שבוע טוב !

[ינוקא1]

שבוע טוב !

השבוע יצא לי ללמוד בשבת את הלכות תשובה לרמב"ם , והסתבר לי שלמרות שאיננו שומעים על עניין הצמצום עד הרמ"ק והאר"י , כבר הראב"ד רמז אליו. המדובר בהשגתו של הראב"ד על הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ה' הלכה ה'. (אחר כך נזכרתי כי גם בספר "יושר לבב" המקובל עימנואל חי ריקי כתב שהוא התחיל להבין את עניין הצמצום בעקבות השגה זו , ובעקבות כך כתב את ספרו) שם הרמב"ם כותב כי עניין הידיעה והבחירה היא שאלה מורכבת ומסובכת ,והראב"ד כותב עליו כך : "אמר אברהם : לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה. (= כלומר עד כאן הוא קצת "יורד" על הרמב"ם ואומר שהיה עדיף לו לא להביא שאלות מסובכות אם אין לו תשובה טובה שתניח דעתם. ועכשיו הראב"ד עונה תשובה משלו) ואע"פ שאין תשובה נצחת על זה טוב הוא לסמוך לו קצת תשובה ואומר : אם היו צדקת האדם ורשעתו תלוים בגזירת הבורא ית' היינו אומרים שידיעתו היא גזירתו והיתה לנו השאלה קשה מאד. ועכשיו שהבורא הסיר זו הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו , אין ידיעתו גזירה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה. והדבר ידוע שכל מקרה האדם קטן וגדול מסרו הבורא בכח המזלות אלא שנתן בו השכל להיותו מחזיקו לצאת מתחת המזל והוא הכח הנתון באדם להיותו טוב או רע והבורא יודע כח המזל ורגעיו אם יש כח בשכל להוציאו לזה מידו אם לא וזו הידיעה אינה גזירה, וכל זה איננו שוה: כלומר , תשובת הראב"ד לשאלת הידיעה והבחירה היא שהקב"ה הסיר את ממשלת הידיעה מידו. כלומר הקב"ה אפשר לעצמו "לא לדעת" מה יהיה על מנת לתת לאדם בחירה. וממילא הידיעה הנשארת אצל הבורא היא ידיעה כידיעת האיצטגינים , דהיינו ידיעה של "הסתברות" - שהקב"ה יודע האם האדם יהיה צדיק או רשע לפי המזל בו נולד תנאי חייו וכו'. אך עם זאת יש לאדם תמיד את הבחירה ואת השכל שבאמצעותו הוא יכול לבחור אחרת ולצאת מתחת יד המזל. וגם את זה הקב"ה יודע מה שכלו של האדם והאם בכוחו הוא יכול לצאת מתחת יד גזירת המזל, אך אין ידיעה זו "גזירה" אלא ניתוח הגיוני של האדם ומצבו ויכולתיו ולפי זה יודע הקב"ה מה יבחר אותו האדם. עד כאן תשובתו. והאמת היא שיש כאן תיאור מדויק של עניין הצמצום. עניין הסרת הידיעה , שהקב"ה מאפשר לעצמו "לא לדעת" על מנת לאפשר לבני האדם בחירה , זהו בדיוק הצמצום בו סילק הקב"ה את אור שלימותו כדי לאפשר את הבחירה בעולם. הידיעה הנשארת שהיא כידיעת האצטגינים , דהיינו ידיעה של "הסתברות" - זה מתאר היטב את עניין ה"רשימו" הנשאר לאחר הצמצום.

 

[יהודי פ ש ו ט]

מעניין !

רק לא הבנתי את הקשר ל"רשימו" ?

 

[ינוקא1]

כי הרשימו

הוא כעין רושם קטן מהדבר שהיה - כמו רושם הכתב שנשאר אחרי שמחקו אותו. כך כאשר סילק הקב"ה את הידיעה שלא היתה נותנת מקום לבחירה , ונוצר חלל פנוי (בו מתאפשרת הבחירה) נשארה בתוך החלל הפנוי "ידיעה" אך קטנה ומוגבלת יותר. זוהי ידיעה כזו שאיננה סותרת את הבחירה - זוהי "ידיעה" כעין ידיעת האצטגינים , המבוססת על ההסתברות איך יבחר האדם לפי מזלו ושכלו. לכן היא נחשבת רק כרושם קטן מהידיעה הקודמת.

 

[יהודי פ ש ו ט]

‫נשמע קצת בעייתי

רשימו זה הרושם שנשאר בכלים מהאור שהיה ממלא את כל מציאות האין סוף ליפני הצמצום, וליחס אותו לבורא בעניין הידיעה נשמע בעייתי, שנאמר: "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר?".

