שילוב יכול להתאים להרבה מאוד ילדים
לדעתי, רוב הילדים יכולים, רק שצריך לעזור להם. אם שילבת את ילדך עם סייעת והיה מי שידריך את הצוות בגן, הצוות שבגן היה מוכן להקשיב לך ולמנחה, היה שיתוף פעולה בינכם, היתה סייעת מבינה ורגישה, זה מתכון כמעט בטוח להצלחה. אבל בהרבה מקרים, שילוב נופל בגלל חוסר ידע, ולאו דווקא בגלל הילד. כדי להצליח בשילוב צריך לקיים תנאים מינימלים, שיאפשרו לילד תחושה של בטחון. שיש לו למי לפנות. יש כאלה שמשלבים את הילד ללא סייעת, תלוי ביכולתיו וזה יכול להצליח, אבל תמיד צריך לשים את היד על הדופק, ולבדוק האם זה ממשיך לעבוד. כי במשך הזמן, גם ההגנות של הילד פוחתות, וגם החברים מהכיתה גדלים ומשתנים, אפילו המורים כבר לא רואים אותו כילד מיוחד למרות שהוא כזה. ואז מגיעים לכיתה ד' או ה' או אפילו בתיכון וכבר אין דרך חזרה, והילד צריך סייעת ולהחליף בי"ס וכיתה. כמו שכתבתי למעלה, גם הבי"ס כבר לא משתף פעולה, וזה יכול לקרות לכל אחד מהילדים שלנו, ולכן צריך כל הזמן, להמשיך ולקבל הדרכה, לבוא ולתצפת, גם אם אין סייעת, ולמשך זמן ארוך. נכון שלא חייבים לשלב ורק אם זה עובד ולטובת הילד, אבל ידוע ששילוב זה דבר שיכול לקדם את הילדים שלנו ביותר. כשדניאל החל להשתלב, הוא לא היה מסוגל לחכות ילדים אחרים, אבל גם את זה הוא למד דרך השילוב, אלו דברים שלוקחים זמן, אבל בד"כ שילוב יכול להועיל לרוב הילדים, גם הנמוכים. ואתם יודעים מה? 30 ילדים זה לא כל-כך נורא כמו שזה נראה. אם היתה מוכנות ומודעות לשילוב בארץ, מצבנו היה הרבה יותר טוב. וכמובן שמצב ילדינו.
