ראיתי אותו רק פעם 1 וחצי
אוקיי, ג'ון דו חושב ומאמין שדרך אלימות ודרך הלם ציבורי(הכרה אינטלקטואלית-הכרתית) - דרך חריטה היסטורית (זמן) הוא יוכל להביא שינוי. לא משנה אם הוא צודק או לא. הוא טועה. מאז סוף מלחמת העולם השניה, כולם מדברים על היטלר, אבל אף אחד לא באמת רוצה להכיר או לדעת מה גרם לו או לאומה לקבל תהליך שכזה. ברור שהיטלר חרט חריטה היסטורית , אבל היא הייתה רק על פני השטח - המהפכה שהוא יצר עבדה דרך פרופגנדה, דרך אלימות, פשיזם. אני לא מאמין שנוצר שינוי פסיכולוגי מאז מהפכה הזו של היטלר - מאז סיומה. מלבד אולי , יותר פחד, יותר זהירות. ויותר רלטיביזם. אבל בעזרת יותר פחד ויותר זהירות - כלומר יותר צורך בפרופגנדה , יותר צורך בחריטה היסטורית. אנחנו צריכים לזכור את היטלר, ואת מה שהוא עשה. אבל אף אחד לא רוצה לדבר באמת על להבין את מה שהוא עשה. יש הבדל בין ידיעה והבנה, לבין מחשבה וחריטה היסטורית. ציינתי רלטיביזם כי זה הכל מתקשר לכך שרלטיביזם - הפקפוק באמת אחת(מה שהתפתח מאז מלחמת העולם הראשונה , פוסטמודרניזם, אין אמת אחת) - אמת מידה שלפיה אנחנו יכולים למדוד את המעשים שלנו , את החוקים שלנו, את אמות המוסר שלנו, כמעט ואיננו קיים בנפש האנושית , אני אומר נפש כי שוב יש הבדל בין ידיעה והבנה לבין מחשבה וחריטה היסטורית. האחד לא דורש מאמץ או פרופגנדה, האחד הוא אמת. השני הוא צורך השני הוא מאמץ , השני הוא בעל נפח ומשקל והוא דורש חזרה ותרגול , ותכנות . הוא איננו אמת. הוא כלי. אני לא מבין למה , בחברה מטריאליסטית , ככה קוראים לנו היום. אין כבוד לחומר, ואין כבוד לרכוש. אנחנו חיים בחברה שרק מייצרת ייצור המוני. אני לא מבין למה אם דמוקרטיה בהכרח (המון אנשים מאמינים בזה, מאמינים לא יודעים) מצביעה על חופש. היא מצביעה על הסכמת הרוב. ובחברה שיש בה רלטיביזם (שהוא בבסיס בעצם חוסר בטחון עצמי, פחד. זהירות.) דמוקרטיה - בדיוק כפי שההיסטוריה הדגימה כמו תקליט סרוט שחוזר על עצמו פעם אחר פעם , הפכה בין לילה או במשך זמן קצר מרפובליקה או מה שיהיה מערכת דמוקרטית - למערכת של כוח מונרכי ופשיסטי. טוטליטרי - למה קוראים לזה ככה, כי יש שאיפה לtotal , וזה מה שהחברה המערבית - לא - העולמית שואפת היום. היא שואפת לשלמות חיצונית-שטחית , מטריאלית, כאשר מה שמנחה אותה כמוסר ואמת מידה הוא לטיביזים , פחד, ואינדוקטרינציה. כך שבחברה דמוקרטית כזו - כולם צריכים להצטרף למשחק. או שאתה אתנו או שאתה לא דמוקרטי , אתה מחוץ לחוק. ומכאן הדרך מאוד קצרה לפשיזם. אני חושב שזה מאוד קשור לסרט כי הוא מדבר על 7 חטאים , יש כאן קשר לנצרות , ולנצרות יש קשר לרוחניות ולרוחניות לפי דעתי יש קשר לרצון להשתחרר - חופש, ולאהבה אמיתית(לא גופנית, לא רק חומר), חיים , יופי. מי שלא יודע מה כל הדברים האלה אומרים - וזה המקרה בחברה שלנו היום וזה נהיה יותר ויותר גרוע, כי אדם שלא יודע מה הדברים האלה אומרים ומחפש אותה איפה שהיא לא קיימת אז הוא ינסה לפתור כל דבר דרך אלימות . דרך הגיון שמנותק מהחיים , מנותק מהאמת, ושללא ספק הוא אנטי-חיים , לא שפוי. אני לא מסכים עם ג'ון דו, למרות שאני חווה את זה יום יום. אתה לא תצליח לעשות כלום עם תצעק על האנשים את האמת, להפך אתה רק מחמיר את המצב, ואתה לא משקף את האמת אם אתה פועל ככה אתה משקף את השקר ואת אי השפיות, אי אפשר להלחם בה, אפשר להתנגד לה ואלה שני דברים שונים. ואנחנו לא מכירים שום התנגדות שהיא לא דרך אלימות, שום פתרון שלא דורש מאמץ. שום הכרה שלא דורשת חשיבה.