Digi Lista
New member
שבוע נעים../images/Emo152.gif
התגעגעתי
אחרי החפירות שהרצנו פה לפני שבועיים מצאתי את עצמי בקושי מוצאת זמן למחשב,התחיל לי החופש אז כמובן שצריך לדחוס לתוכו כול מה שאפשר ולא הספקתי.... בדיוק עכשיו חזרתי משלושה ימים באיזור המרכז באיזו סדנה רוחנית(לא בטוחה אם נהניתי או לא) וגם אצל העורך דין(זהו,חתמתי!לכבוד ראש השנה "המורה" תקבל עם שליח הזמנה למשפט...) וזה אחרי שבשבוע שעבר יצאתי למחנה עם הקבוצה הישנה שלי ב'בית הגלגלים' באיזור ירושלים-המחנה התחיל רשמית ביום רביעי ה12.8 אבל אני עבדתי עד ה13.8 ובכלל לא הייתי בטוחה עד הדקה האחרונה שאצטרף,בסוף הגעתי ל3 ימים מתוך החמישה.... אם זה לא מספיק יש לי בייביסיטר(ילדים בחופשה...),הרבה ריאיונות עבודה ובדיקת מקומות עבודה שהוצעו לי(למען האמת אני בעיקר צריכה להגיד כן להצעות ולכול מי שמחכה לתשובה אבל שום דבר לא מרגיש לי נכון ואני לא מדברת מבחינת שכר כרגע,אני לא רוצה להגיד כן ואז לגלות שצדקתי והמצפון שלי לא יתן לי לעזוב באמצע ולדפוק את מקום העבודה) או בדיקות לגביי לימודים(מחר אני נוסעת ליפו לריאיון לימודים למרות שהלימודים 5 דקות ממני,אבסורד אבל ככה הם רוצים בגלל שזה הסניף הראשי...) שבאופן ישיר נוגעות גם לעבודה(אם אין לי עדיין שעות מוגדרות ולא ברור כמה ארוויח קשה להתחייב) ויש לי עוד כמה פרוייקטים שצצו... אני רוצה לעשות פר"ח אבל אחרי שמילאתי את הטפסים גיליתי שאני צריכה לזרז את המשטרה כי אני חייבת תעודת יושר לצורך פר"ח ובגלל שבמילא התיק נסגר תוך פחות מחודש והייתי כבר במאמצים לשנות את עילת הסגירה(מ'חוסר עניין לציבור' ל'חוסר אשמה') נשאר לי לזרז את העניין ולהזכיר להם להעלים כול עדות לחקירה המגוחכת הזאת שבגללה עלול להידפק לי הפר"ח. הבעיה האמיתית שלי היא שאני עדיין הרוסה מהפרידה מהילדים ומצוות שאהבתי,אני מעסיקה את עצמי בהרבה דברים ואין חשש שאתאבד(תגידו,איך זה שדודו טופז ניסה כבר להתאבד פעם אחת,הוכיחו שיש לו הפרעה נפשית,נתנו לו להתראיין ואז כעסו עליו ואף אחד לא ניסה למנוע ממנו להתאבד?...אני לרגע קטן לא מצדיקה את המעשים שלו ובכול זאת לדעתי היה ברור מראש וחבל שתמיד מחפשים גיבורים טראגיים במקום למנוע אותם ולהתייחס לצד האנושי בסיפור ויש הרבה) אבל הגעגועים והמחשבות מציפים אותי כול פעם(זאת הסיבה העיקרית שפניתי לסדנה הרוחנית,אלא שחזרתי ברגשות מאוד מעורבים ואתמול כמעט פרשתי בסביבות הצהריים,כבר הקפצתי חברות מהמרכז שיארגנו רכב ויחלצו אותי...) ואני מרגישה שהלב שלי מאוד חסום...חוץ מיזה שביום אחרון לקייטנה בבית ספר קרה משהו שנפגעתי ממנו ברמות אדירות,אני לא צריכה להיפגע וזאת לא פעם ראשונה אבל זה עדיין ממשיך לאכזב(לכו תשקיעו בילד את הנשמה שלוש שנים ואז האימא תבוא וכהרגלה תיתן מתנות ויחס למי שלא מטפל בילד הזה בכלל וגם ל"מורה" הזאת שכבר קרוב ל5 שנים לא עובדת איתו!!!),מעבר לזה היה בלאגן מטורף מבחינת צוותים כשגילו על שנה הבאה(הסייעת הזאת לא מוכנה לעבוד עם הסייעת ההיא,אם הסייעות מסתדרות ביניהן אז יש בלאגן בינן לבין מחנכת הכיתה בה שובצו ואם הצוות בסדר אז לא רוצים לעבוד עם ילדים מסויימים) וכולם היו עצבניים בשבוע האחרון-לשם שינוי הייתי מאושרת שאני לא חלק מהבלאגן הזה הפעם ובכול זאת יצא שהתגובות השפיעו גם עליי כי אנשים יקרים לי כעסו וגם הילדים לא היו רגועים... בקיצור שיהיה שבוע נעים
,אספר לעומק על הסדנה ועל בכלל בהמשך...חייבת להתקלח ולנוח. גילעד-קראתי את המסר-רעיון מעולה! נדבר ונראה איך מתקדמים... מחכה לשמוע מכם על הכול
התגעגעתי