שוב מבולבלת, וקצת מיואשת

[sometimesIKnow]

שוב מבולבלת, וקצת מיואשת

אני אצל החבר כל סופ"ש - כבר שנה בערך.
במשך השבוע אני חוזרת לבית הוריי. אני עובדת כל השבוע וחוזרת הביתה בסביבות שבע-שמונה בערב.
אני. לא. סובלת. את זה. אני חווה קשיים נפשיים מלחזור הביתה כל יום. בגלל זה אני "בורחת" לביתו של החבר כי שם יש לי שקט, פרטיות, ניקיון ועצמאות. הבית שלנו מטונף תדיר. מטונף פשוט. החדר שלי לא נתון לשליטתי בלבד אלא לשליטת כל המוצא לנכון. אין לי מי יודע מה פרטיות. המקרר ריק מלספק את צרכיי והתזונתיים ובאופן כללי אני מרגישה שאני חוזרת למקום שלא נעים לי לחיות בו, אך אין לי מה לעשות בנידון, מלבד לעזוב את הבית, הלוואי שבקרוב.
יש לי אח קטן אחד, בן 16, עולה לי"א.

הוריי, למרות שהם בעלי משכורות טובות פלוס ובעלי חסכונות גדולים, ממעטים לצאת לנופשים - למשל בתי מלון, צימרים, שלא לדבר על חו"ל (הם מעולם לא טסו יחד לחו"ל - רק אבא שלי ואחי טסו יחד).
הם פשוט - לגמרי - סגפנים. אמא שלי במיוחד. אני לא באה בכוונה ללכלך, חס וחלילה, רק לתאר את המציאות כפי שהיא.

אז בסופ"ש הקרוב הם סופסוף נוסעים לנופש - אחרי בערך שנתיים-שלוש שהם לא נסעו לשום מקום. בית מלון כלשהו במרכז.

ואני התבקשתי לבלות את הסופ"ש בבית כדי שאחי לא יהיה לבד. אני בביאוס רציני. האם נער בן 16 צריך חברה לסופשבוע? אני זוכרת שאני בגילו רק רציתי שכולם ילכו ויעזבו אותי בשקט, ובית לעצמי היה חלום רטוב.

אני הסכמתי להישאר, מן הסתם, אך עולה בי השאלה - WTF?
האם יצא למישהו פעם להיתקל בבקשת בייביסיטר לנער בגיל הזה?

 

[mad alot]

לא

גם לא רואה שום סיבה לזה, הם כנראה לא סומכים עליו.
מה יקרה אם תגידי להם לא?

 

[sometimesIKnow]

הם יכעסו

ויחפרו לי על זה עד להודעה חדשה, ולא בצורה חיובית.
כבר הייתה ממני בקשה כזאת בעבר (לפני כמעט שנה) ואני סירבתי נחרצות. מה יצא לי מזה? הם בסוף לא נסעו (!) והיינו בריב קשה. כך שעכשיו נדמה שסירוב לא יתקבל ברוח טובה.

ולא, אח שלי ממש לא מהטיפוסים האלה. הוא פשוט בודד, די חסר חברים (תכלס, כמוני בגילו...), וזהו. זאת הסיבה. כלומר, צריך "לארח לו לחברה". ואני מדוכאת עד העצם מהרעיון להישאר בבית שממנו אני כ"כ מתאמצת לברוח.

 

[גילושיט]

אחותי הקטנה בת 17

וכשההורים שלי נוסעים אני ממש משתדלת להישאר איתה בבית. סתם כי זה לא נעים להיות ימים ארוכים לבד בבית, זה מרגיש בודד... בכל גיל.
את לא צריכה לבטל תוכניות או משהו בגלל זה, פשוט להשתדל להיות כמה שיותר בבית. ולמה שלא תזמיני את החבר אלייך בסופ"ש?

 

[HH husa]

את חייבת לשעשע אותו כל רגע ? או

שמפסיק עבורם שתההי בסביבה ?

אולי יש דברים שדחית פעם או שחלמת שאפשר לעשות כמעט בכל מקום , שתוכלי לעשות כעת ?

לקרא ספרים שתכננת ? לעשות עבודה בבית ?
תחביבים ?

מה עם תוכניות של האח ?

של החבר ?

אם כל כך מפריע לך הנקיון שניכם יכולים לנקות ולקנות אוכל נורמלי , ההורים לא נתנו לכם כסף או משהו ?

כשהחיים נותנים לימונים עושים לימונדה.

 

[Purple Mushroom]

לא.

