דעתי
העניין פה לא קשור לזה שאת שמנה או רזה, גבוהה או נמוכה, עם אף סולד או נישרי.
זה לא קשור לשאלה אם את פמיניסטית או מסורתיסתית.
או אם את מדברת בקול רם או בשקט.
העניין הוא שיש לך בחור שביד אחת מלטף ובשניה מכפכף.
רגע ליטוף.
רגע כאפה.
רגע ליטוף.
רגע כאפה.
רגע ליטוף.
רגע כאפה.
זה מתכון ברור ומוכח לאובדן השפיות.
וזה בכלל לא קשור איך הוא מנמק את הכאפה. כאפה זה כאפה. לא משנה הסיבה (ברור שזה רק לטובתך, תמיד... איה!!!)
אם את בהכרה מלאה מוכנה לחיות עם מישהו שמכפכף אותך, אני רק יכול לומר "לבריאות". אם כי כמובן זה לא מוביל לבריאות אלא למחלה.
------------------------
אני מבין שהקטץ' בכל העניין הוא שאת אוהבת אותו.
אני טוען שזו בחירה שלך.
אילו מחר הוא היה נתקף בריח גוף של ג'ורה, היית נשארת איתו, למרות האהבה?
אם הוא היה חולה בכולרה, ולהיות לידו פירושו להידבק ולמות, היית נשארת איתו?
אם התשובה לשתי אלה היא "כן" - אז אני שוב אומר: לבריאות. תמיד יהיו בני אדם מזוכיסטיים ו/או אובדניים. זו זכותך.
אבל אם את לא מזוכיסטית ולא אובדנית, את צריכה לעשות את מה שצריך לעשות, גם אם זה קשה. גם אם לא בא לך ולא כיף לך.
ואם מילה לדרך ממני תעזור, אז הנה היא:
אני חושב שאדם שמתנהג ככה הוא לא ממש אדם טוב, חזק או חכם.
אבל זו רק דעתי. אולי אני טועה והוא מדהים...
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
