שבת-שני 1-3.4.06

שבת-שני 1-3.4.06 ../images/Emo39.gif

הטבע מגלה את טבעו האמיתי כל הוויה וקצב הצמיחה שלה מגלה צבעים אחרים, עלעלים רכים מפלסת דרכה דרך הרגבים משמיעה את קולה בשמחה איך היה בשיעורים, אנשים יקרים?
 
מז"ט לדניאל ניבל פרימרו ../images/Emo65.gif../images/Emo77.gif

ווווהוהוהוהוהוו איזה יופי מזל טוב
 

Lin Wu

New member
מזל טוב.... דניאל היית מדהים

היה מדהים לראות אותך וללמוד ממך...
 

יהל אור

New member
../images/Emo49.gif../images/Emo42.gif../images/Emo23.gif ../images/Emo24.gif

העבודה שלך אתמול הייתה מעוררת השראה תקווה ריפוי אהבה וגלים נעימים אחרים
תודה
 
../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif

 
פריצת דרך ויצירת מציאות ../images/Emo28.gif../images/Emo153.gif

באורח שונה מכל דיווח שלי עד היום הפעם אפריד את הדיווח ללפני ואחרי השיעור ולמה שהיה בשיעור
. ולו רק כי הפעם מה שעברתי בשיעור אמנם היה ממש נחמד וכיפי אבל הפעם הוא לא ממש מעניין אותי
. בימים האחרונים אמונות מתרסקות לי מול הפנים ומתנפצות למיליוני רסיסים
, כנראה כי אני מסתכל על דברים בצורה שונה ומעז לעשות דברים שמעולם לא חשבתי שאעשה או אצליח לעשות
. ( תכנותים כאלה ואחרים
). היום כבר בשעה 14:00 ישבתי על הספסל מחוץ לסטודיו ועשיתי שתי עבודות פנימיות כל אחת של 15 דק'. אחת הרפיית הגוף, מנוחה, והירגעות, השניה התחברות לשקט הפנימי העצום שבי הגדלתו ומודעות לרגע הנוכחי. בדקה שתיים האחרונות קרה לי דבר די הזוי שדי הבהיל אותי
, איבדתי את הריכוז והרגשתי שיש מישהו לידי שאני לא מכיר וישר חשבתי על התיק שלי
. ניסיתי לנפות את המחשבה הזו כי גיליתי שהיא חזרה כמה פעמים. שמעתי צעדים פקחית עיניים וראיתי אישה מוזרה
שמה את הדברים והלכה הצידה להחליף בגדים, הנחתי שאולי היא באה לסטודיו לפני השיעור שלנו. הבטתי קצת עליה וגיליתי שהיא נראית הומלסית כזו, די מוזנחת בגדים מרופטים, ואז היא התחילה להתפשט כמעט לידי
. אמרתי לעצמי איך לכל השדים והמלונים זימנתי אותה אלי ולמה תמיד אני נתקל בכאלה אנשים
מה אני מגנט לקבצנים
. ואז הבנתי שהרגשתי אותה בעבודה הפנימית כשהרגשתי שיש מישהו לידי שאיני מכיר. די נבהלתי מהזימון הזה שלא ממש רציתי בו וקרה שלא במודע, אחרי זה היא שאלה אותי אם יש לי סיגריה או שאם אני יכול לעזור לה ולתת לה שקל
. למדתי לקח חשוב לחשוב לפני שאני פותח ת'פה ומדבר שטויות, אחרי זמן מה היא סיימה להחליף בגדים והלכה, ואני תהיתי למה מכל החצרות בתל אביב היא היתה חייבת להגיע דווקא אלי
. המשכתי להתאמן קצת מבוהל ורק אחרי שהצלחתי לחזור לרגע הנוכחי נרגעתי קצת, והמשכתי בטרום חימום שלי, עשיתי גם חימום מגניב עם הרבה כפיפות מרפקים על האצבעות, כפיפות בטן, ו-20 התמתחויות כשכל פעם אני משכיב לחי אחרת על הקרקע ומרגיש עם זה נעים
זה היה כיף ונעים. תרגלתי גמישות בפיסוק ואמרתי לעצמי שהיום אני רוצה רמת גמישות חדשה גבוהה יותר
וקיבלתי את מבוקשי
. מצד אחד יצירת מציאות לא רצויה מצד שני כן
. ביקשתי מארי שידחוף אותי קדימה קצת בפיסוק יש לי מטרה להגיע עם הפנים לקרקע
. הרפיתי בתנוחה ואחרי כמה שניות הגעתי עם המרפקים לריצפה
. תקדים חסר תקדים מבחינתי בגמישות
. חזרתי על הפעולה כמה פעמים ואחרי זה הרגשתי את הרמה החדשה הזו
