שוב מתעוררת אל השינה

[שירה כמים 1959]

שוב מתעוררת אל השינה
אל אותם סיוטי הלילה
אין אדם שיחבק אותי שילטף אותי שיאהב אותי שיגיד לי מילות אהבה
רבים אוהבים אותי
ממרחקים
דברי ההספד שייאמרו על קברי טובים יהיו ויפים
אבל הנה אני כאן
עוד לפני האדמה
אני כאן כולי חיה ותוססת בוורידים
ומחכה לחיבוק
וכבר לא מאמינה

 

[צללית_לבנה]

שוב מתעוררת אל השינה
אל אותם סיוטי הלילה
אין אדם שיחבק אותי שילטף אותי שיאהב אותי שיגיד לי מילות אהבה
רבים אוהבים אותי
ממרחקים
דברי ההספד שייאמרו על קברי טובים יהיו ויפים
אבל הנה אני כאן
עוד לפני האדמה
אני כאן כולי חיה ותוססת בוורידים
ומחכה לחיבוק
וכבר לא מאמינה

זה עדיין יכול לקרות... כל עוד את פועלת בכיוון הזה.
לאהבה אין גיל ואף פעם לא מאוחר מידי
תמשיכי לנסות

 

[שירה כמים 1959]

זה עדיין יכול לקרות... כל עוד את פועלת בכיוון הזה.
לאהבה אין גיל ואף פעם לא מאוחר מידי
תמשיכי לנסות

תודה לעידוד!!! אמן!!

 

[שירה כמים 1959]

יש מזג אויר נפלא
ןהקרירות אינה מתפרשת לשתי פנים:
הסתיו הגיע.
למורת רוחם של הציניקנים
על אף דברי האימה של הבודהיסטים
למרות כל אלה המכריזים על סופו הממשמש של כדור הארץ
- אי הוודאות נעצרה בפתח אוקטובר-נובמבר:
הסתיו שוב הגיע!!
יש זיכרון חי: רחל מלבישה לי סוודר חם
ומקפידה לסגור היטב בצוואר
שלא אצטנן
וגם לד'
ואנחנו יוצאים ביחד לבית הספר
ד' ואני
אח, איזה זיכרון נפלא
לו רק ידעתי אז שהוא יזין אותי חמישים שנה ויותר קדימה
הייתי מקפידה יותר לנצור את הפרטים בזיכרון
הו, אליהו הנביא שאינך מגיע בליל הסדר להציל
הו, מרים הבתולה שתמיד את של בני הדודים
ולא באה לחבק אותי חיבוק רפוי בזרועות אימהיות
הו, האם התלויה על הקיר של סבתא חנה
האם בעלת הפנים הרכות החובקת את ילדתה
ראו כולכם והביטו -
הסתיו שוב הגיע
ואיתו זכרונות רחל ואיך כאשר הייתי חולה
הייתה רוכנת אלי ומניחה את שפתיה על מצחי.
אכן, הסתיו הגיע
נגמר חוסר הוודאות
העולם יחיה לנצח
וכך גם השמש
כל החדש בדמיוני הוא
כל הישן לנצח עומד
בזכרוני הוא
תם חוסר הוודאות
לעולם שפתי רחל במצחי
כאשר הקרירות הסתווית נוגעת בעורי
ומחייכת.

 

[שירה כמים 1959]

בדיוק פיספסתי את ד'
שנשאר וגדל למרות הכול
שום דבר לא הצליח להכניעו
שום דבר לא יצליח להכניעו
אפילו לא מכונית שתיפול עליו ותגמור אותו בשנייה במוסך של אביו
שום דבר לא מצליח להרוג אותו
כל עוד אני חיה
ויודעת שגדל והפך לבחור ולאיש
ויודעת שהיה לאיש חמודות
ויודעת שהתחתן והביא ילדים
ויודעת שגם הוא רוצה לראות אותי
ופשוט לא הלך לנו
פשוט אני תמיד מאחרת
והוא תמיד חייב לצאת
רגע לפני שאני מגיעה
כל זמן שאני חיה
לא ימות ד'

 

[שירה כמים 1959]

אני אני אני
זאת שנת הלביאה
זאת שנת הלביאה
שבי
לפני לכתי
אני אנהם
קשות
בפה פעור
למרחוק

 

[שירה כמים 1959]

שלום
מהרו אלי מלאכי השלום
והביאו לי מנחת שלום
אהבה שתוגש אלי רכה ומתפתלת
בעיניים מישירות מבט, ולא על צלחת על השולחן
כי אם מולי, רכה ויפה וגוברת
מרגע לרגע מלאכי השלום
הביאו לי מנחת שלום
אדם נוסף
לבקוע מבדידותי אל חוץ להושיט ידיים ולתלות שפתיים
ינשקני נא אדם נוסף מנשיקות פיהו אל שקט שלומות

 

[שירה כמים 1959]

הוא רצה ממני דברים שאני לא
ואני רציתי ממנו דברים שהוא לא
וכך מתה לאט לאט אגדת דניאל הנפלא ואנוכי-אני
היונקת מפטמותיו, וללא תמורה, כך מתה לאט-לאט
וחלב לא נזל ואני רציתי והוא רצה וזה אפילו
לא היה סיפור אהבה ואולי רק אח ואחות
היינו בלב
השקר המבעבע

 

[שירה כמים 1959]

היא שתהיה נשואה
והוא שיהיה גבר
זאת אני, צופית הדבש של עת הזיקנה,
מלמלמת

 

[פילוסוף רוחני33]

היא שתהיה נשואה
והוא שיהיה גבר
זאת אני, צופית הדבש של עת הזיקנה,
מלמלמת

מאוד מעניין, יש חוכמה מסוימת.

