שובו של עציץ

באז באז

New member
שובו של עציץ

אחרי חודש טוב כזה פתאום התחרפנה לי הבחורה. טוב, לא פתאום, היו סימנים לפני. מצד אחד היא התלוננה שהיא לא מכירה אותי, שאני לא מספר, שאני שותק. מצד שני, היא לא שאלה כלום, אין דבר כזה ששואלים ואני לא עונה. וגם לא הרגשתי שאנחנו לא מדברים, כי כן דיברנו, לא המון, אבל דיברנו. מצד שלישי, ששאלתי היא לא ענתה, דיבוב בכח לא עזר, כלום. אני חשבתי שהיא מופנמת וזה בסדר, שהיא עוד תתרגל להיפתח אלי. אז יצא שהיא לא שואלת, לא עונה ויש לה תלונות. בנוסף לכל זה היא גם לא מתכוונת להגיע למרכז יותר מדי (לא להורים שלה ולא אלי). אני בניתי על זה שהיא כן תהיה כאן קרוב כל סופ"ש... ואם לא כל סופ"ש אז לפחות בדרך כלל. בכל זאת, גם אני תיכננתי להגיע לחיפה פעם ב... אבל רק בדירה שלה בחיפה טוב לה, לא בשום מקום אחד. אז זהו, אחרי שהיא השאירה אותי באפילה איזה יומיים, שחשבתי שמה שקורה לה לא קשור אלי בכלל פתאום היא צצה. אני מצידי הבהרתי שככה זה לא עובד, היא מצידה אמרה שזה מה יש, שאני אתן לה את המרחב שלה. אז יוצא שהיא תקבל המון, מרחב. וככה חזר לו העציץ, בסוג של דאון.
 

Star_Dust

New member
../images/Emo13.gif

זה ממש נשמע כמו משהו שגונדרי יכול היה לכתוב (אם לא הייתי מבריחה אותו מהפורום
). מעניין אם זו בעיה כזו של נשים - הצורך לדבר. אני לא צרכנית גדולה של עייתוני 'לאישה' למיניהם. אי אפשר להגיד שגדלתי על עצות בסגנון ה"כיצד תלמדי לדובב את הגבר שלך אפילו מתוך שינה?" (במחשבה שניה, אם הייתי גדלה עליהן, אולי הייתי מסוגלת לבצע את מלאכת הדיבוב הזאת בקצת יותר אלגנטיות
) ועדיין.... תמיד יש בי את הפחד הזה ש'אנחנו לא מדברים מספיק', 'אנחנו לא מתקשרים', 'הקשר הולך ומתפוגג' וכולי... אין לי מושג מאיפה זה מגיע בדיוק. זו מין הרגשה כזאת שלשתוק אני יכולה עם כל אחד, אז אם לא נדבר, איך אני אמורה לדעת אם אנחנו מתאימים בכלל? כן, אני יודעת שזו תהייה לא מאוד ברורה. גם אני לא מבינה אותה בדיוק. רק יודעת שהיא קיימת שם בינינו. ולך באז
לפחות היה חודש טוב
 

belli80

New member
כשתצליחי

להיפטר סופסוף מהתחושה המעיקה והשטותית הזו.. ספרי לי איך עשית את זה!
 
לשתוק ממש *אי* אפשר

עם כל אחד. להיפך, אם נוח לשתוק בחברת מישהו, זה אומר המון על הקשר!
 
אויש../images/Emo10.gif

כמה שאני שונאת את ה"לדבר על זה" הזה.. בעניין הזה אני, כנראה, נוטה בגדול לצד של הגברים
זו אחת הסיבות שהובילו לגירושים שלי
כי הוא מאוד רצה שנדבר על זה יותר
 

cheshire9

New member
גם חיפה

וגם לדבר ???? הגזמה הסטרית. אני גם לרעננה לא נוסע. שתבוא לפה. ותסלח לי הסטארית - יש לה מזל שנפלה על תל אביבי נוח במיוחד - אבל בשבילי גם מעבר לירקון זה חוצלארץ. ולדבר ??? ראינו למה זה מוביל ...... מצד שני - מנסיוני האישי ואפילו לאחרונה - ברגע שאני ממש נשבר ורוצה להעיף אותן - הן פתאום מפסיקות לדבר ורק רוצות לחזור. עבד בשבילי - אולי יעבוד בשבילך.
 
../images/Emo201.gifצר לי בשבילך, אך אתה יודע

כשאחד מבני הזוג מתלוננים כבר בניסיון ההתחלתי של הקשר, זה לא סימן חיובי להמשך הקשר. לא לכעוס עלי!
 

cheshire9

New member
דווקא בא לכעוס עליך

עכשיו תסתובבי ותתכופפי בזמן שאני מוציא את השוט...
 

ufffnick

New member
תסתכל על הצד החיובי של זה.