. אחרי זה תרגלתי פורמות 1-2-3-4 וחמש החיות והליכות 1-2-3-4, ותרגיל רוכב נמוך עם שעון כשהירכיים ב-90 מע' לקרקע והזרועות פרושות לצדדים כל פעם דקה אחת. מדהים כמה שזה הופך קל מפעם לפעם
. נכנסים לסטודיו אני מתחיל בעמידות ידיים על הקיר מדהים כמה שזה נהיה קל מפעם לפעם, הצלחתי להרים את עצמי וליישר את הגוף ולרדת בצורה נעימה. אחרי זה עמידת ראש על הפרקט בלי כרית בלי כלום
היה לי ממש נעים ולא כואב לך תבין את זה
. גלגול שניים, ואחרי זה גלגלונים
. מדהים כמה שזה הופך קל מפעם לפעם
ומשתפר פשוט קסום
. מתחיל השיעור ונעבור למה שקרה לי אחרי השיעור
. נגמר השיעור אני ממשיך בעמידות ידיים על הקיר, עמידות ראש, גלגלונים הפעם כבר העזתי אפילו יותר
, והרגשתי את השיפור המידיי, בקלילות של התנועה, הרבה פחות פחד, ותנועה חלקה יותר עם רגליים טיפה יותר ישרות. המשכתי בתרגילי גמישות במיוחד ארבעת אלה שבפיסוק. על מזרון שוב ביקשתי מארי להניח על את משקלו מס' פעמים אין לגמרי רמה חדשה של גמישות אני מתקרב להשגת המטרה וכבר היום פרצתי דרך
. אחרי זה יונתן עזר לי מאוד בתרגיל גמישות רגליים צמודות ולהגיע עם הראש אל הברכיים או עם הידיים אל כפות הרגליים.
מלך תותח
אחרי כמה דק' הגעתי עם הידיים למקום שמעולם לא הגעתי אליו עד היום עם הרפיה ונעימות
. גם עשיתי הרבה כפיפות בטן כאלה שגם עזרו לי. אחרי זה בתרגיל המשוכה רגל אחת ישרה השניה מכופפת אחורה, הגעתי עם הראש לברכיים ונגעתי בהן
, מדהים מדהים מדהים איזו עבודת קסמים
. יותנן מוכשר חבל"ז תודה על העזרה המופלאה שלך זה היה פשוט אדיר
. אחרי זה ביקשתי ממנו עזרה בגלגלונים ופה קרו עוד יותר דברים הזויים
.
אין גבול להזיות וליכולות הלכו האמונות
. הוא הראה לי תרגיל והצלחתי בו ואז גיליתי שאני יכול לעשות עמידת ראש בקלות מהמקום
משהו שקודם לא ממש הצלחתי
, התרוממתי בקלות והרמתי את הרגליים ונעמדתי בנר יציב
זה היה די מצחיק ומפתיע למרות שלא ממש הופתעתי
. הצלחתי שוב ושוב אפילו לפסק רגליים תוך כדי ולשחק עד שבסוף נפלתי קדימה
. לדעתי הייתי צריך את הנפילה הזו
כדי לשבור עוד אמונה ולגלות שהגב שלי והעכוז חזקים מספיק. בפעם השניה שנפלתי
נחבטתי בריצפה די חזק
, האמת לא כאב לי ומעכשיו אצליח לשפר את היכולת שלי אם אני נופל להגיע בעדינות יותר אל הקרקע.
לפחות הפחד שהיה לי נשבר ונראה לי שהתמוסס. גם עשיתי עמידת נר והגעתי עם הרגליים שלי אל הריצפה מעל הראש
מדהים. ישבתי צמוד למראה בחצי לוטוס ממש צמוד עם גב ישר והחלפתי מידי פעם רגליים, עשיתי כמה שניות של שקט פנימי. אחרי זה עדיין בחצי לוטוס התכופפתי קדימה והגעתי עם הפנים סנטימטרים ספורים מהקרקע
. אחרי זה כמה מתיחות נעימות לגב וסיבובי אגן שיצאו לי חלקים ונקיים יותר מאי פעם
מדהים
, גם עזרו לי מעט להפיג את הכאב הרגעי שהיה לי שנראה לי שהיה יותר רגשי מאשר פיזי
. וקצת עיסוי עצמי ובעזרת כרמל ועברתי לסיים ולנוח. שכבתי על הריצפה והתחברתי אליה ואחרי זה סיימתי ונחתי על המזרון
. מדהים הסטודיו הזה כ"כ מאפשר לי התפתחות כל פעם אני מחולל שם דברים הזויים וטס קדימה כאילו אין מחר
. אין לי מילים בכלל לתאר את השמחה והאושר שלי מהעשיה הזו שמאז ומעולם נתפסה אצלי כבלתי אפשרית. שבירת האמונות והיכולות שאני מפגין למול עצמי בזמן האחרון פשוט מדהימות אותי עד כמה כח הרצון והנחישות יכולים להביא אותך למקומות קסומים. וזה רק מה שקרה לפני ואחרי השיעור
עולם שלם
, תודה לעצמי ליונתן לארי כיף כיף השיעורים ש
 
