שבת שלום לפורום היקר שלי

עוד מילה יעלי

אם לקטנה היה מספיק ביטחון להוציא הכל על אבא שלה ,היא היתה עושה זאת ,הפחד שלה שברגע שהיא תגיד עליו משהו רע או תחשוב עליו משהו לא טוב אולי הוא לא ירצה אותה יותר והם לא יפגשו.במילים אחרות היא חוששת לאבד אותו הוא לא משהו יציב בחייה ,ואולי היא רואה אותו באור ורוד רק בגלל שאין לה את האומץ לראות אותו באור האמיתי. יעלי זה עוד יבוא ,עוד יבוא יום והיא תסיר את ההגנות ולא תחשוש וזה יהיה בזכותך.
 
עוד מילה ,לא מתאפקת

הפסיכולוג שלנו אמר לי פעם.תמיד כשהבן שלך כועס עליך מקלל ואומר שהוא שונא אותך,תעמדי מולו ותגידי: אני מבינה שאתה כועס אבל אני אוהבת אותך.. או כשהוא מאיים ללכת ,להגיד לו:אני לא מוותרת עליך... במילים אחרות לעמוד יציב ולא להגרר,ולתת בדיוק ברגעים הכי קשים את כל החום שבעולם את כל האהבה,את כל הקבלה,ובשום אופן לא לדחות...
 
שיקוף רגשות - מסכימה מאד!

הי יונה ויעלי. העניין הזה של שיקוף רגשות ("אני מבינה שאתה כועס, אבל...") הוא דבר מדהים. מומלץ גם על-ידי מומחים לעניין גידול ילדים (דודסון - "המקצוע הורים"). הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שהילד לא תמיד יודע שאת שומעת אותו , שומעת ממש. אם הוא צועק לא רוצה, ואת אומרת אתה חייב, הוא לא יודע ששמעת את הלא רוצה. אז את אומרת לו, "אני מבינה שאתה לא רוצה, אבל אתה בכל זאת צריך כי..." הדוגמא הטובה ביותר לזה היא הילדה הקטנה שלי, שצועקת שהיא לא רוצה להתלבש, ותוך כדי הצעקות מושיטה יד ועוד יד ומשתפת פעולה עם ההתלבשות. והכל כי אבא שלה אומר לה, "אני יודע שאת לא רוצה להתלבש, בובה. אני יודע, אבל את צריכה להתלבש כי בוקר עכשיו" וכאלה. והדבר הזה עובד מצוין גם עם מתבגרים בעייתיים, שבטוחים שאנחנו לא מקשיבים להם ולא מבינים כלום. "אני מבינה שאת כועסת עלי וחושבת שאני טועה, אבל..." לפעמים נחנקים מלהגיד את המילים, אבל הן עוזרות. הן מבטיחות לילד הנסער שיש מי שמקשיב לו, אפילו אם החנטריש (=ההורה) לא ממש מבין מהחיים שלו! וזה דרך אגב מתיישר ממש היטב עם מה שאמרתי אתמול (? אולי שלשום?) על כך שאנחנו צריכים להכיל את הכעס שלהם... וזה לא אומר לשתוק. בכלל לא. אבל זה בהחלט אומר, כמו שיונה לבנה כתבה, לא לדחות אף פעם את הילד. שיהיה יום נפלא לכולם.
 
יעלי

עוד לא קראתי הכל אבל אני באמת יודעת כמה המתוקה שלך מדהימה,אבל אל תשכחי שהיא כועסת על אבא שלה דרכך,יעלי את הדבר הבטוח היחיד שלה בחיים,ואל כך תגידי תודה,ילדים תמיד מקיאים במקום שבטוח לא ידחה אותם,אחרת הם לא היו מעיזים. יעלי,את הגב החזק שלה אל תשברי ...בשבילה,יום אחד היא תודה לך.
 

