טוב חברים! אז ביקורת לפרק מדהים!
היהפרק מדהים!
כמה נקודות שאהבתי:
* כן אני יודעת שהאדס שיחק אותה כל הזמן הזה. אבל אהבתי לראות אותו טוב לשם שינוי.. מתאים לו להיות חלק מהחבורה.
גם זלינה יפה לה להיות חלק מחבורת טובים.. אני אוהבת לראות חיבורים והיו רגעים שהכל היה נראה מושלם.. זלינה עם האדס, ושניהם עם כולם...
* האם באמת להוק אין סיכוי לחזור לחיים עם הלב של אמה בגלל שהוא מת כבר הרבה זמן?? או שזה תרגיל ש האדס? איך הוא חוזר בסוף? (אה סליחה ספויילר. יש תמונות מהפינאל שהוק חזר)
* קלטתם שאשכרה נתנו כמה שניות מסך לרובין??
הבעיה היא שנמאס לראות אותו עם אותו פרצוף מיוסר, וחמוץ. הזוגיות של רובין ורגינה הוזנחה לחלוטין החצי הזה. נאדה. חבל..
* אהבתי את הנרי החמוד כותב לכולם את התיקון שהם.. לפחות רואים אותו אם לא נותנים לו לדבר
הנשיקה של האדס וזלינה. היה חביב. הקטע שהלב שלו חזר לפעום היה מרגש במקצת.. האמת גם העמדת הפנים שלו למען זלינה שלשם שינוי דאגה לאחותה, היה חמוד.
* הקטע שרמפל עשה לפן, גדול!
הוא כמעט היה שותף ללקיחת הלב של זלינה עד שאמה התערבה וגרמה לו ללכת.
ואז הוא מוצא אופציה טובה יותר שבה אבא שלו פשוט נעלם לעד. היה מעולה
*אין ספק שעיקר הפרק היה אמה+הוק למטה שם בנסיון להציל אתהוק.
המבחנון הזה שמוכיח אהבת אמת היה בסדררר.. חביב לא מעבר.
מה שהיה אחר כך היה עוצמתי מאוד. א, לא הבנתי למה הור לא עלה איתם למעלה?? בסדר אל תצא איתם אבל תעלה תלווה אותה, תיפרד מכולם.?נגיד.
המה שראינו זה שאמה הפעם עוברת תהליך שהיא אשכרה מוותרת עליו. מבקשת ממנו להמשיך הלאה ולא להיתקע שם בגללה
זה היה מרגש עד דמעות.
המשחק היה מדהים של שניהם ראו את הכאב והייסורים אצל שניהם. הקושי הפיזי להיפרד היה גם כן מאוד אמין.. היה ככ יפה איך הם תפסו יד אחד של השני עד הרגע האחרון..
איך אמה היתה צריכה לחזק את עצמה לצאת משם בשער ולעזוב אותו מאחורה, למען האנשים שהיא אוהבת באמת, וזקוקים לה.. היה חזק.
*אז גילינו את מקורו של ז'קט העור האדום!!! וואלה שילבו את זה באופן חביב למדי..
אחרי שאצפה שוב אני מניחה שאוכל להוסיף תובנות נוספות
שבת שלום חברים
מבאס?
)