חחחח זה שניה לפני ../images/Emo122.gif

שעפתי בחבטה לריצפה ואחרי זה שפשפתי את העכוז חחחחחחחחחחחחח
 
גם אני פגשתי את האשא הזאת

משהוא הציק לה והיא כל הזמן חיפשה איפה להחליף בגדים, קצת פחדתי ממנה והשתמשתי בטכניקות שאני מכיר להגנה אנרגטית.
 

carmelidia

New member
1.4 שבת ארבע: יום של מתיחות

מתארחת. לירן א. מתחיל את השיעור. המיקוד קשור להתמקדות בגוף אבל אני מאבדת ריכוז על ההתחלה, בנפשי עוד לא הגעתי לשיעור, אני שומעת חצאי הנחיות: להניע את הגוף בצורות שונות שטובות לו. השרירים שלי תפוסים, אני נעה איך שנוח לי בעיניים עצומות, מתיחות על הרצפה בזוויות משונות. לא בטוחה, אולי ההנחיה הוחלפה, לא פותחת עיניים. לירן מבקש שתוך 2 דקות נעמיד את הגוף מולו ואני מנצלת את מלוא 2 הדקות, לא בא לי לקום. ההנחיה היא להגמיש את הגוף במשך 5 דקות ולנסות לעבור על הרבה חלקים בו. זה נותן לי אפשרות להמשיך במתיחות שאני ממש זקוקה להן. אני מפספסת את כל המלל של לירן, אני שמה לב שממש קשה לי להיות בגוף, גם בגלל שהוא תפוס ולא נוח וגם בגלל שהראש שלי במקום אחר, אני כולי במחשבות. קשה לי מאד להקשיב. לירן מבקש שנחזק את היכולת שלנו להשתמש בכריות כף הרגל ע"י כך שפשוט נלך עליהן. בתוך התרגיל הזה אפשר לשתות ולהשתין. לירן מבקש שנלך רגיל לגמרי רק על הכריות, לא כדי להיותב שקט או משהו. אני הולכת לשתות ככה וחוזרת ומדברת עם אנשים וזה בכלל לא מפריע. לירן מתחיל ללמד טכניקה כשכולנו עוד על הכריות, טוב שיהל שואלת אם להרפות. אנחנו לומדים את טכניקת המנואלה שלמדתי פעם עם יואב: מוצלב, הסטת קוף, יד נשארת במקום ההסטה לתמיכה, יד שניה נכנסת מתחת לפיקת עיגול של המרפק ומסובבת את הזרוע כלפי מטה (כמו מנואלה), הפרטנר מתכופף מכוח ההכנעה ואנחנו מסמנים לו בעיטה ישרה לפנים (או שני שלבים) עם רגל אחורית. אני עם אנה. לא מספיקות צד שמאל. לירן מדגיש שכדאי לעבוד בצורה היעילה ביותר למקרה שנופסק מהר, להתחיל עם הצד של היד היותר חלשה שלנו ולעבוד לסירוגין כך שנספיק כמה שיותר. מחליפים זוגות וחוזרים לתרגל אחרי שלירן מחדד את דרך קיפול היד והרגישות לפרטנר שם. אני עם גלי. המצחיקה מתכופפת מאליה עוד לפני שאני מסובבת אותה. מפחדת על הגב עאלק. היא גם כל הזמן אומרת שהיא אל גמישה וזה ברמת העובדה ביחס לאחרים. אני מספיקה להגיד לה שזו אמונה מגבילה בלי קשר למדעיות שלה, אנחנו לא חיים על השוואה לאחרים ולא מגבילים לעצמנו אפשורת להתקדם במשהו או מבטלים את ההתקדמות