רק עכשיו יצאתי מתוך הפוך, אתמול בערב היינו מוזמנים לחברים וחזרנו ב=2.00 לפנות בוקר, ומי יכול להרדם בשעה כזו
אז הדלקתי טמבלויזיה וצפיתי בתוכנית של שרל'ה שרון עד שהעיניים נעצמו.... אני עדיין נרעשת מחוויות האתמול- אושר צרוף לראות את כולם שמחים וקורנים מהחברותא, ולחשוב שרוב החברים נפגשו פעם רביעית, שלישית שניה וכמה התוודעו אלינו רק בפעם הראשונה ובכל זאת השתלבו בשמחה הכללית ונהנו, משיב לי את האמונה ש"האדם טוב ביסודו" - ועם קצת איפוק, סבלנות וסובלנות נוכל לנצח את הפתגם ההפוך ש"אדם לאדם זאב....." שבת של שמחה ורוגע לכולם
עד כמה שאני זוכרת מלמודיי על הזאב, המסקנה שלי היא שהלוואי והיינו זאבים אחד לשני. הזאב לא טורף את בן מינו, נאמן לזוגתו, ובחבורת זאבים תמיד דואגים לזקן ולחלש. אם אני יש למישהו מה להוסיף או אם יש לו ידע נוגד, נשמח לקרוא.
"בעל חיים טורף...יוצא לשחר לטרף בלילות. הוא טורף צאן ובני-בקר, אינו מעז להתנפל לבדו על האדם. הזאבים מצויים בארץ-ישראל" נו,זה הוא בארץ-ישראל לא כל כך מוצא חן ביני... לא הייתי רוצה להפגש איתו בלילה גם אם אינו מנפל לבדו על האדם. אם לא לבדו אז הוא בטח יוצא בחברותא... רק זה עוד חסר לי.... ועוד נאמר על הנחמדון: "זאב בעור כבש" - משל עם על המתחסד והצבוע. רמאי המעמיד פני צדיק. לא מתה עליו. רק מאחורי סורג ובריח
בעלי החיים גם המגושמים שביניהם, לכל בעל חיים יש לו את היופי שלו. רק מה יש בעלי חיים שאני מעדיפה לראותם מרחוק ולהנות מהם, כמו למשל הדב הלבן כמה הייתי רוצה לחבק אותו. אוי...אוי..אוי... ערובות השמיים שוב נפתחו גשם זלפות. מרוב יאוש אני הובת לאכול
ראשית -בתאבון../images/Emo21.gif../images/Emo78.gif../images/Emo94.gif|יין
אשר לחיות - חיבה יתירה יש לי דוקא לציפורים, המעוף, הציוצים המילודיים, הצבעוניות, הקלילות. מה אגיד. מראה וצלילים שובי לב. אבוי, הגיע הגשם גם לכאן. באמת מתאים לחמם עצמי במרק.
מרק ביום חורפי../images/Emo186.gif../images/Emo188.gif
המרק שלי לא מעוניין להתבשל כראוי. נראה לי שהוא נעלב כי לא הקדשתי לו התשומת לב הראויה בקיפוצי בינו לבין המחשב. בינתיים הוא ביצע בריחה מהסיר. כעסתי עליו מאוד כי התנור היה נראה כמו אחרי הפגזה. אח"כ החלטתי לשפר אותו - נראה לי שיש התנגדות. אני מחכה בסבלנות ומצטייר פה מאבק-כוחות... ....לא ברור איך יסתיים. "לי יש זמן