ע י ן

New member
הי מעוף...../images/Emo141.gif

רציתי לשתף בחוויות דומות .... הפרד שלי , כידוע , שערותיו צבועות בשלל צבעים משתנים חדשות לבקרים..., מחורר בגבתו ובאוזנו... ולא קשה מכאן לדמיין את הופעתו ומלבושיו....
בכל אופן מניסיוני , לא ניתן לבלום לחלוטין את תופעות הגיל ....וכו' לכן בחרתי להרשות חלק מהבקשות המוזרות.... אין יד חופשית לעשות ככל העולה על הדעת המתבגרת...ומצד שני אין איסור מוחלט על הכל...משהו באמצע...עגיל בגבה פתר את סוגיית הפירסינג למשל (מבחינתו היה מחורר עוד המון מקומות בגופו שלו , ומבחינתי כל חור הווה אסון ...)פשרה חברים ...פשרה... כמו כל החיים שלנו ..רק האמצע ,רק פשרה מולידה שלום . אני עושה חשבון טוב טוב מה באמת עקרוני לי ומה רק חשוב..סדר עדיפיות שבו כשמריחים בעית התמרדות וצריך "לשחרר משהו " בשביל לשמר את השקט ... יום נעים לכולם...
 

maof

New member
כמה שאת צודקת../images/Emo6.gif

לעבוד על הילד לתת לו דבר אחד כדי שיוותר על הדבר השני
עיני.....מסחרה
כן אני מכיר את העינין מקרוב ויודע שלפעמים צריך "לעבוד" קצת על הילד..... אחרת אנחנו מכניסים את עצמינו למילכוד מיותר שיגרור אחריו וויכוח מיותר מול הילד שינסה בכל כוחו להוכיח שהוא יחליט עבור עצמו...... מעוף
 
זה מזכיר לי את השלב שבו חששתי

שהפרימדונה הולכת לבקש - כלומר לדרוש - לעשות עגיל באף. התכוונתי לריב איתה, להלחם איתה, ובסוף להישבר ולהיכנע לה - כדי שהיא תרגיש שעשתה את שלה, הכניעה אותי, נצחה במאבק ועשתה מעשה אנטי-ממסדי ופריקי במובהק. (עגיל קטן ועדין באף לא מפריע בכלל, למקרה שזה עוד לא ברור...) וכל זה כדי למנוע ממנה אפילו להתחיל לחשוב על העגיל בגבה, העגיל בלשון, העגיל בפופיק... שכולם מזעזעים אותי (וסליחה לכל אלה/אלו שזאת משאת נפשם הלא כל כך סודית!) ואני בדיעה, שאם העניין יתעורר, האסטרטגיה שלי תצליח!
 

maof

New member
קרן אור ....לפי דעתי

להיכנע פרושו לפריצת דרך לעוד לחץ וויכוח (אני רוצה) אני לא חושב שיש מאבק מסוים בינכם או שאת מסכימה או לא !! ולכן הדברים צריכים להיות בהסכמה משותפת ...... גם אם לא ניראה לך ....אוקי את "עובדת" עליה ...... היא חושבת שאת מסכימה .....אבל ההסכמה הזאת נותנת לך "פתח" לומר לא !! לדבר הבא שלא יראה לך........ כי תמיד את יכולה לומר לה....את זוכרת שלגבי הנושא ההוא אמרתי כן?? כן אולי זה מניפולציה אבל לפעמים זה "כשר" מעוף
 
אפשר עוד מילה?

מי ממתין לתשובה? אני הרי לא יכולה להתאפק
אני חייבת להודות,מעולם לא מצאתי משהו שלילי בצביעת שער או בעגילים או בפרסינג או בלבוש זרוק,לי תמיד היה חשוב היחסים והאהבה ביננו והעיקר שיהיו בני אדם.....והאמת שמעולם לא היתה לי בעיית התנהגות עם הבנים,מעולם לא היה לנו מאבק על צביעת שער,כי תמיד אני דחפתי והם לא רצו...גם עכשיו שאלתי את ניב(שם אמיתי)הבן הגדול למה הוא לא עושה קעקוע קטן ,הוא ענה לי ,עזבי משטויות אמא....השני שמו חן סוף סוף מתחיל להתבגר עשה פרסינג בגבה לפני כחצי שנה(בגיל 19...) ואני התעלפתי מקנאה,שלא לדבר על כך שבגיל שלו הוא כבר באמת יכול לעשות כרצונו ,וכך היה. הקטנה שמה בר,חוץ מחרבות וסכינים לא מעניין אותה כמעט כלום ואני מוכנה מחר לצבועה לה כמה פסים בשער ,רק שתבקש שלא לדבר על איזה עגיל קטן... ככה זה ,אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים.... אגב הבן שלו ששמו צוף ,עושה מה בראש שלו אבל בעיקר עושה הכל מה שאני שונאת
והרבה הרבה ההפך...
 
למעלה