שלום לכולם. ושוב על שילוב...
נעלמתי לקצת וחזרתי, פשוט אני בזמן האחרון כל כך עייפה וכנראה שזו גם בעיה בריאותית אז לקחתי קצת חופש מהחיים. אז הנה אני... ויש לי סיפור קשה לספר לכם ושוב על שילוב. אני מכירה מספר משפחות ששילבו את בניהם היותר גדולים בכיתות רגילות וללא סייעת. הילדים גבוהים ולכן הם מתעים את כולם, את מערכת החינוך, את ההורים, המורים, מנהלי בית הספר. ילד פ.ד.ד. שנכנס בגיל צעיר לכיתה רגילה והוא גבוה, הבעיה לא ניראית על פני השטח, הוא מטעה ולכן כעבור זמן, מורידים לו את הסייעת. הילד ממשיך ללמוד בבי"ס, בכיתה רגילה וללא סייעת, הבעיה היא שכעבור זמן, שנה שנתיים, נוצר מצב שהילד "נשרף" ומציקים לו, מרביצים לו, המורים לא מבינים את הבעיות שלו, וכשההורים מדברים איתם, מנסים להסביר, מתייחסים אליהם כאל נודניקים וכאנשים מטורפים המגינים הגנת יתר על ילדיהם, כך שבעצם כבר אין עם מי לדבר, המערכת לא מבינה והילד הולך ונפגע והוא ברגרסיה. ושוב אני כועסת, אני כועסת על המערכת המטומטמת והדבילית שהורסת את הילדים שלנו. זה מגיע למצב שהמשפחה חייבת להוציא את הילד מבית הספר ולהשאירו בבית. במדינה כמו שלנו שאמורה לדאוג לכל הילדים, יש ילדים שלא הולכים לבית הספר ולא לומדים ולאף אחד לא איכפת. אני מכירה מישהי שלא שלחה את ילדה לבי"ס במשך שנה!!! יש גם סיפור של משפחה שאני מכירה, שאיימו על האם שאם לא תישלח את הילד שלה לבי"ס, (כדי שיתעללו בו ויכו אותו ילדים אחרים) יקחו ממנה את הילד. אני כועסת מכיוון שזה לא הסיפור היחיד... יש ילד בבי"ס ברמת-גן, שמכים אותו כל הזמן, הוא התלונן למורים, המורים לא התייחסו, בי"ס לא מוכן לקבל הדרכה, ובסופו של דבר הגיע לבי"ח בגלל שהיכו אותו, הרופאים דיווחו על חבלות, וחשדו בהורים שהם מכים את הילד. בסופו של דבר כתבו מכתב קשה לבי"ס. היום הילד בבית... אני כותבת כל זאת בכאב ובכעס גדול, והייתי רוצה לקבל רעיונות והצעות, מה לעשות, במיוחד שהמדינה שלנו הופכת לאט לאט למדינה נחשלת, שאין לה שום רגשי אשמה על האפליה שהיא עושה לנו... אני גדלתי על אהבת הארץ, היום אני מתביישת בה!