 

[ינוקא1]

כמה דברים :

1. בשלב זה עדיין לא היו כלים - לפחות לפי הסברי האר"י. הכלי הראשון התהווה בעולם העקודים. "רשימו" פירושו האור שנשאר בחלל הצמצום לאחר הסתלקות אור אינסוף. (יש שהסבירו כי ניתן לראות את חלל הצמצום כשורש הכלי , את הקו כשורש הפנימי , ואת אינסוף המקיף כשורש האור המקיף - אך בשלב זה אין עדיין כלים ממש). 2. בעניין "היפלא מה' דבר ?" שם משמעות המשפט היא "וכי ה' לא יוכל לתת לשרה בן ?" ולא בהכרח קשור לידיעה ובחירה. בכל אופן , הראב"ד אומר שקיימת ידיעת הבורא גם עכשיו , אך היא לא כמו הידיעה ה"רגילה" של הבורא שהוא המדע והוא הידוע והוא הבורא ויודע את כל הדברים בידיעת עצמו. הוא טוען שהבורא יצר הפרדה בין "ידיעת עצמו" לבין ידיעת שאר הדברים - על מנת שתתאפשר הבחירה. לכן הוא אומר בפירוש - "ועכשיו שהבורא הסיר זו הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו , אין ידיעתו גזירה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעים מכח אחר מה יהיו דרכיו של זה." הידיעה לפני שהבורא הסיר מידו זאת הממשלה היתה "ידיעת עצמו" , הבורא היה יודע הכל בידיעה שאינה נפרדת ממנו וממילא לא היתה מתאפשרת הבחירה. אבל כעת לאחר שהבורא יצר הפרדה זו הוא יודע את הדברים "מכח אחר" - כלומר הוא יודע את כל הנתונים של כל הדברים בעולם וכך הוא יודע מה יהיה. הוא יודע מה המזל של האדם , ומה כוחות שכלו , ומהם נתוני חייו וכו' וכו' - וכך הוא יודע מה יהיה איתו. כך שקיימת גם עכשיו ידיעה אך היא מסוג אחר - ידיעה המבוססת על ניתוח של נתונים. כמו שאתה יודע שאם כוס נופלת לרצפה אז היא תישבר. זה לא כמו שאתה והכוס אחד ואתה יודע את הדברים כחלק ממך.

 

[יהודי פ ש ו ט]

תשובה לדבריך

בשלב של לפני הצמצום לא היו כלים דיושר, שהם סוד הקו שיש לו התחלה וסוף, אבל כן היו כלים דעיגולים (בכוח), שהם סוד הקו העגול שאין לו התחלה וסוף, ועל כן הוא יכול לקבל את האור בצורה אין סופית. והכלים דעיגולים קיבלו (בכוח) את כל האור שהיה ממלא את המציאות של הכלי באין סוף לפני הצמצום, כפי שאומר האר"י די בתחילת עץ החיים דרוש עגולים ויושר שער א' ענף ב': "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים (הינו לפני הצמצום) היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות". והמציאות המדוברת של האר"י היתה בהכרח של הכלים דעיגולים שקיבלו (בכוח) באופן אין סופי את האור העליון (שהתפשט מעצמותו) באין סוף לפני הצמצום. לגבי שאר דבריך בעניין הידיעה של הבורא, אתה מכניס פירושים מאוד בעייתיים מליבך לדברי הראב"ד, ואני לא רואה שום סתירה בין חופש הבחירה שלנו לבין הידיעה של הבורא במה נבחר, עד כדי כך שנצטרך להידחק לומר כדבריך, שהרי אצלו אין לפני ואחרי, והכול גלוי וידוע לפניו, ואין לנו שום יכולת תפיסה והשגה בהנהגת הבורא, שנאמר: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם יְהוָה".

 

[ינוקא1]

ככה :

1. באר"י כל הדברים הללו פשוט לא כתובים. עד אורות הפה , הכלים בלועים בתוך האורות ולא נקראים בשם כלל. הכלים נוצרו מבטישת האורות זה בזה , ועד הפה (כלומר באורות האוזן והחוטם) האורות המקיפים והפנימיים רחוקים זה מזה ולא מכים זה בזה וממילא עדיין אין כלי. (זאת משוום שבאוזן ובחוטם יש שני נקבים. אך בפה יש נקב אחד ולכן שם האורות היכו זה בזה ונוצר הכלי). אם בעל הסולם מסביר אחרת - זכותו. אבל אני לא יכול להתיחס לזה , כי אינני מכיר את זה ואינני מבין למה צריך להגיד שיש כלים לפני זה. וכל שכן וכל שכן שלפני הצמצום אין כלים כלל. 2. אם לדעתך אני מכניס מליבי פירושים בעייתים לראב"ד ולא מה שהוא אמר , אז אולי תסביר לי אתה מה הפירוש הנכון לדבריו ?

 

[יהודי פ ש ו ט]

