שיידי ראנקס 10
New member
שב"ק ס' - ההופעה
קודם כל פורום יקר שלי - מתנצל שלא הייתי בכמה ימים האחרונים, היה לי שבוע מאוד לחוץ בצבא. אבל בשעה טובה הוא נגמר ואפשר לחזור לעניינים. דבר שני - אני חושב שזו פעם ראשונה שיוצא לי להעתיק את ההודעה שלי לפורום אחר, אבל על זה אני לא הולך להתנצל
טוב, נתחיל אם יורשה לי קצת אחורה, 10 שנים אחורה: אני בן 10, מוצאי שבת, את התאריך אני לא זוכר. השעה שעת ערב של לפני צאת שבת, יש עוד כמה שעות אבל אני מתרגש כאילו עוד שניה זה עומד לקרות (הייתי אומר שאני מתרגש כמו ילד קטן, אבל היי, באמת הייתי ילד קטן...). הסתכלתי על עצמי בחדר המקלחת מול המראה, לבוש במכנס של מנאס, חולצה של מנאס, על הראש בנדנה ועל הפנים פסים (אחד על כל לחי) שעשיתי עם איפור פורים שמצאתי בארון; שעתיים אחר כך הייתי כבר בנסיעה עם אבא שלי לעבר פאב ברעננה (!) בשם "לאסט צ'אנס". חודשים של נדנודים עשו את העבודה ובסוף הוא הסכים לקחת אותי להופעה של שב"ק, ולסבול תוך כדי שאני אהיה עם חיוך מאוזן לאוזן ואראה על הבמה את הלהקה שהכי הגניבה אותי בעולם, ואשיר את מילות כל השירים בלי להבין חצי ממה שהן אומרות... בתור לכניסה היו עוד כמה חבר'ה שביום רגיל לא סביר שמישהו היה מכניס אותם למועדון הזה. אבל זה לא היה יום רגיל, זה היה יום מאושר לכל מי שנכח במתחם של המקום. אחד הילדים שם (היה בן איזה 14, וגם לו כמו לשאר חבריו היו פסים כאלה על הפנים כמו שאני עשיתי...) צעק לאבא שלי: "היי דוד, אולי ת'עוזר לנו להיכנס ככה?" אבל אנחנו כבר היינו בדלת אחרי ביקורת הכרטיסים. ההופעה הייתה מדהימה, באמת. הייתי בשורה האחרונה (פשוט, סנטימטר קדימה לא היה לאן להתקדם בגלל כל הבלאגן שהלך בקהל שכלל פוגואים ודחיסות שתאמה מועדון צנוע במידותיו), לא ראיתי כלום עד שאבא שלי שם אותי על הכתפיים שלו, אבל שרתי את כל השירים בעל פה, הייתי מבסוט בטירוף ולא היה אכפת לי - כי הגשמתי את אחד החלומות הגדולים שלי, לראות את שב"ק ס' על הבמה...חזרתי הביתה, עייף בדיוק כמו ילד בן 10 שנשאר ער עד מאוחר, רק עם רצון גדול מאוד לעשות בעצמי יום אחד את מה שראיתי על הבמה שם. אתמול, 10 שנים אחרי, באותה עיר, הגעתי ישר מהצבא לאמפי פארק רעננה כדי לראות את שב"ק על הבמה בפעם החמישית בחיים הקצרים שלי. האמפי פארק ברעננה הוא אחד הספוטים הכי טובים בארץ לדעתי, ולכן ידעתי שלהתאכזב מהערב תהיה משימה קשה עד מאוד. כשנכנסתי בדיוק עלו על הבמה פלד ואורטגה, מבחוץ עוד שמעתי את איי-מאר סאונד שנתנו סט לפניהם. אני רוצה להתעכב שנייה על הופעות החימום: אין לי מילה רעה להגיד על תוכן ההופעות, אבל ההרגשה שלי הייתה שהן לא עשו את העבודה שלהן מספיק, והיא להכין את הקהל, זה יותר היה אש קטנה. הסיבה לכך לא ברורה לי, המצב היה