קודם כל , מאחל לך שתצליחי לצאת מהבית כמה שיותר מהר. אם יש חבר, אז זה יתרון בזה.
את בת 22, זאת אומרת גדולה מאחיך הצעיר ב-6 שנים. שאני הייתי בגילך, ואחותי שקטנה ממני היתה בת 16, אני לא חושב שאמא שלי (ההורים שלי גרושים,היו פרודים אז) אמרה לי לעשות משהו דומה לאחותי. היא הסתדרה לבד.
תנסי להביא את החבר לסוף שבוע הזה. לא יודע מה טיב היחסים שלכם, אבל תנסו שלא לריב.

הקטע עם ההורים מזכיר לי פרק \קטע מסיינפלד. בטח יהיה לכם ירושה גדולה. (לא מאחל את זה לא לי ולא לך , אבל צריך להיות מציאותיים לעתיד הרחוק מאוד ).

מאחל לך שוב, שתצאי לדירה משלך. אני עשיתי את זה לבד, בגיל 24 וחצי, עם סיום הלימודים בחטיבה העל תיכונית בהנדסאים.

 

[litaloh]

האמת לא ..

אבל אם הייתי במקומך, הייתי מבקשת מחבר שלי שיבוא אליי הביתה לסופ"ש, מנקה את הבית, קונה כמה שטויות כאלה שיהיו בסוף שבוע ( חטיפים, ממתקים וכו' ..) מכינה אוכל או מזמינה מבחוץ והופכת את הסופ"ש הזה לנחמד, לסוג של זמן איכות עם אחיך ועם חבר שלך, אתם יכולים לראות סרט, ללכת לים או כול מיני דברים שאפשר לעשות ..
זה לא כיף לעבור סוף שבוע שלם לבד, זה די מדכא ומשעמם ..

 

[TDKR]

 

[ילדת פלא בהכחשה]

דברי להגיון שלהם

תסבירי להם מה בדיוק את מרגישה..אין כמו האמת.. תגידי להם שאת מבינה שהכוונה שלהם טובה ושהם לא רוצים שתשאירי את האח לבד אבל תסבירי מה זה עושה למצב הנפשי שלך. כי את הבת שלהם בדיוק כמו שאח שלך הבן שלהם..ובטוח את חשובה להם לא פחות.
ואפשר גם לדבר גלויות עם האח. אולי גם לא לא ממש חשוב אם תשארי או לא?

 

[א ו פ ו ס ו ם]

שמתי לב שאת נוהגת לקטר בנוגע למשפחתך

אז חשוב שתדעי- אם מפריע לך הבית המלוכלך את יכולה לנקות. אני לא מבינה מה הקטע בלהתלונן שהבית לא נקי, לגור בו- ולא לנקות? כשאני גרתי בבית של ההורים שלי הייתי האחראית הבלעדית על הנקיון (מגיל ממש קטן ועד שעזבתי) כי לי זה הכי הפריע.

בנוגע להרגלי הבילוי של ההורים שלך זה כבר באמת הזוי לבקר אותם, זכותם להחליט שחסכונות חשובים להם יותר מסופש בבית מלון.

ולגבי אחיך- הייתי שואלת אותו מה הוא רוצה. אם הוא זקוק לחברה אז ברור שהייתי נשארת, זה אחי. הייתי מזמינה את החבר, מזמינה פיצה או משהו, היינו רואים סרט שלושתינו יחד... בקיצור אחיך בודד- למה שלא תארחי לו חברה? הוא אחיך!
במידה וכמו כל נער נורמלי בן 16 הוא יגיד לך שהוא לא זקוק לך בכלל אז תאלתארו איזה משהו, או שידבר עם ההורים שלך בעצמו ויבהיר שהוא מעוניין להישאר לבדו.

 

[GeJuFan]

גנבת לי את המילים מהפה

אם כי אני עדין חושבת שהיא צריכה להישאר בבית, אבל כן היא יכולה להזמין את החבר אליה.
ואני אוסיף: ביני לבין אחותי יש שבע וחצי שנים הבדל. ואני בדיוק כמו אחיה הייתי בלי חברים, ככה שזמן חברה עם אחותי היה בשבילי כיף גדול, גם בזמנים שרציתי לדפוק לה בוקס בפנים. אבל מציאות החיים והמשפחה הביאו אותנו למצב שבאמת אין לנו על מי לסמוך מלבד אחת על השנייה.