שוב

אתה מדבר בכלים דיושר, ששם שייך ביטוש וזיווג דהקאה של האורות במסך שמוציאים את הכלים והספירות דיושר, וכל זה קורה באמת כפי שאמרת יפה רק אחרי הצמצום באורות הפה. אבל אני דיברתי על כלים דעיגולים, שבהם אין שום מסך וביטושים ואורות הפה, והם היו קיימים בכוח עוד לפני הצמצום בסוד "הקו (כלי) העגול" שאין לו התחלה וסוף, ושיכול לקבל בצורה אין סופית, וזה מה שאומר האר"י בציטוט ששהבאתי: "דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים (הינו לפני הצמצום) היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות". אז למה אתה אומר ש"באר"י כל הדברים הללו פשוט לא כתובים"? מאיפה בדיוק הציטוט הזה אם לא מהאר"י ? ועל איזה "מציאות" שהאור העליון ממלא אותה מדבר לדעתך האר"י, אם לא הכלי קיבול שמכיל בכוח את האור העליון (אור עצמותו) באין סוף לפני הצמצום ??? והרי גם אתה אמרת בסוגריים: ש"(יש שהסבירו כי ניתן לראות את חלל הצמצום כשורש הכלי , את הקו כשורש הפנימי , ואת אינסוף המקיף כשורש האור המקיף - אך בשלב זה אין עדיין כלים ממש)". והרי גם אני אומר שהכלים דעיגולים הם הכלי בכוח שליפני הצמצום, שזה עדיין לא כלי בפועל ממש, כך שאנו בעצם אומרים במילים אחרות את אותו הדבר בדיוק.

 

[ינוקא1]

היכו כותב האר"י

שהיו "כלים דעיגולים" לפני הצמצום ? אני לא מומחה דגול לכתבי האר"י , אבל למיטב ידיעתי הדברים הללו לא כתובים אלא הם פרשנויות. ממילא אין לי חובה לקבל אותם ואפשר להסביר אחרת. ניתן לראות את הצמצום כשורש הכלי , את הקו כשורש האור הפנימי , ואת אינסוף המקיף כשורש האור המקיף. זה בגלל שהצמצום מאפשר שיהיה רשימו ,קו , ואדם קדמון ולכן הוא "מעין כלי" כי הוא משהו שמאפשר מציאות לאורות הללו - מה שלא היה מתאפשר באור אינסוף. באור אינסוף לא היה יכול להיות קו ולא אדם קדמון - באור אינסוף גם האורות לא היו יכולים להתגלות. כי בגלל שהם אינסוף לא היתה יכולה להיות לנו תפיסה בהם. וכשאומרים "מציאות" לזה מתכוונים - לפני הצמצום לא היתה לנו יכולת תפיסה כלל - כולל באורות. כלום לא יכול היה להתגלות. הצמצום יצר "מציאות" = שמבחינתינו "מציאות" זו יכולת תפיסה. אפשר בהשאלה אולי לקרוא למציאות הזו "כלי" - אבל היא לא כלי אלא שורש כלי. "כלים" במשמעות המקובלת באר"י לא התגלו אלא באורות הפה. האמירה שהיו כלים דעיגולים לפני הצמצום אין לה מקור באר"י - למיטב ידיעתי.

 

[יהודי פ ש ו ט]

האר"י כותב את זה לאורך כל כתבי האר"י

רק שזה מפוזר קצת פה וקצת שם, ולפעמים זה רק ברמז ולפעמים במשל, ולכן היום בירידת הדורות של מעל ל- 400 שנה מאז כתבי האר"י, אנו חייבים את המפרשים שאוספים את הדברים ועושים לנו סדר. וכל מה שכתבתי לך הם דברי בעל הסולם ומפרשים אחרים, ואם אתה רוצה לחלוק עליהם אתה צריך להביא מפרש אחר שטוען שזו טעות לפרש כך, מה שאני לא מכיר כזה דבר בכל השיטות של הקבלה, וכבר גדולי המקובלים מהדור של בעל הסולם ומדורינו זה, סמכו ידיהם על אמיתות פירושיו של בעה"ס לכתבי האר"י והזוהר, ואני לא מכיר אף אדם היום שלמד את בעל הסולם היטב, שטוען שבעה"ס טועה במשהו הכי קטן, לעומת הרבה שועלים קטנים מחבלי כרמים שפגשתי בשנים שלמדתי קבלה בישיבות ספרדיות בדרך הרש"ש, שיש להם מה לומר על שיטת בעה"ס מבלי שפתחו בחייהם דף מספריו, או למדו במקום רשמי בצורה רצינית את שיטתו. לכן לומר: "אבל למיטב ידיעתי הדברים הללו לא כתובים אלא הם פרשנויות. ממילא אין לי חובה לקבל אותם ואפשר להסביר אחרת.", אפשר לומר זאת רק אם מפרש כתבי האר"י בר סמכא אחר אומר זאת, ואם לא אז אתה לא יכול לפרש את זה אחרת, כי זה כבר המצאת קבלה חדשה מליבך, בסתירה לגדולי המקובלים של הדורות האחרונים. בכל מקרה אם אתה רוצה לראות מקור במרומז לכך בכתבי האר"י עצמו, ראה באותו הדרוש שהבאתי לך בהמשכו שהאר"י אומר כדלקמן: "וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו אשר זאת היה סיבה בריאת העולמות כמבואר אצלינו בענף הא' בחקירה הראשונה. והנה אז צמצם את עצמו א"ס בנקודה האמצעית אשר בו באמצע אורו ממש". ובשער הכללים פרק א' האר"י מסביר על "הנקודה" הזאת שהיא הכלי שהיה לפני הצימצום שלא היה נראה (הינו בכוח): "כשעלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו ויכירו גדולתו ויזכו להיות מרכבה למעלה להדבק בו ית' האציל נקודה א' הכלולה מי"ס (מ- 10 ספירות) ולא היו נראים. דרך משל האדם מורכב מד' יסודות ואינם ניכרים בו כל א' וא' בפ"ע. וכן הענין בכאן נקודה זו היתה כלולה מעשר בתחלת אצילותה וזו היא למעלה מן הכתר [שהוא] עתה, כי משם שואבים כל הי"ס שפע וחיות מנקודה זו. גם אור וחיות נקודה זו יורדת מן המאציל בתוכה ביחד שהיא הכלי עם נשמתו כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה. והיו בה י' אורות פנימים וי' אורות מקיפים ואור המקיף מבחוץ לכלי ונודע כי המקיף גדול מהפנימי כי או"פ מצומצמת תוך הכלי משא"כ במקיף." עכ"ל. ובעל הסולם מסביר שהעשר ספירות של הנקודה האמצעית הזו באין סוף שעליה היה הצמצום, הם הכלים דעיגולים שקיבלו שם בכוח בצורה אין סופית, ושהיו שם נעלמים ומבוטלים לאור אין סוף, כאור הנר בפני האבוקה. ולכן זה מקביל גם למה שאתה קראת לו שורשי כלים.