בגלל שביחס לאחרים היא קטנה או לא מספיקה. גלי מתנגדת קצת לעניין שהכל אמונות. יש איזה שהוא מדד אובייקטיבי. אני מסכימה עם זה עקרונית אבל לא מספיקה להגיד לה שההשוואה לאחרים היא לא אובייקטיביות... פורמות: לירן מבקש שנשפר דיוק. עובדים עליהן קצת בנפרד, לא כולל חמשת החיות. ואז לירן מבקש להתאמן על תנועת הנחש בחמשת החיות הידועה גם כ"טלוויזיה" בגלל מסגור הפנים בעזרת הלהבים כמו מסך. הוא מראה לנו שהלהבים צריכים להיות ב-90 מעלות, בוהנים צמודות לכף היד והזוית/גובה ביחס בין הידיים. אח"כ מתאמנים בדיוק עמידות הרוכב והנמר שלנו, להכנס לעמידה ואז לראות האם אנחנו ברגליים מקבילות וישרות ומה המרחק ביניהן. הרעיון הוא להגיע לעמידות ומרחקים זהים ואז הפורמה תתחיל ותסתיים באותה הנקודה. רגליים בגובה מתניים, מחליפים זוגות, אני קצת עם טלי וריב ואבנר. הדגש הוא לסמן במגע, רצוי נעים ואחר כך מבט בעיני הפרטנר, ואח"כ לשים לב לנטיה לפזול על העין לרגליים ולנסות שלא. מאתגר לראיה מרחבית. תפספתי את עצמי פוזלת כמה פעמים וזה הפתיע אותי כמה זה לא מודע. נדמה לי שזהו, זה מה שאני זוכרת שהיה לפני שבן שהופעי באמצע, קרא לכולם לעבודה פנימית. השתרעתי על הרצפה ושוב חשתי את כל השרירים והכאבים ובן ביקש שנקיים את תנאי היסוד לעבודה פנימית: מיקוד בגוף ובנשימה ומוכנות לקבל הנחיה מבלי לדעת מהי ולבצעה. להכין את עצמנו. שוב בקושי שמעתי מה ההנחיות, המוח שלי שוב פרח ונדד במחשבות. התמתחתי ופשוט נחתי עד סוף העבודה הפנימית. אני לא בטוחה מה עוד היה בה. כשאני מאבדת מודעות אני פשוט אל נוכחת באמת, הנשמה שלי פורחת ומטיילת ואז אני באמת לא יכולה להקשיב, אני באמת לא שם. אפילו לא בחטף, פשוט לא בבית, לא בגוף. לא שולטת כלום, הכל נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשניה, אין כלי להכיל כלום. דבר לא נדבק. כל מה שרציתי זה לעשות עוד מתיחות עד סוף השיעור רק מתיחות. השיעורים האלה של שבת מסתיימים נורא מוקדם. הפעם זה התאים לי. בזמן שהמתנו למבחן של דניאל ולוויננו אומנות"ה, אמרתי ליונתן שיש קשר בין מתיחות פיזיות למתיחה של אחד באפריל (יונתן מתח את דניאל שהוא אל יכול הלדגים איתו היום במבחן). המנגנון הזה של המתיחה זה לדעת איך משחקים עם גבולות, מתי אפשר להמשיך ומתי חייבים לקטוע. מתי חייבים להמשיך אחרת המתיחה לא מצליחה, מתפוצצת מוקדם מדי (או מגיעה קרוב מדי בלי מאמץ, הגוף יכול יותר) ומתי חייבים לקטוע כי עברנו את גבול היכולת
 

