שבתי ממסעותיי אל דודתי.

גנגי

New member
מהביצות שליד הבית.

ואם תבקשו יפה יש גם ציקדות, ליד הבית שלי. שאביא כמה במזוודה?
 

giba70

New member
ואוו! נזכרתי שהייתה כתבה אצלנו

לפני כמה שבועות הייתה כתבה על מכת הציקדות בחוף המזרחי בארה"ב. דיברו על כך שהציקדות יוצאות כך אל מעל פני האדמה (כי רוב הזמן הן מתחתיה) באופן מתוזמן להפליא, כל 14 שנה או משהו כזה, פשוט מדהים. וגם אמרו שבלילה אפשר לשמוע את הזכרים מצפצפים ורואים עצים מלאים "אורות" כמו בחג המולד.
 
ארבה אמריקאי.

טוב, זה לא בדיוק ארבה. הציקאדות, כפי שצויין זוחלות במעבה האדמה כ-17 שנה, ואז עושות טרנספורמציה והופכות להיות מעופפות, בערך בגודל של דבור. (קצת יותר, אולי) המטרה של עלייתן השמיימה היא הזדווגות, שסופה כפי שתחילת המשפט מרמז, הוא מוות רומנטי וכמובן- תחילת דור חדש של זחלולים שימותו גם הם, ארבע שנים אחרי הבר מצווה.
 

כנף

New member
עיה"ק עולה על הרקע הרומנטי עשרת

מונים. ~תפעיל לה מונה לשוק הפשפשים~
 

גנגי

New member
צר לי שלא עניתי,

אבל בינתיים יש רק שמועות על ציקדות, טרם חוויתי את העסק בחושיי הפרטיים. אבל אם אראה אדווח, טוב? אני מחבבת ג'וקים למיניהם, אין לי בעיה איתם.
 

גנגי

New member
שנייה, שאני אבין:

אז אתה אומר שהציקדות זה בעצם גחליליות?! למה לא מספרים לי כלום?
 
קצת חרקולוגיה וחשוב יותר

קולינריה. ציקדות הן חרקים הקרובים לכנימות העלים והפשפשים. רוב הציקדות הן חרקים זעירים, אבל ישנם כמה מינים גדולים. אם תלכו בשדה ותשמעו שירה של צרצר, רוב הסיכויים הם שבציקדה מדובר. בארה"ב הברית ישנו מין המופיע במחזוריות של 17 שנים. בעבר חגגו האינדיאנים של צפון ארצות הברית ועשו ציקדות על האש בכל אירוע כזה, ואחר כך אכלו רק תירס 16 שנים.
 

גנגי

New member
וואללה, לא יודעת, לא פגשתי,

אלא אם כן מחשיבים את השכנה שלי מהקומה למטה...
 

sailor

New member
בילדותי היינו אוספים אותן בשקית

נייר כדי להוסיף שמחה לשיעורים בביה"ס. אבל אז היו בי-ם יותר שדות מבתים.
 
למעלה