 

[ינוקא1]

זה לא מפוזר באר"י

והאר"י לא כותב בשום מקום על כלים לפני עולם העקודים. הציטוט שהבאת היה נראה לי מוזר מאוד , אז עשיתי גוגל. מה שיצא זה בדיוק כפי שאמרתי !!! הציטוט הזה שהבאת מדבר על עולם העקודים , ועל עולם הנקודים שלמטה ממנו (ושבירת הכלים וכו') ממש לא על עולמות שלפני הצמצום !!! ומי שציטט לך אותו הוציא אותו מהקשרו - ותראה בעצמך. גם הסוגריים אותן הדגשתי נמצאות בגוף הטקסט. הקישור למטה : "כשעלה ברצונו יתברך שמו לברוא את העולם כדי להיטיב לברואיו ויכירו גדולתו ויזכו להיות מרכבה למעלה להדבק בו ית' האציל נקודה א' הכלולה מי' (והם י"ס של העקודים שהיו בכלי א') ולא היו נראים. דרך משל האדם מורכב מד' יסודות ואינם ניכרים בו כל א' וא' בפ"ע. וכן הענין בכאן נקודה זו היתה כלולה מעשר בתחלת אצילותה וזו היא למעלה מן הכתר [שהוא] עתה כי משם שואבים כל הי"ס שפע וחיות מנקודה זו. גם אור וחיות נקודה זו יורדת מן המאציל בתוכה ביחד שהיא הכלי עם נשמתו כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה והיו בה י' אורות פנימים וי' אורות מקיפים ואור המקיף מבחוץ לכלי ונודע כי המקיף גדול מהפנימי כי או"פ מצומצמת תוך הכלי משא"כ במקיף. וז"ס ודברתי אתך מבין ב' הכרובים שהיה מצומצמת שם השכינה ומנקודה זו נתפשטו י' נקודות מכתר עד המלכות עד"ז כי מהיותר מובחר ועליון מנקודה זו נעשה כתר ונתפשט למטה ושאר הט' כלולים בו ומה שנשאר בתוכה ג"כ ממובחר הנשאר מתפשט למטה מהכתר ונעשה חכמה והח' כלולים בו. ואח"כ בינה והז' כלולים בה. ואח"כ הו' נקודות יחד ואח"כ המל' וזהו נקרא עולם התהו ובהו ועולם הנקודות. והאור העליון היה נכנס בתוכם ר"ל בתוך הכלי ואור הא"ס מקיף לכתר [ומתפשט עד סיום מקום כל הי' ספירות] ומאו"פ שבכתר נעשה פנימי ומקיף אל החכמה והקיף שבכתר נעשה מקיף עליון אל מקיף החכמה וכן כולם. והענין כי מה שהיה יכולה לקבל מן האור המאיר בתוך הכתר נשאר בו בסוד או"פ והשאר היה מקיף מבחוץ וכן עד"ז מכתר לחכמה ומחכמה לבינה ומבינה לו"ק ביחד. ודע כי שמש ומגן ה' צבאות וכמו שהשמש אור עליון גדול ואין יכולת להביט בו כי אם בהתמעטות דרך חלון או ע"י מסך או ע"י ריחוק מקום או ע"י נקב קטן. והנה בעולם האצילות האור בא הלא ע"י מסך כלל אך כשבא אור א"ס בכתר אין בו יכולת לסבלו רק ע"י ריחוק מקום. אך מכתר לחכמה אין בו ריחוק כלל אבל בא ע"י חלון פי' מיסוד דא"א הנקרא חלון שנתמעט האור מכמות שהיה. גם מחכה לבינה בא ע"י חלון פי' מיסוד אבא שהוא חלון אחר קטן. אמנם בו"ק עצמן חלונותיהם שוין מזה לזה כי כולם בחי' א'. אח"כ מיסוד למל' בא האור מחלון קטן וצר מאד פי' מיסוד דז"א הנקרא חלון ג"כ וצר מאד דוגמת נקב קטן. אך הו"ק אין בהם שינוי מזה לזה רק כפי ריחוק וקירוב לבד לא ברוחב וצרות החלון כי כולם שוין. וז"ס ז' הקפות כי הם בסוד המל' שיש בה כללות ז' הקפות. ומג"ר שבכתר יצא או"מ אל ז"ת שבו עצמו ומז"ת שבכתר יצא או"מ ב' אל ג"ר דחכמה ומג"ר דחכמה יצא או"מ ג' אל ז"ת שבו ומז"ת של חכמה יצא או"מ ד' לג"ר שבבינה ומג"ר של בינה יצא או"מ ה' לז"ת שבה ומז"ת שבבינה יוצא או"מ ו' לו"ק ומהו"ק יוצא או"מ ז' אל המל' וכל אלו נכללין במל'. לכן ז' הקפות רומזין במל'. אך מצאתי להר"ם מינץ באופן אחר והוא סוד ז' מקיפין אל מל' ממטה למעלה האחד מקיף שלה ב' מקיף דיסוד ג' מקיף בינה. אח"כ פניי ומקיף דחכמה ופניי ומקיף של כתר הרי ז' מקיפין. ונחזור לענין כי באצילות לא יש מסך כלל. אך מבריאה ולמטה האור בא ע"י מסך גמור והאור עובר בתוכו ומאיר. ודע כי כשנתפשטו י' נקודים הנ"ל הנה הכתר היה בו יכולת לסבול האור הזה אבל או"א לא היו שוין כי אבא קיבל האור פב"פ [מן] (עם) הכתר והיה בו יכולת לסבול האור אך הבינה לא קבלה האור מחכמה אלא אב"א שלא יכלה לסבלה. וז"ס וחכם באחור ישבחנה כי חכם שהיא חכמה השביח את הבינה והאיר בה בסוד אב"א. וגם ז"ס הנזכר בזוהר פרש' בראשית בצורת אות צ' שהם או"א יו"ד ונו"ן כזה נ' כפופה הפוכה אב"א. והנה כשיצא אח"כ אור מבינה לו"ק תחלה יצא הדעת ואח"כ נתבטל וזהו המלך הראשון שהוא בלע בן בעור. אח"כ יצא חסד וגם הוא לא היה יכול לסבול האור ונשבר הכלי שלו ג"כ וירד למטה ואח"כ יצא גבורה וכן כל הז'. ואלו הם ז' מלכים שמתו שנאמר בהם וימת וימלוך תחלה מלכו ואח"כ מתו ונתבטלו הז' כלים אלו שלא היה בהם יכולת לסבול האור המתפשט בהם מספירה לספירה אע"פ שבחסד כבר נתבטל א' עכ"ז לא הניח האור מלהתפשט בכל ז"ת לראות אולי אינו ימות ויוכל לסבול מחמת ריחוק כי כל מה שהוא יותר רחוק אפשר שיוכל לסבול יותר. וכו' וכו' http://he.wikisource.org/wiki/עץ_חיים_שער_הכללים_א