עכשיו, כשיש לה המון מרחב, ולכם פחות זמן איכות משותף, כשתפגשו יהיה המון על מה לדבר. יכול להיות שזו כוונתה בסופו של דבר (אינפנטילי לטעמי אבל עיניינכם). בפעם האחרונה כשמישהי ביקשה ממני מרחב, משהו הציק לה. משהו שקשור לשנינו, והדרך שלה לבחון אם זה נכון היה בלדחוק אותי החוצה. לעיתים, הן מצפות שדרדוף אחריהן ותדובב אותן כדי להתעמת עם הבעיה, לעיתים רוצות את המרחב. מניסיוני, כשהיא קיבלה את המרחב, היא חזרה עם סרט, שאם היית סוגר באותו חדר את מרטין סקורסזה וקוונטין טרנטינו, לא היית מצליח להוציא מהם כזה סרט. הנקודה היא, שככל שיהיה לה זמן לטחון לבד את הבעיה הזו (במידה והיא קשורה למה שקורה בינכם) ככה, הסיכוי להוציא אותה מהסרט, והסיכוי שבסרט שלה יכלול גם את הגישה שלך לעניין, קטן. הכי פשוט, תתעמת איתה, בדיוק על אותם דברים שפרשת כאן. בשינוי קטן, לא מכיוול של כן או לא דיברנו ועל מה, אלא מכיוון של האם המרחב הזה נועד לבחון את מה שהיא חושבת לגבי עתידו של הקשר. ובכלל שבשביל קשר טוב, צריך לבנות איזשהו אמון, וההתנהלות האחרונה לא מביעה יותר מידי אמון מצידה, או כוונה לבנות כזה. בסה"כ, או שתרוויח אותה, או שלא תפסיד כלום.
 

באז באז

New member
אין מה להתעמת

לא טוב לא פה, לא טוב לא שם, זה לא בסדר, ככה זה לא טוב... בנוסף לזה היא מצפה ממני שהיא תוכל להעלם לי, שיהיה לה כל פעם את המרחב שלה. תודה אבל לא תודה. יש דברים בסיסיים שאני כן מצפה להם. אם יש לה בעיה, שתדבר, אני לא חוקר במשטרה, אני לא מדבב, גם אם זה רק משחק וגם אם באמת קשה לה. זה לא קשר זוגי, זה קשר שבו אני אחראי לבדי על גורלו. לא יכול להיות שאני בתחתית סדר העדיפיות שלה (נאמר גם לה), אני מחפש מישהי שתרצה מספיק להיות איתי כדי לעשות משהו בנידון, לא יכול להיות שאם אני לא עושה ויתורים, הקשר לא קיים. ובתור סטודנט שעובד (ובהנחה שגם כל אחת שאני אמצא תהיה גם כזו), חייבים לעשות אי-אילו ויתורים כדי להיות ביחד. זה אומר קצת פחות משפחה, קצת פחות חברים, קצת פחות שעות בהיה ב TV וכן הלאה. בכלל, אני מסכים באיזשהו מקום עם פרי. חודש אחד לא צריך להכיל בתוכו כזה בלאגן. כל כך לא נוח לה איתי, זה לא משהו שאני יכול לעשות משהו בנידון. שהיא תבדוק עם עצמה כמה היא רוצה קשר (בכלל) ובטח כמה היא רוצה קשר איתי. יום טוב פורום סינגילס.
 

ufffnick

New member
נשמע שהחלטת.

העצה שלי נאמרה. מטרתה להראות אופצייה נוספת. השיקול, בסופו של יום, אם לוותר, או להתאמץ יותר, היא שלך. אתה מחפש להמנע מליצור מצב, בו ההתנהלות הזו תהיה נורמטיבית בינכם. זה בסדר. ישנה גם האופציה האחרת, שכל מה שהיא צריכה זה לשבור איזושהי חומה קטנה, שנראת לה גדולה מידי. אולי אחריה זה יהפוך לשוטף יותר, שיוויוני יותר. אולי האיזון ישבר וכל הקשר על יהיה על הכתפיים שלך. לוותר זה קל, לקפוץ למים של הלא נודע - זה יותר קשה. ככה זה בחירות.
 

באז באז

New member
אתה מציג את זה כאילו שזה בידי - זה לא.

איך אני יכול לשבור חומה שהיא לא רוצה לשבור? מילא היא היתה רוצה לשבור אותה ומבקשת את העזרה שלי. זה לא המצב. מבחינתה המצב תקין - או שאני מקבל את זה שאני מחוץ לחומה או שאני ימשיך לדרכי.
 

ufffnick

New member
אולי...

היא לא רואה מחוץ לחומה? אולי היא לא מבינה שיש חומה? אולי היא לא רוצה? מרוב אולי, לא יקרה כלום. אני לא אומר שזה רק בידך, אני אומר שאתה נמנע מלעשות את המינימום האפשר שיש בידך לעשות. שים לב למשפט שלך: "או שאני מקבל את זה שאני מחוץ לחומה או שאני ימשיך לדרכי." לא אמירה שהייתי מצפה ממי שעשה את המקסימום מבחינתו.
 
למעלה