זהה בהופעה של זיגי מארלי באמפי שנה שעברה (אולי חוץ מהשיר של מוקי ופילוני), אבל ההרגשה שלי הייתה שאני צופה במשהו לא מאורגן מספיק, לא מהוקצע, ושוב - לא בגלל כישרונם של האומנים עצמם (פלד ואורטגה וסוויסי), שעליו איני חולק - אלא מסיבה אחרת שכאמור לא ברורה לי, אבל הייתה ניכרת מאוד על הבמה. אולי לשים מישהו שינחה את הערב וילהיט קצת יותר את הקהל, אולי להגביר עוד את הווליום, אולי להתעכב עוד קצת עד שהשמש תשקע לגמרי ואז הפוקוס של הקהל יהיה נטו על הבמה (אופציה פחות אפשרית בהנחה שצריך לעמוד בלוח הזמנים, אבל אנא עארף...). איי-מאר, שעלו אחרי סוויסה, שנתן הופעה קצרה למדי, לא עמדו בשאגות הקהל, שהיה חם על החלק המרכזי של הערב, וקיצצו בסט, שאני משער שהיה אמור להיות קצת יותר ארוך (אני אישית נהנתי, אבל נראה שהחבר'ה בשורות הראשונות פחות, וזה בלשון המעטה, וחבל, מאוד חבל). אבל בכל מקרה, אז עלו לבמה - שתי כוסיות על שסוף סוף הצליחו למקד את עיני כלל הקהל בבמה. הן הניפו את הדגל, כשהקהל כולו בדום, ולאחר מכן, כשהקהל עבר לנוח - הם עלו בזה אחר זה לבמה והטריפו את כל הנוכחים בשיר החדש והמגניב למדי שלהם. כמות הקהל הייתה עצומה, אני חושב שהאמפי היה מלא, ובכל מקרה כך הוא נראה - מראה מדהים במובנים של הארץ שלנו. אני בספק אם שב"ק ציפו לכל כך הרבה קהל, אבל ההצלחה הייתה עצומה. זה היה שואו, זה היה קונצרט לכל דבר ועניין, מראה נדיר ביותר באיזורנו, ומרשים בהתאם. שב"ק שרו את מגוון להיטיהם, התחילו באימפריה, עברו ליהיה פיצוץ, המשיכו בבאים מיבנה וכך הלאה. אני רוצה להחמיא למוקי, נימי, חמי ומירו, בעיקר על הספייס שכל אחד נתן לאחר. זה היה הדבר שהכי חששתי ממנו לפני הערב, והכי נהנתי ממנו בדיעבד - היו חילופי כוחות על הבמה, מדי פעם מי שלא השתתפו בשירים ירדו למנוחה קלה, לפעמים הם נתנו חיזוקים שמבחינתי עשו את העבודה (סתם לדוגמא, נימי בקרטון לילה...), ולפעמים - נתנו בתים משירים שלהם, נימי מיאגא יו ובויאקה, מירו וחמי מהחלומים ומוקי מאלבומי הסולו שלו. ההופעה מבחינת הפלייליסט הייתה כל מה שיכולתי לבקש. אסאסנים אמנם בלטו בחסרונם, אבל אחרי הביצוע שלהם עם פורטיס לשיר הזה בניצנים, אני חושב שהיה קשה מאוד לעבור את הרף הזה. גם שוב כאן היה חסר, אבל גם הביצוע שלו היה באיחוד הקודם אז זה היה בסדר... פילוני הוא מטבעו אדם שידוע בכישרון הכנסת האורחים שלו, וההופעה הייתה הכנסת אורחים לכל דבר ועניין. מה שנקרא - תרבכו ותסעדו. נכון, הכרטיס היה יקר, אבל לראות את שב"ק אחרי שלוש שנים נטולות הופעות, ארבע שנים מחוץ לאולפן מבחינת עבודה משותפת (לפחות למיטב ידיעתי) - מרגישים כל כך טוב על הבמה, ממש אוכלים אותה, והם כבר לא ילדים בתיכון שהוציאו אלבום אבל נראים בשיא הכושר - היה שווה