממנו כסף: שקל אחרי שקל (מענין למה לגרושים בארנק אין שום דבר גדול משקל? מה, החלוקה של 50% פירושה שלאישה מגיע כל הנירות ולבעל כל המטבעות?).
ברגע שהמורה יערית ראתה את התלמיד נכנע, היא שפשפה את ידיה בעונג והלכה להכין מארך שיעורים, בדרך מתיעצת עם עוד כמה מורות מכיתות מקבילות.
רשם: פקיד בית הספר שעד היום לא יודע באיזה בית ספר הוא עובד, אבל תמורת חיוכים יומיים ממשיך לרשום את כל הקורה כאן..
)