 

[יהודי פ ש ו ט]

ההסבר של בעה"ס נאסף ממקומות רבים בכתבי האר"י

ומפרשים קדומים כגון פרקי דרבי אליעזר, כפי שאתה יכול לראות מהפרוש של בעה"ס בתלמוד עשר ספירות אות ל', על עץ החיים דרוש עגולים ויושר שער א' ענף ב': " ל) אין לתמוה, איך נבחן רצון באין סוף, הגבוה מכל רעיון, עד כדי לומר "עלה ברצונו הפשוט" וכו': כי תבין זה עם מה שנתבאר לעיל, שבהכרח נמצא בכל נאצל, רצון לקבל את שפעו מהמאציל, עש"ה. אלא שבאין סוף ב"ה הוא "רצון פשוט" בסוד הוא ושמו אחד, כמ"ש בפד"א (בפרקי דרבי אליעזר)פ"א, וכן בדברי הרב (האר"י) לקמן. כי "האור" שבאין סוף מכונה "הוא" ו"הרצון לקבל" שבאין סוף מכונה "שמו", והם שניהם בסוד האחדות הפשוטה שאין פירוד כל שהוא ביניהם." לגבי הסוגריים (המודגשות) שציטטת, אתה צריך להבין לבד שאם זה בסוגריים אז זה לא המילים של האר"י, אלה של מדפיס או כל אדם אחר שהבין כמוך והכניס את הפרוש שלו בסוגריים. בכל מקרה גם אם הציטוט של שער הכללים באמת מדבר על עולם עקודים, עדין זה לא סותר את דברי בעה"ס ופרקי דרבי אליעזר על דרוש עיגולים ויושר, ודברי האר"י לקמן, שאומרים שבאין סוף היה אור וכלי משמשים באדות פשוטה אחת.

