לא חולקים על פיקציות???
אין חולק על חוקי ניוטון התכוונתי בדוגמא לעיל לפיסיקה הקלאסית. יחד עם זאת, גם הגישה של המרחב המעוקם אינה חולקת על העובדה שיש כח משיכה בין שתי מסות שונות. האם זו משיכה ישירה, או עקיפה בגלל עיוות המרחב ע"י המסות, זו כבר שאלה אחרת, שנידמה לי שלא חולקת על העובדה שכל מסה מרגישה כח לכוון המסה השנייה. צריך משהו שישא את הכוח הזה? ארי, היה נידמה לי שעברנו את התקופה של ה"אתר". נידמה לי שאתה מנסה להעלות באוב חזרה מודל פיסיקלי של האתר, ולהצמידו כעת לשדות, מודל שלא עמד במבחן הפיסיקלי. מה רע בפיקציות מתימטיות אין רע, ההפך, יש לפעמים הרבה טוב, אבל אין לשכוח שאלה פיקציות, ולכן העליתי נקודה זו כאשר היה נידמה לי שמתייחסים ל"שדה" כאמת פיזיקלית. למה לא לשכוח שאלה פיקציות? למיטב הבנתי, איינשטיין הפך ועירער את כל צורת המחשבה הפיזיקלית שלנו. עד איינשטיין כל מודל ותאוריה פיזיקלית היו חייבים לעמוד במבחן ההגיון. איינשטיין הרג גישה זו. פתאום חלקיק זה גל, מסה זה אנרגיה, מרחב אינו אחיד, אין אינטואיציה, אין הבנה. המהפכה הזו גורמת להרבה אנשים להגיע לקיצוניות הפוכה, כל תאוריה מותרת, אין חוקי על, הכל מותר (כל עוד הוא נכון מתמטית), הגיע תקופת הפוסט-מודרניזאציה. איינשטיין, לעניות דעתי, לא היה שותף לגישה זו. איינשטיין אמר "אלוהים לא משחק בקוביות", או במילים אחרות, לפי האינטואיציה שלי זה לא נכון. איינשטיין לא שלל את האינטואיציה הפיזיקלית, הוא הרחיב אותה לתחומים שמעבר לתקופתו, אך הוא לא ביטל אותה. יש לי רושם שהרבה מדענים היום נוטים לבטל לחלוטין את הגישה האינטואיטיבית הפיזיקלית. כאשר הוקינג הותקף על תאוריית ה"חורים השחורים" תשובתו הייתה "החישובים מראים שאני צודק". אישית אני רואה סכנה בגישה הפוסט-מודרניסטית הזו, כיון שהאינטואיציה שלנו היא זו המורה לנו איזה בעייה, מתוך הרבה בעיות, למדוד ולחקור, והיא אמורה להוביל את האינטואיציה שלנו למודלים עתידיים, על בסיס, איך כניראה הטבע עובד, כמובן במודלים מופשטים שונים. הגישה הפיזיקלית האינטואיטיבית, לנסות ולהבין "איך ברא אלוהים את העולם" חשובה, לדעתי, מאד מאד, ולכן מאד חשוב לדעתי להבין ולהבדיל איזה מודלים בנויים מצרכים פיזיקליים, ואיזה מודלים הינם מתמטיים גרידה, ועל אף חשיבותם, אין שום אינטואיציה פיזיקלית מאחוריהם.
