שבת שלום אנשים

EastGirl83

New member
לפי מה שאני זוכרת...

הרופא שלי (הישן) ציין בפני ובפני המשפחה שלי, במשך שנים טובות, שזה עדיין לא מוכח לגבי אותו גן. אם תשמי לב, כמעט בכל הרצאה לגבי הלופוס, הם נותנים את כל האופציות - הסיבות - להתפרצות המחלה. אין התפרצות חד משמעית כמו לגבי אותה סכרת (הסוג שנובע מהשמנה וכו'). דרך אגב, אני יודעת שיש גם סכרת הריונית. שזה גם נורא בפני עצמו.
 

gaia20

New member
ציינתי סוכרת כי דובר על תורשתי-לא תורשתי

רק נתתי דוגמא. כמובן שלמחלות שונות יש סיבות שונות להתפרצות.
 

EastGirl83

New member
גם אני אשמח!

אבל לגבי הלופוס, קצת קשה לי לקבל את העובדה שהיא נגרמת כתוצאה ממתח... כי איך תסביר את העובדה שילדים מקבלים את המחלה - איזה מתח יש להם חוץ מלהיות מקובל ואיזה משחק לשחק במהלך היום (במקרה הטוב, שאין בעיות במשפחה)? בקשר ללופוס, אני חושבת שזה יותר הולך לכיוון הורמונלי. לא יודעת איך המערכת עובדת כרגע שזה גורם להתפרצות ראשונה של מחלה, אבל אני חושבת שהמתח בא רק אחרי מספר שנים.
 
נשמח ביחד

מי אמר שילדים לא חיים במתח ? להיות לא-מקובל לא גורם למתח ? אגב, סטרס לא בא רק ממתח אלא גם מהרבה סיבות אחרות. לגבי כיוון הורמונלי - ייתכן מאד. גם תת-פעילות בלוטת התריס זה הורמונלי וזה אוטו-אימוני ודורש טיפול כל החיים. לגבי סכרת נעורים (הדר) - ככלל זה נכון אבל לא כל המקרים של סכרת נעורים הם תורשתיים. אגב, סכרת נעורים עלולה לפרוץ גם ממתח או סטרס כלשהו.
 

ל3

New member
הבהרה

יש לעשות הפרדה בין סכרת type I לסכרת type II .בסכרת type I הלבלב שאחרי על יצור האינסולין שמוריד את רמת הסוכר אינו עובד כלל ולכן אנשים עם סכרת מסוג זה תלויים כל חייהם באינסולין ולא משנה גם אם ישמרו על דיאטה קפדנית ופעילות גופנית. סוג זה של סכרת הוא אוטואימוני רק שפה הגוף תוקף במקום את כל הרקמות האפשריות כמו בלופוס, רק את הלבלב ובכך משבש את פעולתו. בסכרת מסוג 2, האדם יש לו אחריות רבה על המצב עם אכילה מופרזת של סוכרים ופחמימות שמכבידות על הלבלבל ועם הזמן גורמים לשיבוש בתפקידו ולכן הלבלב לא מספיק לייצר כמות גדולה מדי של אינסולין כדי לפרק את אותם סוכרים ופחמימות רבים . פה הלבלב לא מפסיק לעבוד לחלוטין אך הוא לא עובד ביעילות מספקת ולכן אנשים שסובלים מסוג סכרת זו בהחלט יכולים לאזן את מצב בעזרת דיאטה+ פעילות גופנית או בשילוב עם כדורים כמו גלוקופאז ולוואי דווקא תלויים באינסולין מבחוץ ( אלה במקרים קשים לאיזון בהם מוסיפים גם אינסולין). בקיצור לא כל סכרת היא אוטואימונית וצריך לעשות את ההבחנה. אחת מהאבחנות היא דווקא שחולי סכרת סוג 1 יהיו בדרך כלל אנשים רזים שדווקא מאבדים ממשקלם בעוד סכרת סוג 2 יאפיין אנשים עם obesity ( השמנת יתר) לגבי לופוס, לא הוכח בברור עדיין מה גורם למחלה אבל ברור שזה שילוב של רקע גנטי ( לא תורשתי)+ גורמים סביבתיים כמו חשיפה לשמש, חשיפה בעבר לוירוס מסוג EBV ( "אפשטיין בי וירוס") וכו'. גם להורמונים תפקיד חשוב בהתפרצות המחלה שכן הוכח שרוב החולים הם דווקא נשים ורובם בגילאי הפוריות.
 

gaia20

New member
אני מניחה שיכולים להיות עוד גורמים מזרזים

לקבוצת הסיכון של הסוכרת, מלבד עניין התורשה. מה שאני מנסה להגיד זה שסוכרת סוג 2 הרבה יותר תלויה בהתנהגות של האדם בעוד שבסוכרת מסוג 1 - הסיכוי לשלוט בהתפרצות הוא נמוך. כלומר, רוב החולים הם ילדים ולך תסביר לילד בסיכון שעליו להירגע שמא לא תתפרץ הסוכרת. מה גם שלא תמיד יודעים שילד בסיכון הוא בסיכון - אחותי הקטנה היא הראשונה שחלתה, בגיל 5 (אני הייתי כבר בת 11 והגדולה בת 12.5) עד אז מן הסתם לא ידענו שום דבר לגבי גורמים לסוכרת, קבוצות סיכון או מחלות אוטואמוניות כלשהן.
 
למעלה