 

[יהודי פ ש ו ט]

*באדות = באחדות פשוטה אחת

 

[ינוקא1]

הכל טוב ויפה

רק תבחין בין פרשנות , מכובדת ככל שתהיה , לבין מה שאמר האר"י ואמרו בפרקי דרבי אליעזר. אני אומר דבר פשוט - האר"י עצמו לא מדבר על כלי לפני עולם העקודים. אם מישהו כן מדבר זוהי פרשנות שלו - היא יכולה להיות נכונה , אבל היא פרשנות. אני לא חייב לקבל אותה - אם יש לי פרשנות אחרת שיותר מסתדרת בעיני. (כנ"ל האמירה שבאור אינסוף יש "רצון לקבל" או להגיד ש"שמו" המוזכר בפרקי דרבי אליעזר זה "רצון לקבל". גם זוהי פרשנות שאינני חייב להסכים איתה. גם את זה האר"י עצמו לא כותב בשום מקום למיטב ידיעתי. כנ"ל להגדיר כלי כ"רצון לקבל" - הרמח"ל למשל מפרש כלי כ"הנהגה מוגבלת" - שזה פירוש שונה לחלוטין). (לגבי הסוגריים - מגוף הקטע שממשיך לדבר על עולם הנקודים , נראה שהפשט הוא כפי שהבין אותו מדפיס או מי שהכניס את הסוגריים שמדובר בעולם העקודים - ראשית , כי מי שבא בהדרגה אחרי עולם העקודים זה עולם הנקודים. שנית , מה גם שהוא מדבר בפירוש על "כלי" , וכפי שכתבתי בשום מקום אחר שראיתי האר"י לא מדבר על כלים לפני עולם העקודים. לכן הפשט נראה ברור כך) דרך לימוד נכונה - גם במקרא , גם בגמרא , גם בקבלה , זה לראות קודם כל מה כתוב בלי כל הפירושים. ואז להסתכל על הפרשנים , ולהבין למה הם פירשו איך שפירשו. מה הם הוסיפו לנו שלא היה לנו בלעדי זה , על איזו שאלה הם באו לענות. לא למדתי את בעל הסולם באופן יסודי , אבל אם מישהו כן רוצה ללמוד אותו באופן יסודי אז קודם כל הוא צריך לשים לב מה האר"י עצמו כתב. ואז לראות מה בעל הסולם הוסיף על האר"י בפרשנות שלו - ולמה הוסיף כך.

 

[יהודי פ ש ו ט]

אף אחד לא טען שלא צריך ללמוד קודם כל את האר"י

ורק לאחר מכן את מה שהמפרשים אומרים. וגם בעה"ס אומר זאת בפרוש בפתח באורו לכתבי האר"י 'תלמוד עשר הספירות' בעמוד הראשון: " ס ד ר ה ל י מ ו ד: למד תחילה את ה"פנים", דהיינו דברי האריז"ל, המודפסים בראשי העמודים עד סוף הספר. ואע"פ שלא תבין, חזור עליהם כמה פעמים ע"ד "מתחילה למגמר והדר למסבר". אח"ז, למד את הביאור "אור פנימי", והשתדל בו, באופן שתוכל ללמוד ולהבין היטב את ה"פנים" גם בלי עזרת הביאור, ואח"ז למד את הביאור "הסתכלות פנימית" עד שתבינהו ותזכרהו כולו. ואחר כולם, נסה עצמך בלוח השאלות... וכו'. אבל עם כל זה צריך להבין שכתבי האר"י כתובים ברמזים ובמשלים בכלל, ובמקומות הגבוהים כגון האין סוף לפני הצמצום ובכלים דעיגולים בפרט, ולא בכדי האר"י הקדוש לא רצה ללמד את דבריו לשאר המקובלים ותלמידי הרמ"ק מלבד מהרח"ו שרק לו היה הכלי להבינם ללא טעויות והגשמה, וגם מהרח"ו עצמו לא פרסם את כתבי האר"י אלא גנזם איתו בקבר ורק עשרות שנים לאחר מכן בנו שמואל ויטל הוציא אותם משם בשאלת חלום, וגם הוא לא פרסמם עד שהוציאו את כתבי היד האלה של אביו ממנו בערמה והעתיקו אותם, ומשם זה התפרסם. כך שקל וחומר שהיום אי אפשר ללמוד את כתבי האר"י ללא התוספת פירוש וביאור של גדולי עולם כגון הרש"ש, הבעש"ט, הרמח"ל, הבן איש חי, או בעל הסולם, כדי רק להתחיל אפילו להבין מה התכוון האר"י לרמוז במילותיו, ו-וודאי שאי אפשר לסמוך על מה לי נראה שהאר"י אמר או לא אמר, אם לא אחד המפרשים הברי סמכא כתב זאת במפורש, במיוחד כאשר גדול מפרשי האר"י והזוהר מהדורות שלנו כמו בעל הסולם שהעיד על עצמו שהתעברה בו נשמת האר"י כדי לבאר את דבריו של האר"י, כותב את הדברים הללו בפרוש, ומרחיב ומגלה הבנות חדשות בכתבי האר"י שאף אחד עד אליו לא קיבל רשות להרחיבם ולגלותם. וגם האר"י עצמו שפירש את הסודות של הזוהר כתב הרבה דברים חדשים והרחבות שלא היו כתובים בזוהר, וכן רשב"י בזוהר מה שלא כתוב בספר יצירה, והוא הדין של המשנה על התורה, והגמרא על המשנה, והראשונים ואחרונים על הגמרא. כך שאדם ירא שמים אמיתי לא יכול לומר שמה שלא כתוב במקור לא מחייב לקבל בהרחבה והפירוש של גדולי עולם וקבלה על אותו המקור, בעיקר כאשר אין גדול אחר מאותו הדור שכותב בפרוש שהמפרש האחר טועה בהרחבה והתוספת שלו. וזה שבמקור או במפרשים יותר קודמים זה לא נאמר או הובן כך, זה רק מפני שלא ניתן היה באותו הזמן להרחיב ולגלות את המקום הגבוה הזה עדיין. שנזכה כולנו ליותר אמונת חכמים וידיעת מקומנו ביחס אליהם.