כל שקל!!! התוספת של פישי והקספרים לא אכזבה גם היא, בכלל, כל מה שהלך שם על הבמה מרגע ששב"ק עלו ועד הפעם הראשונה שהם ירדו ממנה - העיבודים המטורפים שאני מניח שלפילוני מגיע הקרדיט עליהם, הביצועים הכל כך טובים, אפילו הפירוטכניקה החכמה - עשה את ההופעה לכמעט מושלמת. אבל, מה לעשות, לכל מסיבה יש את הפארטי פופר, שבדרך כלל, מה לעשות, לובש מדים כחולים. ובבאבילון כמו בבאבילון, החוק אומר שמשעה 23:00 הכניסה לארץ שוף תהיה בתנאים מגבילים בלבד, ומישהו למעלה הורה להוריד את השאלטר של הרמקולים הגבוהים. צעקנו מהמושבים שאנחנו לא שומעים כלום, אבל זה לא שינה שום דבר, וזה הפך את ההדרן הזה לאחד מהעצובים ביותר שראיתי. ודווקא בשניים מהשירים האהובים עלי של שב"ק, ככה נראו פני הדברים. אני לא בטוח אם שב"ק היו מודעים למה שקרה שם, ולראייה העובדה שהם המשיכו לנגן. אבל אם הם היו מודעים, אני לא מבין איך הם המשיכו לנגן. נכון, ההצגה חייבת להימשך - אבל אני אומר לא בכל מחיר. אנשים שילמו הרבה כסף וציפו לקבל תמורה מלאה, והחלק הזה פגע מאוד בערב. עדיין, היה אתמול ערב חלומי, שלי אישית אחרי שבוע כל כך קשה בצבא הכניס המון המון אנרגיה, אושר - והרבה רצון לעשות את זה גם יום אחד בכזה סדר גודל. תודה לכם שב"ק על ערב כל כך מופלא, אני באמת באמת מחכה לשמוע דברים חדשים שלכם, כי אתם עושים את זה הכי טוב! בכבוד (שהוא בכבוד), גיל.
קודם כל פורום יקר שלי - מתנצל שלא הייתי בכמה ימים האחרונים, היה לי שבוע מאוד לחוץ בצבא. אבל בשעה טובה הוא נגמר ואפשר לחזור לעניינים. דבר שני - אני חושב שזו פעם ראשונה שיוצא לי להעתיק את ההודעה שלי לפורום אחר, אבל על זה אני לא הולך להתנצל
טוב, נתחיל אם יורשה לי קצת אחורה, 10 שנים אחורה: אני בן 10, מוצאי שבת, את התאריך אני לא זוכר. השעה שעת ערב של לפני צאת שבת, יש עוד כמה שעות אבל אני מתרגש כאילו עוד שניה זה עומד לקרות (הייתי אומר שאני מתרגש כמו ילד קטן, אבל היי, באמת הייתי ילד קטן...). הסתכלתי על עצמי בחדר המקלחת מול המראה, לבוש במכנס של מנאס, חולצה של מנאס, על הראש בנדנה ועל הפנים פסים (אחד על כל לחי) שעשיתי עם איפור פורים שמצאתי בארון; שעתיים אחר כך הייתי כבר בנסיעה עם אבא שלי לעבר פאב ברעננה (!) בשם "לאסט צ'אנס". חודשים של נדנודים עשו את העבודה ובסוף הוא הסכים לקחת אותי להופעה של שב"ק, ולסבול תוך כדי שאני אהיה עם חיוך מאוזן לאוזן ואראה על הבמה את הלהקה שהכי הגניבה אותי בעולם, ואשיר את מילות כל השירים בלי להבין חצי ממה שהן אומרות... בתור לכניסה היו עוד כמה חבר'ה שביום רגיל לא סביר שמישהו היה מכניס אותם למועדון הזה. אבל זה לא היה יום רגיל, זה היה יום מאושר לכל מי שנכח במתחם של המקום. אחד הילדים שם (היה בן איזה 14, וגם לו כמו