 

[שירה כמים 1959]

הכלה הכריעה: חופש.
בשמלתה הלבנה הארוכה הנוסעת
היא פסעה רחבות
מעבר לגדר המתינה אישה מצויינת
הכלה חיפשה מספריים
אני אגזור לה את השמלה הרחבה
מאלף עד תיו
קנאית אכזרית שכמוני
מעולם לא לבשתי שמלת כלולות לבנה
לעולם לא אגיד
לעולם לא אלבש
מי יבוא להציע טיפת הזייה
רגע לפני שהגשם יחליט

 

[פילוסוף רוחני33]

הכלה הכריעה: חופש.
בשמלתה הלבנה הארוכה הנוסעת
היא פסעה רחבות
מעבר לגדר המתינה אישה מצויינת
הכלה חיפשה מספריים
אני אגזור לה את השמלה הרחבה
מאלף עד תיו
קנאית אכזרית שכמוני
מעולם לא לבשתי שמלת כלולות לבנה
לעולם לא אגיד
לעולם לא אלבש
מי יבוא להציע טיפת הזייה
רגע לפני שהגשם יחליט

משעשע וחזק, בנוי מצוין להרגשתי.

 

[שירה כמים 1959]

האישה הלא מושלמת
מוזמנת אל חיקי
אני מבטיחה לא לגזור את שמלת הכלולות
במספרי השן שלי
עכשיו סתיו בחלונות
ובלבבי מתעקש לפרוח
קוץ
צבעוני

 

[פילוסוף רוחני33]

האישה הלא מושלמת
מוזמנת אל חיקי
אני מבטיחה לא לגזור את שמלת הכלולות
במספרי השן שלי
עכשיו סתיו בחלונות
ובלבבי מתעקש לפרוח
קוץ
צבעוני

רעיון חזק ויפה, מקווה שהבנתי אותו נכון.

 

[שירה כמים 1959]

שוב יצאתי לקושש אהבה
למדורת השמיים הבהירה
ראי אימא כמה אני יפה
שמעי אימא כמה קולי נעים
הריחי אימא את ריח הבושם שלי
מששי את עורי הרך
חושי בי
חושי בי
אני בתך
ואת -
ביתי הרע

 

[פילוסוף רוחני33]

שוב יצאתי לקושש אהבה
למדורת השמיים הבהירה
ראי אימא כמה אני יפה
שמעי אימא כמה קולי נעים
הריחי אימא את ריח הבושם שלי
מששי את עורי הרך
חושי בי
חושי בי
אני בתך
ואת -
ביתי הרע

שוב יצאתי לקושש אהבה
למדורת השמיים הבהירה
ראי אימא כמה אני יפה
שמעי אימא כמה קולי נעים
הריחי אימא את ריח הבושם שלי
מששי את עורי הרך
חושי בי
חושי בי
אני בתך
ואת -
ביתי הרע

התיאור העדין של יופי וקרבה דרך יופי מאוד מוצלח, אבל האמירה בסוף שאימא בית רע לא מספיק ברורה כי לא פותחה לאורך השיר.

 

[פילוסוף רוחני33]

החלק השני יותר טוב מהראשון, לדעתי.

 

[שירה כמים 1959]

החלק השני יותר טוב מהראשון, לדעתי.

תודה

 

[שירה כמים 1959]

רגישות זה לסרוג צעיף לצוואר העדין שלי בחורף הזה
לא יבואו נמלים לטפס לי על הגב ויזחלו משם לצוואר אימא'לה את יודעת
שההר מחכה לטיפוס שלי - מילימטר אחר מילימטר אני כובשת אותו כל יום מחדש ברוח גסה
והוא רוכן עלי וחובט בי ומפיל אותי שומט אותי לאלף עזאזלים
לו רק הייתי מדברת יפה אל ההר
ושופכת חול על גבו הזקן
סיזיפוס גם הוא לא ידע לעשות את זה לא התחנף לא התחנן
למה לא למדתי ממנו

 

[שירה כמים 1959]

גוועת מההכרח באהבה
אימי פורשת לפניי את כל הוופלים של שעת המנוחה
שתינתן לי אם אדחוף את כולם אל תוכי
ועד שאקיא
יהיה כזה שקט.
יומולדת שמח ילדתי שלא דוחפת וופלים לגרונה היום
לפחות תחזיקי מעמד ושהכאב לא יכלה אותך
לא ירסק אותך
עד שאימא שלך תבוא לחבק אותך
בחלומות