 

[ינוקא1]

בעל הסולם בוודאי ידע איך ללמוד

וקוטנו עבה ממותני. כל מה שאמרתי הוא שחשוב לשים לב מה עיקר הדברים ומה פרשנות. והדבר השני - אין לי חובה לקבל פרשנות מסוימת , כאשר נראה לי אחרת וכאשר יש גם דעות אחרות. זה לא קשור ל"גדולי דור" , זה קשור ליכולת העיון של האדם. כמו כן קיים פולמוס רחב לגבי עצם הצורך בפרשנות לקבלה המקרבת דברים אל השכל. אני אישית דווקא הולך בשיטת הרמח"ל שאני רואה בפרשנות וקירוב הדברים אל השכל כדבר חיובי ואף מוכרח למתחילים. וכך גם סבר הרב אשלג. עם זאת רבים מגדולי המקובלים לא סברו כך כלל. זה כולל את רוב המקובלים הספרדים וכן בעל הלשם יצא נגד שיטה זו בחריפות. לשיטתם , אין מה להסביר כלי כ"רצון לקבל" או הנהגות וכו' וכו'. יש להשתמש דווקא באותם הלשונות שהשתמש האר"י. ( ניתן לראות את התנגדותו לעניין כאן , למשל באות ב' : http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5987&st=&pgnum=15&hilite= ) וכאן יש מאמר על זה : http://www.etzion.org.il/dk/5768/1150maamar6.html

 

[יהודי פ ש ו ט]

המאמר שהבאת רק חיזק את דברי

ובסיכום שלו כתב מילה במילה את מה שכתבתי לך בהודעה הקודמת, וחידד את התרתי דסתרי של מה שאתה טוען. כי או שאתה הולך בשיטה של הרש"ש וסיעתו המקובלים הספרדים והלשם שטוענים שאסור להוסיף על דברי האר"י ולהסביר את הנמשל שלהם וחולקים בכך על שיטת הרמח"ל הבעש"ט ובעה"ס, או שאתה מקבל את השיטה הזו והולך כדבריך על פי הרמח"ל והבעש"ט, ואז כאשר אתה מלין על השיטה של בעה"ס ולא מקבל אותה בגלל שהוא הרחיב והוסיף דברים שלא כתובים במפורש באר"י, אתה נכנס לתרתי וסתרי עם שיטת הרמח"ל והבעש"ט שכמו בעה"ס גם כן מוסיפים על הכתוב בכתבי האר"י ומפרשים את הנמשל לדבריו. וכבר כתב כאן בפורום שלנו או בפורום הקבלה השני בזמנו אחד מחסידי אשלג שהבסיס של שיטת בעה"ס, היא הממוצע בין דברי הרמח"ל לדברי הבעש"ט, מה שעוד יותר מחדד את התרתי דסתרי של טענותיך כלפי בעה"ס. ולהלן הסיכום של המאמר שציטטת, שאומר מילה במילה את מה שכתבתי לך בהודעה הקודמת: " אצל האר"י עד עתה סרטטנו בקווים כללים את מחלוקת המקובלים סביב פרשנות הקבלה. לענ"ד ניתן לתת חיזוקים לשיטת הרמח"ל וסיעתו מתוך עיון במבנה תורתו של האר"י. הרב יוסף אביב"י בספרו 'בנין אריאל' מתחקה אחר סדר השתלשלות כתבי האר"י, הוא מראה כיצד הכתבים נכתבו אריח ע"ג לבנה מהמקורות שלהם בזוהר דרך השמועות מהאר"י עד לעריכתם ע"י רבי חיים ויטאל, ויצאתם לעולם שמונים שנה לאחר כתיבתם ע"י בנו רחי"ו רבי שמואל. בחלק השלישי של הספר 'שער השמועות' מנסה הרב יוסף אביב"י לסדר את השמועות עצמן ולראות כיצד התפתחה תורתו של האר"י. בשמועות הראשונות מרבה האר"י לצטט מן הזוהר אולם באחרונות הוא כותב תורה חדשה משלו ולא מתבסס על מקורות קודמים. לאמור, גם האר"י בעצמו סבר שניתן להוסיף על תורת הנסתר שהייתה קיימת עד לדורו. בסיכום השער מראה כיצד האר"י בחידושיו קיים את נבואת קודמו רמ"ק. רמ"ק באחד משעריו מתקשה להסביר עניין מסוים בתורת הפרצופים, והאר"י שבא אחריו פותר את הקושיה אותה יחל רמ"ק[6] לפתור. היוצא מכל הנ"ל, שתורת הסוד מבוססת על שמועות שנמסרו דרך רשב"י[7], רמ"ק, האר"י ושאר חכמי הסוד. בעצם אנו עדים למבנה המזכיר את תורה שבכתב ותורה שבע"פ כך שהזוהר הוא בעצם 'התורה שבכתב' עליה נוספו עוד סודות במהלך הדורות, וכפי שאביב"י מראה האר"י בראשית דרכו הרבה לצטט מן הזוהר אולם עם השנים הוא כבר מוסיף את פרשנותו לדברים, את התושבע"פ שלו. הרמח"ל כממשיך שלשלת המסירה מוסיף רובד משלו[8] (תורה שבע"פ) ומחפש אחר הנמשל שמסתתר מאחורי הספירות שמסר לנו האר"י. הלגיטימציה שנתן הרמח"ל להבין את תורת הסוד שלא כפשוטה הביאה בעקבותיה את החסידות שהורידה את תורת הסוד מעולם האצלה לנפש האדם כפי שהבאנו בפתיחה לדברינו. כל דור מוסיף קומה נוספת על תורת הסוד. הרמח"ל במספר מקומות[9] מסביר שחכמת האמת היא התחליף לנבואה בדורנו. כאשר הרמח"ל ולאחריו מקובלים אחרים הוסיפו פרשנות או כיוון חדש בתורת הסוד הם הושפעו מהשראה א-לוקית[10] וכך פיתחו את תורת הסוד. כאמור הרש"ש וסיעתו שללו שיטה זו מכל וכל. לדעתם, לא ניתן להוסיף פרשנוית על הנמסר לנו מאת רשב"י והאר"י. במילים אחרות ניתן לומר שהרש"ש וסיעתו הינם סוג של 'קראים'[11] של תורת הסוד, והם אינם מוכנים לשנות ממה שנמסר ע"י המקובלים הראשונים בגילוי א-לוקי. רבי יוסף אשל"ג, בגלל מוצאו החסידי, דבק בשיטת הרמח"ל אבל הערך המוסף בשיטתו שהוא עסק בקבלה באופן שיטתי ולא רצה רק להפיץ 'עוד תורה חסידית' חדשה, אלא ליצור מעין 'קבלה לעם' שתפתח את אוצרות הסוד בפני כל אדם ובכך הוא יביא גאולה לעולם."

