שבוע מצויין לכולם - שאלות מענינות

[gils33]

שבוע מצויין לכולם - שאלות מענינות

איך אתם מגיבים כשהילד מגיע מבהי"ס ואומר שהציקו לו בכיתה? איזה כלים אתם נותנים לו להתמודד? או שמיד אתם מתקשרים למורה לשאול לפשר העניין? האם הילד מחכה אתכם בהתנהגותו החברתית?

 

[boy in the well]

בתור אחד ש ...

הציקו לו בכיתה, והיו צוחקים עליו. אני חושב שאקח את זה די קשה שיציקו לילד שלי בכיתה. אני אפילו מפחד שאותם ילדים יצחקו עליי, ואני לא אדע איך להגיב. אבל אני מאמין, שברגע שיהיו לי ילדים, על אחת כמה וכמה שהם יגדלו ויגיעו לבית ספר, אז אהיה עם הרבה יותר ביטחון וניסיון. ואדבר עם הילדים בצורה שיבינו, ובמידה ולא אז אדבר עם ההורים שלהם, ואנסה לפתור את זה בדרך נעימה ולא מלוכלכת. בכל מקרה, אשתדל לחנך את הילדים שלי להיות עם ביטחון ולא להיות רכרוכיים (כמו שאני הייתי). אני לא רוצה שהם יסבלו כמו שאני סבלתי. מקווה שאצליח. בינינו, אני מחכה לזה, לחנך את הילדים, לעזור להם, במיוחד שאני קרוב לזה וחושב על זה וחולם על זה די הרבה, על כל תקופת הנעורים ..., בכל מקרה, החתונה מתקרבת (היום פגישה אחרונה עם הרב). אני מרגיש שהפורום יעזור לי בהכנה לילדים. אנחנו רוצים ילדים. שיהיה אחלה שבוע ... boy in the well

 

[wranger]

טרם קרה, ויש לו עוד זמן,

אבל אם זה יקרה אז אני, כאחד שהרביצו לו בבית הספר, אשלח את הבן שלי לסדנה מזורזת אצל מכר שהיה אחד מהמרביצים בבית הספר, כדי שילמד להגן על עצמו ולהחזיר. במקביל, אני ארים כמה טלפון למורה ולהורים של הילדים האחרים, ובאופן כללי לוקח את זה מאוד מאוד ללב. אם מדובר בהצקות מילוליות, קללות או כינויים וכו', אז אני מקווה שאצליח להבהיר לו ש"מקלות ואבנים יכולים לשבור את העצמות, אבל מילים לא יכולות לפגוע" (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

 

[gils33]

מי עשה את הטלפונים?

אתה או ש"תחמם" את אישתך להתקשר למורה ולצעוק עליה מה זה צריך להיות?

 

[wranger]

מי שיהיה קרוב יותר לשפופרת.

 

[schlomitsmile]

החיים והמוות בידי הלשון פתגם ישן ואמיתי. מילים בהחלט יכולות להרוג וגם להחרט בלב ולשלוח את הבנאדם למסלול חיים כואב. כשהתעללו בילד שלי (השפלות, מכות וכד'- ילדים בביה"ס), הרעשתי שמיים וארץ (בלי אלימות כמובן). וידאתי שהצב הזה ייפסק. פעם אחת הוא ישב ארבעה ימים בבית, והמנהלת קיבלה מייל ממני, שלא אשלח אותו למקום שמסכן אותו פיזית או רגשית. במקביל, הבהרתי לו שמה שקרה מעיד על דפיקותם של המתעללים ושל המערכת, ובשום-אופן לא שלו, ושאני לא אשתוק ואהיה תמיד לצידו.

 

[gils33]

מסכים איתך בכל פה~~!

 

[DingDonge]

זו שאלה טובה, שאלה מעולה

נכשלתם כהורים נכשלתם כחברה ועכשיו, כשמציקים לילדים שלכם, אתם נזכרים בכם כשהייתם ילדים ברכותיי מילים יכולות לשבור את הנפש בדיוק כמו מקלות ואבנים אני מניח שלא שמעתם על מקרים בהם נערים ונערות התאבדו בעיקר כי... טוב, כי כילדים הם סבלו . אז ברכותיי, נכשלתם כאנשים- עכשיו תאכלו את מה שבישלתם.

 

[gils33]

טוב

הבנתי שאתה בחור מתבגר. קשה מאוד לענות למה שרשמת כי אינני יודע מה עברת. אספר לך בסוד שכל ילד עובר התעללות מצד החברים שלו ולא משנה באיזה מעמד בכיתה או בבהי"ס הוא נמצא. יש כאלו שעוברים את זה ממש בקלות וממשיכים עם זה הלאה ויש כאלה שזה נשאר להם לכל החיים. בטוח שיש המון דברים שיש לנו כהורים לשפר,אבל כשלון,כהורים,כחברה,כאנשים?,אני לא בטוח שאתה צודק. לפי התגובה הקשה שלך אני מניח שהיה לך קשה. מחזק את ידך ומאחל שיהיה לך הרבה יותר קל בעתיד ושבעוד שנתיים- שלוש תצחק על כל העניין.

 

[schlomitsmile]

איך אתה מגדיר "התעללות"?

