שוב מתעוררת אל השינה

[פילוסוף רוחני33]

גוועת מההכרח באהבה
אימי פורשת לפניי את כל הוופלים של שעת המנוחה
שתינתן לי אם אדחוף את כולם אל תוכי
ועד שאקיא
יהיה כזה שקט.
יומולדת שמח ילדתי שלא דוחפת וופלים לגרונה היום
לפחות תחזיקי מעמד ושהכאב לא יכלה אותך
לא ירסק אותך
עד שאימא שלך תבוא לחבק אותך
בחלומות

ההמחשה בדימוי וופלים נחמדה מאוד, הבליעה עד שתקיאי קצת סרקסטית ולא נעימה אבל רעיון הכאב שמתמודדים אתו עד שאימא תחבק אותך בחלומות הוא יפה וחזק.

 

[שירה כמים 1959]

גם מיומולדת כמו מחג
קשה לקום
גם יומולדת כמו כל חג
דוחפת אל עומק עומקי אין אוהבים
לילדה שהיא את
גרעינך

 

[שירה כמים 1959]

אז קשה להיות לבד
קומי רנני ועופי אל
אתרי ההכרויות
שם הדייטים למיניהם
אולי ישכיחו
לרגע
ויואל עטור הזיפים
יקרב אלייך חרש
ויחייך הרחק מאשתו, הרחק מילדיו,
הרחק מכל מה שחלמת
שלך יהיה

 

[פילוסוף רוחני33]

אז קשה להיות לבד
קומי רנני ועופי אל
אתרי ההכרויות
שם הדייטים למיניהם
אולי ישכיחו
לרגע
ויואל עטור הזיפים
יקרב אלייך חרש
ויחייך הרחק מאשתו, הרחק מילדיו,
הרחק מכל מה שחלמת
שלך יהיה

סאטירה מוצלחת ונוקבת על אתרי היכרויות, במסווה של יופי פואטי. מצחיק.

 

[שירה כמים 1959]

מורעבת לאהבה עמדתי על גדת הנהר והתפללתי
ששוב אהיה תינוקת ושהפעם הנהר יהיה אימי
שיאמץ אותי אל מימיו השקטים ושישקני מה שצריכה תינוקת רכה בשנים לשתות
כדי שייבנה בה בית
בתוכה
יציב
כזה שלא מתמוטט כמוני

 

[פילוסוף רוחני33]

מורעבת לאהבה עמדתי על גדת הנהר והתפללתי
ששוב אהיה תינוקת ושהפעם הנהר יהיה אימי
שיאמץ אותי אל מימיו השקטים ושישקני מה שצריכה תינוקת רכה בשנים לשתות
כדי שייבנה בה בית
בתוכה
יציב
כזה שלא מתמוטט כמוני

נראה ממש יפה, הנהר יהיה אמי.

 

[פילוסוף רוחני33]

השיר על הנמלים סרקסטי מדי, לא אהבתי.

 

[שירה כמים 1959]

לאט לאט
עם היום המתקדם
אני מצליחה לעטות על עצמי עוד שכבה של ערך
ועוד שכבה של ערך
עד שיגיע הערב
כבר אהיה ממש שווה

 

[פילוסוף רוחני33]

אהבתי את הכפילות המתוחכמת, "ממש שווה" לעומת "לאט לאט". התיאור ההדרגתי של קבלת ערכיות נחמד, משכנע ויפה.

 

[שירה כמים 1959]

אהבתי את הכפילות המתוחכמת, "ממש שווה" לעומת "לאט לאט". התיאור ההדרגתי של קבלת ערכיות נחמד, משכנע ויפה.

תודה רבה לכל תגובותיך, פילוסוף!

 

[שירה כמים 1959]

תודה רבה לכל תגובותיך, פילוסוף!

 

[שירה כמים 1959]

חפשי אחרייך, שירה
חפשי ויימצא לך

 

[שירה כמים 1959]

חפשי אחרייך שירה
חפשי ותימצאי לך

 

[שירה כמים 1959]

חיפשת אחרייך שירה
ומצאת אותך היום
בשדות לא צפויים
קוששת עשבי בר, הנבטת עדשים
עוד מעט תעמידי סיר אורז
מצאת שקט
קראת לו בשמו
זה אני,
הוא זה אני,
שירה כמים -
בפליאה הבטת בפרצופו-פרצופך
הנשקף אלייך מן המרחב הרך

 

[פילוסוף רוחני33]

הרעיון של רדיפת השירה בחיפוש אחרי עצמה, יפה מאוד. לא כל כך אהבתי את הדימויים של עשבים, עדשים ואורז. הם מזכירים לי את דורית רביניאן עם כל הריחות, הצבעים והטעמים ושאר דברים כאלה. אהבתי את המרחב הרך, את פרצופו-פרצופך שהבטת בו בפליאה ואת הרעיון של מציאת שקט וקריאה לו בשמו.