סומטינג: יש לך רק אח אחד. אל תהרסי את הקשר, תעבדי עליו. גם אם כיום אח שלך נראה כאילו הוא לא רוצה או מה לא. אין לך מושג מדי יגיע היום שבו תצטרכי את התמיכה שלו ולהפך.
אצלי במשפחה אני ואחותי היינו משענת תמיכה אחת לשנייה במשך המון שנים, במיוחד כשהתמודדנו עם הטיפול בסבתנו (מכיוון שבנה היחיד, אבא שלנו, נפטר לפני 17 שנה) ככל שהיא נהייתה חולה יותר ויותר. הטיפול בה, והחוסר אהדה הכללי כלפיה (היא הייתה אדם לא נעים בלשון המעטה).
בקיצר, ההורים נסעו לסופ"ש? מעולה. זה הזמן לבלות זמן איכות עם אח שלך. תנקו את הבית, תקנו כמה דברים בסופר, ותעשו סופ"ש של כיף עם המון סרטים ומרתון של תוכנית טלוויזיה ששניכם אוהבים.
אין לך מושג איך הוא יודה לך על הזמן הזה.
וכשהסופ"ש ייגמר, אילו הייתי את, הייתי שואלת אותו אם הוא מעוניין שנהפוך את זה למשהו קבוע, כלומר שפעם בשבוע שבועיים תבלו ביחד כמה שעות. אפשר ללכת לסרט, או סתם להסתובב בקניון. פעם תעשו משהו שאת אוהבת פעם משהו שהוא אוהב. תלמדי להכיר את אח שלך.

 

[einat162]

ניקיון כן, לגבי בילויים - לא :

אני מאוד מזדהה עם מה שהיא כתבה לגבי ההורים. במקרה שלי למשל זה לא היה מפריע אם הם לא היו מתלוננים על אנשים אחרים (מה שנקרא פולניות....):
"כמה תכשיטי זהב זאתי עונדת"
"טסים עכשיו לרודוס? רק לפני כמה חודשים חזרו מבלגיה!",
"קנו אוטו חדש והעיקר בוכים שהם במינוס".

 

[zombiex]

נשמע מוזר

נער בן 16 בטח לא צריך בייביסיטר, נערים בגילו (וגם צעירים יותר) עושים בעצמם בייביסיטר לילדים קטנים... סביר להניח שהוא באמת לא יתנגד להישאר לבד.
אולי הם חוששים שהוא ינצל את הבית הריק ויעשה איזה מסיבה או משהו?
בכל מקרה, ההורים שלך לא יהיו, אז פרטיות לא תחסר לך.
מה אכפת לך להיות בבית בסופ"ש הזה? תבלי עם אח שלך, תזמיני את החבר אלייך, לא נשמע כזה נורא.

 

[eietmo]

להגיד לך את האמת?

אני נוסעת עד לעיר אחרת כדי להיות עם אחותי, שהיא בת 17, בזמן שההורים שלי נוסעים לביקור בארץ. ההורים שלי (ואני בטוחה גם שלך) עושים המון למעני. להשאר עם אחותי כדי שהם לא ידאגו זה המעט שאני יכולה לעשות.

 

[einat162]

מקריאה אני יכולה לחשוב על 2 אופציות :

1) ההורים לא סומכים עליו - ברגע שילכו הוא יעשה מסיבה (אלכוהול + בני נוער = בלאגן ונזקים בבית, מריבה עם השכנים על רעש, נהיגה בשכרות וכו').

2) הוא מה שהרבה הורים שמרנים מכנים "מופנם", "מוזר" או "שקט" (בגלל שמפחדים מהסטיגמה מעדיפים לא לדעת) והוא פשוט לא מסוגל לדאוג לעצמו. אם לא יציעו/ יגידו מה יש במקרר/יחממו לו לא יאכל, לא מביע רצון משל עצמו (לצאת לאנשהו, גם לבד), אין לו תחביבים, וכו'.

סעיף 2 אולי נשמע חריף מידי, אבל אני כותבת מניסיון... בגלל שהוא צעיר ואני לא מכירה אתכם זאת יכולה להיות בקלות האופציה הראשונה. לגבי ההורים אני כ"כ מזדהה איתך. לצערי היום הדור שלנו מוקצן לכיוון השני (בזבזן, מה שנחשב לדור ההורים מותרות זה משהו מינימלי מבחינתם. וכן "מבחינתם" כי הרבה פעמים אני תופסת כמה אני נחשבת לקמצנית).

 

[yairsvet]

למה לא אמרת להם לא??.

תראי את ההורים אי אפשר לשנות, זה מה יש. מה שכן אפשר לשנות זה את הגישה שלך ואת החיים שלך.
את לא צריכה להסכים לכל דבר שהם מבקשים ממך
והכי חשוב למה את גרה איתם??
יאללה תהיי עצמאית תשכירי איזושהי דירה, בכמה שאת יכולה ותתחילי להתפתח ולבנות את חייך
אני עזבתי את הבית גם יחסית מוקדם ב גיל 23 ומאז החיים שלי בעלייה מתמדת
מאחלת לך לקחת החלטה ולבנות לך פינה חמה משלך