 

[gils33]

כשאני אומר התעללות

אני לא מדבר על מכות פיזיות,אני מדבר על תמיד יש משהו שצוחקים עליך בביה"ס גם אם אתה הכי מקובל והכי יפה והכי טוב. אם יש לך משקפיים. אם האף שלך שבור. אם אבא שלך שמן ועוד דוגמאות טיפשיות שכאלה לגבי - התעללות קשה לא דיברתי כאן

 

[schlomitsmile]

לכן שאלתי ../images/Emo13.gif כי יש הרבה דרכים להבין מלה. בעיניי, הצקות מזדמנות, ואפילו קטטה מקרית, אינן התעללות. זה חלק מהווי הילדים, מההתנסות שלהם בכחם, כמו גורים שנושכים קצת זה את זה ../images/Emo13.gif התעללות זה משהו לגמרי אחר. בהתעללות יש קורבן. מישהו שנרמס ע"י מישהו או מישהם אחר/ים. במילים ו/או מעשים. כשזה קורה לילד, אני חושבת שעם כל הכבוד למסרים של "אתה יכול להתמודד!" חיוני להגן עליו. גם מעשית, וגם לדאוג שהוא ירגיש שאינו לבד, שיש לו גב חזק. שמותר לו גם לפחד, להרגיש חלש- אלה רגשות לגיטימיים. אחרת, הוא עלול להפגע נפשית מאד. ואם נותנים לו גב חזק ולגיטימציה לכל הרגשות, זה גם ייחזק אותו בפעם הבאה לעמוד בעצמו מול הפורעים.

 

[schlomitsmile]

הילדים שלי לא מחקים אותי שני הגדולים דומים לי ולאבא שלהם- כי שניהם אספים כמו אבא שלהם, ואמם אשת-אמצע. השלישי חיה חברתית לגמרי. והפיצקי- לא יודעת עדיין, אספי הוא לא, אבל גם לא חיה חברתית כמו הפשוש, יגדל-נראה ../images/Emo13.gif

 

[gils33]

אצלי

הגדול מזכיר אותי. האמצעית היא אמצעית והיא מזכירה את עצמה והטנה - אישתי לחלוטין

 

[elotan]

קרה לבכורה בגן

והרגשתי כאילו זה קרה לי. זאת הרגשה נוראית. מדובר בילדים בני 4 +- אז אין באמת הרבה מה לעשות, אבל בכל מקרה גם דיברנו עם הגננת וגם אמרלו לה שהיא חייבת לספר גם לנו וגם לגננת, גם אם מאיימים עליה שלא תספר.

 

[gils33]

את זה חייבים לעשות

גם אצלנו,כשהילדה הייתה בגן,היה ילד שהציק לה מאוד,עד למצב שהיא לא רוצה ללכת לגן. אמרנו לגננת :או שתעשה עם זה משהו או שנוציא את הילדה משם. היו אסיפות הורים בנדון,למזלנו זה היה גן פרטי והיא הצליחה להוציא את הילד.

 

[גלית רבקה]

אלימות בבתי הספר.

סליחה שאני מתערבת אבל תרשו לי למרות שאני אישה.... חשוב לשמוע את הסיפור עד הסוף אפילו אם הוא סיפור עם זקן ארוך.....מהילד לפנות למורה [ לשמוע גם אותה אולי יש לה מה להגיד] ובמידת הצורך למנהלת ולדרוש התערבות . לא הייתי שולחת לבית הספר ילד שמרגיש מאוים.לוקחת יום חופש ואפילו מגיעה לבית הספר רצוי בתאום מראש כדי להכין גם אותם.... להתיחסות נכונה. אבל בעיקרון ילד הוא לא שק איגרוף של אף אחד. מה לא ברור בזה ? האישה שאיתו.

 

[gils33]

את לא צריכה

לבקש סליחה,אנו שמחים שתתערבי. אין ספק שילד אינו שק אגרוף של אף אחד,כל הורה מתמודד עם הנושא בדרכו שלו. הדרך שלך היא גם דרך נכונה. אני יכול לומר לך שבחלק מהמצבים אני נותן לבן שלי להתמודד,כי החיים בחוץ קשים והוא צריך ללמוד להתמודד גם עם הצדדים הקשים. כמובן שאני לא מדבר על אלימות אבל אם מישהו מציק לו נתתי לו את הכלים להתמודד עם זה ולא לרוץ לאבא או אמא "העליבו אותי" ובלי שום קשר ברוכים הבאים לפורום

 

[גלית רבקה]

אלימות

מסכימה בהחלט. התערבות רק במצב של אלימות פיזית. חשוב לתת לילד הרגשה של מסוגלות.

 

[hirshfe]

אני עוד רחוק מזה

אבל אני חושב, שבסופו של דבר אני אתמוך בזבה שהילד ייסים את הקרב לבד. אני מסתכל על הגדול ורואה בו אותי - ואני יודע שזה היה ילד שיציקו לו - אבל ברור לי שדווקא הקטן (שעוד לא בן שנה) יבוא לעזרתו. זה מדהים כמה אופי רואים כבר בגיל כזה קטן. אני הייתי ילד שהציקו לו, אבל תמיד זה הצחיק אותי. הצחיק אותי שהפילו אותי או נתנו לי מכה - הצחיק אותי שאנשים חשבו שהם הכאיבו לי עד שיום אחד נמאס לי והחזרתי. לא ממזמן הייתה לי פגישת מחזור ואחד מהבחורים שהציקו לי הכי הרבה היה שם - והוא הזכיר לי שיום הזרתי לו ואז הוא ראה שחור. הוא אמר שאם הייתי מחזיר לו חמש שנים קודם הכל היה נגמר מהר יותר. בקיצר - לדעתי שום התערבות ממשית של הורה לא תעזור - רק תמיכה מרחוק ודבר עם הילד שלך ולהסביר לו ולתמוך בו. להתקשר למורה רק במקרים קיצוניים (כי הילדים אחרים ייעדו וזה יעשה יותר נזק)