שומרים על העברית בסידני

[רוקד עם שבלולים]

אחת אחת:

"זה יכול להיות מאתגר" - הדקדוק עברי לגמרי. השימוש במילה "מאתגר" (מילה עברית נאה, אגב) אולי מושפע מנוהג 'אוסטרלי' לעדן את השפה, אבל זה עניין של גישה ולא של שפה.
&nbsp
"אם אין העברית בבית" הוא צורת ביטוישאפשר להתווכח אם היא עברית תקנית או לא (ואני אכן אעשה זאת בהמשך) אבל אין מדובר ב"אינגלוז". נסה לתרגם אותו לאנגלית (if there is not the Hebrew at home, למשל) ותגלה שמקורו איננו אנגלי כלל. אין כאן השאלה מצורה דקדוקית אנגלית.
המקום שממנו הגיעה צורת הביטוי הזו היא כנראה (כפי שטחינה כתבה) מעברית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. זו צורה שמזכירה את ביאליק ולהבדיל בן גוריון (ששאף להכחיד את השימוש במילה 'את' בתפקידה כמושא).
לדוגמא, בשיר 'היא יושבה לחלון' כותב ביאליק (ושר אריק איינשטיין):
"בערב כי אצא
אל משעול הקמה
ורחל אין עמי
אין עמי הנשמה."
&nbsp
בהחלט ייתכן שיש כאן השפעה של שפות מזרח אירופיות (רוסית, פולנית, יידיש) על הדקדוק העברי, אבל אנגלית? מסופקני.
&nbsp
אם אתה רוצה למצוא עוד דוגמאות, אתה מוזמן.
&nbsp

 

[טחינה עם דבש]

זה מה שנקרא אצלנו "שפה ייעוצית"

בתור מדריכת הנקה, טחנו לי בשכל על סגנון שפתי מסוים, כדי לשמור על הסטנדרטים המקצועיים שלנו. למשל, לא להגיד לאנשים מה לעשות, אלא להציע טיפים ואפשרויות. לא לבקר, לא להיות נחרץ מדי. הלקח הזה כל כך הופנם, שהוא משפיע עלי ביומיום ובכל ההתנהלות שלי עם אנשים, כולל פה. אז "זה יהיה קשה" פשוט נחרץ מדי, פוסל מדי ולא עומד בסטנדרט.
&nbsp
וכן, המבנה האנגלי מחלחל לדיבור בעברית. בהחלט. להימנע משילוב מילים באנגלית זה קל יחסית, אבל מבנה משפט זה משהו הרבה יותר חודרני. בתוך עמי אנוכי יושבת, והעם הזה מדבר אנגלית אוסטרלית, עם מבנים דקדוקיים אוסטרליים, ומה שיותר חשוב - מבנים חברתיים אוסטרליים.
&nbsp
(לא מזמן מישהו שאל אותי, למה לא אמרתי לבי"ס של בני שיפסיקו לזיין לי את השכל בנושא מסוים. אמרתי לו: אבל זה בדיוק מה שכתבתי למורה! הנה, בסוף הפתק שבו הבהרתי לה שהנושא טופל מכל הצדדים, הופיעו המילים:
Please keep this letter for future reference
ואידך זיל גמור)

 

[intothe]

זה יותר פשוט ממה שאתה חושב

נולדתי בישראל, שמעתי מסביבי עברית בכל מקום ורק בבית דיברו רוסית. איכשהו, יש לי עד היום רוסית ברמה סבירה למדי ובלי שמישהו מההורים שלי התאמץ ללמד אותי, הם פשוט דיברו ביניהם. ילדים קולטים מהר. מה שכן, אם תרצה ללמד אותם לקרוא ולכתוב, זה ידרוש מאמץ נפרד.

 

[טחינה עם דבש]

אני לא יודעת....

במקרה שלך זה הצליח, ועם הצלחה לא מתווכחים.
אבל אני מכירה ילדים ונוער, שנמצאו פחות או יותר במצבך, והגיעו לשלב שבו נדמה להם שהם יודעים עברית, אבל בעצם ההבנה שלהם מוגבלת למדי, והדיבור עוד יותר.
&nbsp
אז כנראה יש איזה טווח של תוצאות, יש מי שיכול לקלוט שפה מהקשבה למבוגרים עם מעט דיבור, ויש מי שזקוק לסביבה אינטנסיבית יותר.
&nbsp