 

[ינוקא1]

כפי שכתבתי אני הולך עם הרמח"ל

למרות שזה מורכב יותר : בתחילת הלימוד , צריך להלביש הדברים בשכל - כדעת הרמח"ל. בשלבים שאחר כך צריכים להתנתק מההסברה השכלית ולהבין שאנו עוסקים במהויות מופשטות - כדעת הלשם. כך שאני בעד שתי הדרכים. אני חושב שמי שאינו מלביש הדברים בשכל בתחילת הלימוד , הוא כמו מי שמנסה לקפוץ לקומה שניה לפני הקומה הראשונה. ומי שכן מלביש הדברים בשכל אך אינו מסוגל להתנתק ממנו , הוא כמו מי שרוצה להישאר כל חייו בקומה הראשונה. בכל אופן קיימות פרשנויות נוספות לאר"י חוץ מאשר פרשנותו של בעל הסולם , ולכן אינני חייב לקבל אותה - כפי שכתבתי כאן כבר כמה פעמים. גם ברמח"ל לא מוזכרים כלים לפני עולם העקודים.

 

[יהודי פ ש ו ט]

שוב

גם בזוהר לא כתוב 80% ממה שכתוב בכתבי האר"י, ובספר יצירה לא כתוב 80% ממה שכתוב בזוהר, אז זה גורע משהו או מאפשר לנו לא לקבל את מה שכתוב בזוהר או בכתבי האר"י ? ולהזכירך כתבי הרמח"ל נכתבו קרוב ל- 200 שנה לפני כתבי בעה"ס, ומה שהיה מותר לגלות אז זה לא מה שאפשר להרחיב ולגלות היום, מה גם שגדולי המקובלים והדור מכל הזרמים והשיטות הקבלה מזמנו של בעה"ס והיום, התבטלו בפני בעה"ס וסמכו ידיהם את אמיתות דבריו. כך שלאדם שלא למד את השיטה הזו בצורה רצינית אין שום פתחון פה לכאן או לכאן.

 

[Mr Adam]

על צמצום

"ולהבין זאת צריכים לידע, שלא דרכיו דרכינו, היות שמדרכינו הוא, להגיע מהבלתי מושלם אל השלימות, ומדרכו ית’ באים לנו כל הגילויים, מהשלימות אל הבלתי מושלם. כי מתחילה נאצלת ויוצאת מלפניו השלימות הגמורה, והשלימות הזו יורדת מפאת פניו ית’, ומשתלשלת בצמצום אחר צמצום, דרך כמה מדרגות, עד שמגיעה לשלב האחרון המצומצם ביותר המתאים לעולם החמרי שלנו, ואז מתגלה הדבר לנו, כאן בעוה”ז." (הקדמה לתע"ס,קל"ו,הרב יהודה אשלג) "הכובש את רצונו. כלומר, המעכב את עצמו ואינו מקבל אעפ"י שמשתוקק מאוד לקבל, נקרא שמצמצם את עצמו" (תלמוד עשר הספירות,כרך א',חלק א') "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצאים" (הרמב"ם,ספר משנה תורה)