התיכונים מושבתים יותר מחודש
לפני זה היו עיצומים ממושכים, מספר חודשים בשנת הלימודים הקודמת וכחודש וחצי בשנה"ל הנוכחית (מי זוכר ?? ). במהלך אותם העיצומים לא התקיימו מבחנים, לא ניתנו ציונים ולא חולקו תעודות, בנוסף לכך כל הפעילות החינוכית המשלימה בביה"ס נפגעה כמו התרבות, הטיולים, הסיורים וכו'. ואף אחד לא יוצא מכליו: לא ראש הממשלה, לא שר האוצר, לא שרת החינוך, לא התקשורת, לא ההורים, כל אחד וסיבותיו. אף אחד פה "לא סופר" את התלמידים, את ההורים ואת המורים. ועכשיו, אני מציע לכם תרגיל מחשבתי: נניח שפורצת שביתה ברשות שדות התעופה, והטיסות לחו"ל נפסקות. האם אתם מתארים, אילו זעקות שבר יושמעו, אילו כתבות ישודרו בתקשורת? תוך יום-יומיים שר התחבורה היה מופיע בעשרות רעיונות, שר האוצר היה נכנס למשא ומתן אינטנסיבי, ראש הממשלה היה נכנס לעובי הקורה, והדבר היה מסתיים. אז מה חשוב יותר בחברה שלנו? חינוך או טיסות לחו"ל?