carmelidia

New member
הפורום שלח לי את ההודעה מעצמו

באמצע כתיבה. נשבעת לא לחצתי. רוחות ושדים פה. אני ממשיכה מאיפה שזה נקטע. גבול היכולת / גבול הטעם הטוב. נפלא להקשיב לשיעורי אמנות"ה. בן דיבר על כמה שכל אחד מאיתנו הוא יצור שונה לגמרי, המערכת שלו עובדת אחרת לגמרי ואנחנו לא מבינים למה הוא לא קולט דברים שפשוטים לנו או לא ניגש לדברים כמונו. מצד שני אנחנו מאד דומים באופן עקרוני: כולנו מחפשים אהבה ואישור, כולנו פוחדים שלא נתקבל אם נהיה עצמנו וכו'. כולנו מרגישים אבל כל אחד מרגיש כל כך אחרת ומשהו כל כך שונה... אהבתי מאד לשמוע את זה. המציאות מורכבת כל כך, בלתי אפשרי להכיל אותה בכלי המוגבל ששמו אדם. אמנות היכולת בעיני, כצופה מהצד, היא לדעת לקפוץ בין פרספקטיבות וכך להצליח להכיל בצורה אותנטית יותר חלקי מציאות. לדעת להתסכל פעם על הדומה ופעם על השונה באותו העניין. ראיה הוליסטית שיכולה להכיל פרדוכסים כי הם רק פרספקטיבות שונות על אותה אחדות. הפיזיקאי ריצ'ארד פיינמן אמר ש"פרדוכסים הם רק המתח בין המציאות כפי שהיא לאיך שאתה מצפה שהיא תהיה". איך אני מחכה כבר להגיע לקבוצה הזו. עוד 5 אנשים לפני... יאללה ח'ברה תתחילו להתקדם. נ.ב. היה עוד חלק בשיעור שנזכרתי בו עם לירן שעבדנו על חבטות, לעשות את כל הדרך חזרה ולא רק חצאי חבטה, באגרוף, בבעיטות. התאמנו על זה ובנינו רצף של 3 חבטות כדי לראות שאנחנו לא מחפפים במעברים.
 

TheGreatNut

New member
../images/Emo6.gif חלילה וחס שאני אגיד...

"להתחיל עם הצד של היד היותר חלשה שלנו..." אם כבר, אז הפחות חזקה, משולהבת, מיומנת ומפותחת.
 

carmelidia

New member
../images/Emo6.gif הייתי בשיעור רק בחלקים היותר

לחימתיים, ממש התקשיתי להיות בעבודות הפנימיות וגם היום אני ממש מתקשה להתרכז, להיות בכלל... אבל לפחות אני שמה לב לזה זה כבר משהו.
 
למעלה