לשאר חבריו היו פסים כאלה על הפנים כמו שאני עשיתי...) צעק לאבא שלי: "היי דוד, אולי ת'עוזר לנו להיכנס ככה?" אבל אנחנו כבר היינו בדלת אחרי ביקורת הכרטיסים. ההופעה הייתה מדהימה, באמת. הייתי בשורה האחרונה (פשוט, סנטימטר קדימה לא היה לאן להתקדם בגלל כל הבלאגן שהלך בקהל שכלל פוגואים ודחיסות שתאמה מועדון צנוע במידותיו), לא ראיתי כלום עד שאבא שלי שם אותי על הכתפיים שלו, אבל שרתי את כל השירים בעל פה, הייתי מבסוט בטירוף ולא היה אכפת לי - כי הגשמתי את אחד החלומות הגדולים שלי, לראות את שב"ק ס' על הבמה...חזרתי הביתה, עייף בדיוק כמו ילד בן 10 שנשאר ער עד מאוחר, רק עם רצון גדול מאוד לעשות בעצמי יום אחד את מה שראיתי על הבמה שם. אתמול, 10 שנים אחרי, באותה עיר, הגעתי ישר מהצבא לאמפי פארק רעננה כדי לראות את שב"ק על הבמה בפעם החמישית בחיים הקצרים שלי. האמפי פארק ברעננה הוא אחד הספוטים הכי טובים בארץ לדעתי, ולכן ידעתי שלהתאכזב מהערב תהיה משימה קשה עד מאוד. כשנכנסתי בדיוק עלו על הבמה פלד ואורטגה, מבחוץ עוד שמעתי את איי-מאר סאונד שנתנו סט לפניהם. אני רוצה להתעכב שנייה על הופעות החימום: אין לי מילה רעה להגיד על תוכן ההופעות, אבל ההרגשה שלי הייתה שהן לא עשו את העבודה שלהן מספיק, והיא להכין את הקהל, זה יותר היה אש קטנה. הסיבה לכך לא ברורה לי, המצב היה זהה בהופעה של זיגי מארלי באמפי שנה שעברה (אולי חוץ מהשיר של מוקי ופילוני), אבל ההרגשה שלי הייתה שאני צופה במשהו לא מאורגן מספיק, לא מהוקצע, ושוב - לא בגלל כישרונם של האומנים עצמם (פלד ואורטגה וסוויסי), שעליו איני חולק - אלא מסיבה אחרת שכאמור לא ברורה לי, אבל הייתה ניכרת מאוד על הבמה. אולי לשים מישהו שינחה את הערב וילהיט קצת יותר את הקהל, אולי להגביר עוד את הווליום, אולי להתעכב עוד קצת עד שהשמש תשקע לגמרי ואז הפוקוס של הקהל יהיה נטו על הבמה (אופציה פחות אפשרית בהנחה שצריך לעמוד בלוח הזמנים, אבל אנא עארף...). איי-מאר, שעלו אחרי סוויסה, שנתן הופעה קצרה למדי, לא עמדו בשאגות הקהל, שהיה חם על החלק המרכזי של הערב, וקיצצו בסט, שאני משער שהיה אמור להיות קצת יותר ארוך (אני אישית נהנתי, אבל נראה שהחבר'ה בשורות הראשונות פחות, וזה בלשון המעטה, וחבל, מאוד חבל). אבל בכל מקרה, אז עלו לבמה - שתי כוסיות על שסוף סוף הצליחו למקד את עיני כלל הקהל בבמה. הן הניפו את הדגל, כשהקהל כולו בדום, ולאחר מכן, כשהקהל עבר לנוח - הם עלו בזה אחר זה לבמה והטריפו את כל הנוכחים בשיר החדש והמגניב למדי שלהם. כמות הקהל הייתה עצומה, אני חושב שהאמפי היה מלא, ובכל מקרה כך הוא נראה - מראה מדהים במובנים של הארץ שלנו. אני בספק אם שב"ק ציפו לכל כך הרבה קהל, אבל ההצלחה הייתה עצומה. זה היה שואו, זה היה קונצרט לכל דבר ועניין, מראה נדיר ביותר באיזורנו, ומרשים בהתאם. שב"ק שרו את מגוון להיטיהם, התחילו באימפריה, עברו ליהיה פיצוץ, המשיכו בבאים מיבנה וכך הלאה. אני רוצה להחמיא למוקי, נימי, חמי ומירו, בעיקר על הספייס שכל אחד נתן לאחר. זה היה הדבר שהכי חששתי ממנו לפני הערב, והכי נהנתי ממנו בדיעבד - היו חילופי כוחות על הבמה, מדי פעם מי שלא השתתפו בשירים ירדו למנוחה קלה, לפעמים הם נתנו חיזוקים שמבחינתי עשו את העבודה (סתם לדוגמא, נימי בקרטון לילה...), ולפעמים - נתנו בתים משירים שלהם, נימי מיאגא יו ובויאקה, מירו וחמי מהחלומים ומוקי מאלבומי הסולו שלו. ההופעה מבחינת הפלייליסט הייתה כל מה שיכולתי לבקש. אסאסנים אמנם בלטו בחסרונם, אבל אחרי הביצוע שלהם עם פורטיס לשיר הזה בניצנים, אני חושב שהיה קשה מאוד לעבור את הרף הזה. גם שוב כאן היה חסר, אבל גם הביצוע שלו היה באיחוד הקודם אז זה היה בסדר... פילוני הוא מטבעו אדם שידוע בכישרון הכנסת האורחים שלו, וההופעה הייתה הכנסת אורחים לכל דבר ועניין. מה שנקרא - תרבכו ותסעדו. נכון, הכרטיס היה יקר, אבל לראות את שב"ק אחרי שלוש שנים נטולות הופעות, ארבע שנים מחוץ לאולפן מבחינת עבודה משותפת (לפחות למיטב ידיעתי) - מרגישים כל כך טוב על הבמה, ממש אוכלים אותה, והם כבר לא ילדים בתיכון שהוציאו אלבום אבל נראים בשיא הכושר - היה שווה כל שקל!!! התוספת של פישי והקספרים לא אכזבה גם היא, בכלל, כל מה שהלך שם על הבמה מרגע ששב"ק עלו ועד הפעם הראשונה שהם ירדו ממנה - העיבודים המטורפים שאני מניח שלפילוני מגיע הקרדיט עליהם, הביצועים הכל כך טובים, אפילו הפירוטכניקה החכמה - עשה את ההופעה לכמעט מושלמת. אבל, מה לעשות, לכל מסיבה יש את הפארטי פופר, שבדרך כלל, מה לעשות, לובש מדים כחולים. ובבאבילון כמו בבאבילון, החוק אומר שמשעה 23:00 הכניסה לארץ שוף תהיה בתנאים מגבילים בלבד, ומישהו למעלה הורה להוריד את השאלטר של הרמקולים הגבוהים. צעקנו מהמושבים שאנחנו לא שומעים כלום, אבל זה לא שינה שום דבר, וזה הפך את ההדרן הזה לאחד מהעצובים ביותר שראיתי. ודווקא בשניים מהשירים האהובים עלי של שב"ק, ככה נראו פני הדברים. אני לא בטוח אם שב"ק היו מודעים למה שקרה שם, ולראייה העובדה שהם המשיכו לנגן. אבל אם הם היו מודעים, אני לא מבין איך הם המשיכו לנגן. נכון, ההצגה חייבת להימשך - אבל אני אומר לא בכל מחיר. אנשים שילמו הרבה כסף וציפו לקבל תמורה מלאה, והחלק הזה פגע מאוד בערב. עדיין, היה אתמול ערב חלומי, שלי אישית אחרי שבוע כל כך קשה בצבא הכניס המון המון אנרגיה, אושר - והרבה רצון לעשות את זה גם יום אחד בכזה סדר גודל. תודה לכם שב"ק על ערב כל כך מופלא, אני באמת באמת מחכה לשמוע דברים חדשים שלכם, כי אתם עושים את זה הכי טוב! בכבוד (שהוא בכבוד), גיל.